מאז 2015 נתניהו משקר במצח נחושה לציבור הישראלי בנוגע להסכם הגרעין עם איראן.
ההסכם שנחתם בין המעצמות גלגל שנים אחורה את יכולות הגרעין האיראניות, ולמעשה הוא המרכיב העיקרי והמשמעותי ביותר בריסון תוכנית הגרעין. לא הסנקציות של טראמפ ולא האיומים בדבר תקיפה צבאית, הצליחו לעשות את מה שהצליח לעשות ההסכם.
הסיבה שהציבור הישראלי חושב שהסכם הגרעין רע לישראל היא, שנתניהו ניצל את הסוגייה האיראנית כדי לזרוע פחד וחרדה בקרב הציבור – כי ציבור מפוחד קל להשפעה ושליטה. הוא מנסה לצייר עצמו כמי ״שהציל את ישראל מהגרעין״ ולגרוף הון פוליטי. האמת היא הפוכה.
הסכם הגרעין היה טוב ונחוץ, והסכם חדש ומשופר נחוץ עוד יותר. כעת, האינטרס הישראלי המובהק הוא שארה״ב תחזור להסכם הגרעין כדי לבלום את ההתקדמות האיראנית וכדי לשפר היבטים בעייתיים מההסכם הקודם.
על ישראל, יחד עם האמריקאים, לדרוש את הידוק הפיקוח של סבא״א, להותיר על כנן מגבלות משמעותיות על התוכנית האיראנית מעבר ל 2030, להטיל מגבלות משמעותיות על טכנולוגיות שיגור, ולנקוט בסנקציות קשות על איראן בכל מקרה של מעורבות בטרור, ובניסיונות לערער את היציבות האזורית.
במקום לפגוע במאמצי ארה״ב להגיע להסכם, ובכך לפגוע בביטחון ישראל, כפי שעשה נתניהו ב-2015, על ממשלת ישראל לשאוף להיות שחקן משפיע ככל האפשר בעיצוב ההסכם החדש.
רק ברית בינלאומית חזקה הנוקטת בגישה של מקל וגזר מול האיראנים, יש בכוחה להבטיח את ביטחונה של ישראל, ואת היציבות האזורית, הכל-כך חשובה לנו בעידן זה של מגיפה ושפל כלכלי עולמי.