מחקר שביצעו מדענים מרוסיה מצא כי שיעור היעילות של החיסון "ספוטניק V" שפותח במוסקבה נגד נגיף הקורונה הוא 91.6%, לאחר קבלת שתי מנות של החיסון בהפרש של 21 ימים.
המגזין הרפואי "לאנסט" שהיוצא לאור בבריטניה דיווח כי החוקרים הסתמכו על ניסוי שכלל 20 אלף משתתפים בחודשי הסתיו ברוסיה. 16 בני אדם שקיבלו את החיסון נדבקו. רבע ממשתפי הניסוי קיבלו פלצבו.
החיסון הוכח גם כיעיל במניעת תסמינים חריפים של מחלת הקורונה, במקרה של הדבקה.
פרופ' איאן ג'ונס מאוניברסיטת רידינג ופרופ' פולי רוי מביה"ס ללימודי היגיינה ורפואה טרופית בלונדון, אמרו כי "החיסון הרוסי זכה לביקורת על חיפזון והיעדר שקיפות, אך התוצאה המדווחת ברורה ומודגם העיקרון המדעי של החיסון שיכול להצטרף למאבק בנגיף הקורונה".
מנכ''ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין אמר בחודש שעבר "אנחנו עוד נבכה רבות על איך שהתייחסנו לחיסון הרוסי 'ספוטניק'. אני מעריך שהוא כיסה פי שתיים מחוסנים מאשר החיסון של 'פייזר' נכון לעכשיו. חשוב מי הראשון שמגיע לקו הגמר ולא מי שמתחיל מהר ונופל באמצע הדרך כמו ישראל עם החיסון של 'פייזר'.
"אני טוען שפרט למוטיבציה של פייזר לא יקרה נזק לאף אחד אם ניתן את המנה השנייה שבוע אחר כך, דהיינו אחרי 28 יום ולא 21 וזה יאפשר לנו להכפיל את כמות החיסונים. הפרוטוקול אומר 21 יום כי כך עשו את הניסוי אבל לא הוכיחו ש-28 יום לא פחות טוב".
פרופ' רוטשטיין הסביר כי המלצתו נופלת תחת 'סיכון מחושב', ואמר כי "צריך גם להעז. השאלה מה יותר טוב, עוד מיליון מחוסנים שנכנסנו למסלול או לעבור לשלב השני, להפסיק חיסונים לשלב הראשון? אנחנו לפייזר מהווים יתרון עצום מעבר לסכום שכנראה שילמנו עבור חיסון, משהו כמו פי 6 מהספוטניק, הם קיבלו ניסוי עצום. מדינת ישראל היא מדינה עם כניסה אחת, מוגבלת בכמות, אפשר לעשות חיסון של כל המדינה.
''אם הייתי מנכ"ל פייזר הייתי משתמש בזה ככלי מכירות לשאר העולם. אם היה ספוטניק הוויכוח לא היה קיים, כי היו עוד מיליון וחצי חיסונים והיינו מגיעים ליעד חיסון האוכלוסייה תוך זמן קצר. אנחנו במרוץ, במרוץ הזה צריך לתת 'פור' גדול לחיסונים ומהר".