עתירה: אפליה בהסברה למגזר החרדי

רק 3% מתקציב ההסברה מופנה למגזר החרדי בעוד 42% מכלל חולי הקורונה במדינת ישראל הם חרדים, כך עולה מעתירת פורום הערים החרדיות

עדו בן פורת - ערוץ 7 , י"ח בשבט תשפ"א

עתירה: אפליה בהסברה למגזר החרדי-ערוץ 7
אכיפת קורונה במודיעין עלית
צילום: מחאות החרדים הקיצוניים

ראש עיריית בית"ר עלית ויו"ר פורום הערים החרדיות, אפרים מאיר רובינשטיין, עתר היום (ראשון) לבג"צ באמצעות עוה"ד ד"ר שלמה נס, ירון טיקוצקי ומתן חמו ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.

העותרים מבקשים להורות על מתן צו על תנאי למדינה להתייצב ולתת נימוק מדוע לא מוקצים תקציבי הפרסום באופן שוויוני בהתאם לחלקו היחסי של כל אחד ממגזרי האוכלוסייה המרכיבה את החברה הישראלית ולא פחות חשוב מכך בחירת האמצעים האפקטיבי והרלוונטי לכל מגזר ומגזר.

העתירה מוגשת בלב הסערה, כאשר המגזר החרדי שותת דם ופגוע קשות מן הקורונה .המאבק עם הקורונה היה בעיקרו מאבק על החדרת התודעה וההבנה של הציבור למגיפה לסיכוניה ולדרכי ההתמודדות עמה.

בעוד רשתות המדיה הכללית הוצפו בפרסומים והסברים, הרי שבקרב המגזר החרדי הייתה כמעט דממת אלחוט. האם חוסר ההבנה של הציבור החרדי לגבי מהי קורונה, מהו סגר וכיצד יש להתנהל - תלויה רק בהם? או ובעיקר במי שאמור היה להעביר את המסר?

המצב כיום הוא, שהעברת המידע למגזר החרדי הנה בבחינת "לצאת ידי חובה". הכשל הנורא בהעברת המידע אודות הקורונה, בהיקף הנדרש ובעיתוי הראוי, הציף בעיה יסודית שנמשכת על פני שנים רבות. המערכות השונות מתעלמות בבוז מהמגזר החרדי, ויוצאות ידי חובה בכל קמפיין שיוצא במספר דל ביותר של פרסומים, וחמור מכך - באופן שאינו אפקטיבי.

על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ודוח מיוחד שערך גוף המחקר של "יפעת תקשורת" המוגש במסגרת העתירה ניתן לראות באופן מובהק כי ישנו חוסר שוויון מוחלט בחשיפה לציבור החרדי - שכן בממוצע לאורך שלוש השנים האחרונות הפרסום שהוקצב לציבור החרדי עומד על 3% בלבד, בעוד חלקו באוכלוסייה הנו יותר מפי ארבע, כ-13%. נתוני המחקרים מוכיחים כי הפרסום במגזר החרדי היה מזערי ביחס לכלל הפרסום באוכלוסייה, משך זמן הפרסום (משך הקמפיין) היה קצר משמעותית מהפרסום בכלל הציבור, ועלה לחשיפה באיחור רב.

בכדי לבסס ולהמחיש את הדברים, ביקשו העותרים מקבוצת התקשורת "יפעת", לערוך מחקר נתונים ולסכום את החשיפות של הקמפיינים של לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) בשלל תחומי הממשל , והשוואתם בין המחזר החרדי למגזר הכללי. הנתונים שעולים מדוח יפעת מטרידם ביותר ועולה מהם לא רק הפליה תקציבית אלא אף הפליה תכנית ומהותית. ניתן להדגים את החסר הזה בכמה קמפיינים מוכרים וידועים בתקופת הקורונה:

קמפיין שיצא בקיץ, כאשר היה ניסיון לחזור לשגרה התנהלות זהירה במשבר הקורונה, תחת הסלוגן "השגרה של כולנו בידיים שלך". קמפיין חשוב שמסביר לציבור איך יש להתנהל בזהירות בסיטואציות יומיות כדי ליצור ריחוק חברתי ומניעת הדבקה. רק 1% מכלל ההשקעה בקמפיין הופנה למגזר החרדי. הקמפיין חזר ועלה לתזכורת לכלל הציבור במהלך 55 ימים ואילו במגזר החרדי רק למשך 9 ימים בלבד ורק באפיק הרדיו, שהוא פחות נפוץ מאשר עיתונות כתובה שכולם קוראים. המשמעות נתונים אלו, היא שקמפיין כה חשוב ודרמטי לבריאות הציבור כולו - לא פורסם כראוי במסגרת המגזר החרדי.

מצופה היה שאחרי המשבר בתחילת הקורונה יינתן פרסום מוגבר מעבר לציבור הכללי להטמעת המסרים בדבר חשיבות הריחוק החברתי, וסכנת הקורונה לציבור זה. אך נראה כי בלפ"מ מעדיפים "להתהדר" בקמפיינים נוצצים, עם אומנים ידועים כמו קטורזה ואחרים בטלוויזיה, אך מגזרים שלמים במדינה ששם יש צורך אמיתי להטמיע מידע, שקשה להעבירו - זה לא מעניין.

דוגמא נוספת הוא הקמפיין החשוב הנושא את הסלוגן: "לקטוע את שרשרת ההדבקה", במסגרתו הובא מומחה מקצועי להסביר לציבור באופן מושכל ומוסבר מה הסיכון ומה הצורך. קמפיין זה נמשך 16 ימים ורק במגזר הכללי, אולם במגזר החרדי לא שמעו כלל על "לקטוע את שרשרת ההדבקה".

כך גם בקמפיין "החורף יש גם שפעת וגם קורונה", מידע כל כך בסיס וחיוני - על כך שתסמיני השפעת והקורונה דומים מאוד ולכן חשוב להיבדק ולהישמר ולהקטין סיכויי הדבקות. אחוז הבדיקות בקרב המגזר החרדי היה נמוך מאוד, ועדיין בקמפיין זה מהווה הציבור החרדי 2% בלבד, רק לצאת ידי חובה במשהו, בחשיפה של פרסומי לפ"מ, בעוד הקמפיין נמשך בציבור הכללי 26 יום, הסתפקו בקמפיין חלקי "מקוצר" של 11 יום בלבד, לציבור מוכה קורונה שלא מבין ולא הולך להיבדק.

דפוס זה של מיעוט פרסום, כאשר הנושאים הם חשובים, אינו רק נוגע לקורונה אלא גם לנושאים חשובים אחרים. כאשר מדובר על אזורי התרעה של פיקוד העורף, זהירות בדרכים, איסור רחצה ללא מציל, חיסכון במים, או מענק עבודה מטעם רשות המיסים, דפוס האפליה חוזר באופן מובהק. אחוז מזערי בלבד מופנה למגזר החרדי, ומשך זמן החשיפה - שהוא חשוב מאוד להחדרת מסר לתודעה - חסר כל פרופורציה. הקמפיין בנוגע לחסכון במים במגזר הכללי נמשך 161 יום, ואילו במגזר החרדי 30 יום בלבד, פער שלא ניתן לכל הסבר או הצדקה, מלבד חוסר חשיבות לעניין, והתעלמות מוחלטת מצורך קיים במגזר חשוב מאוד באוכלוסייה, אך ככל הנראה פחות מעניין את המנגנון.