עו"ד שמחה רוטמן: אי אפשר לדחות את התיקון במערכת המשפט

מועמד מפלגת הציונות הדתית לכנסת עו"ד שמחה רוטמן: "השינויים החשובים ביותר למדינה ולציונות הדתית מתחילים במערכת המשפט".

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"א בשבט תשפ"א

עו"ד שמחה רוטמן: אי אפשר לדחות את התיקון במערכת המשפט-ערוץ 7
שמחה רוטמן עם בצלאל סמוטריץ'
צילום: דוברות

עורך הדין שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מספר בראיון לערוץ 7 על היעדים אותם הוא מציב לעצמו כחבר כנסת, אך בראשית הדברים אנחנו מנסים לדלות ממנו פרטים על המו"מ המתקיים לאחדות השורות בין מפלגות הציונות הדתית. עו"ד רוטמן מגיב בזהירות.

"האנשים הטובים ביותר עוסקים בנושא הזה עם הכוונות הטובות ביותר", הוא אומר ומזכיר את הסרטון שהפיץ יו"ר מפלגתו, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ובו הוא מסביר "מדוע הוא בחר שלא לנהל את השיח הזה באינטרנט או בתקשורת. כציבור מאסנו בזה. אנחנו רוצים שאנשים יצאו שמחים מהבחירה שלהם בקלפי".

"לציונות הדתית כציבור לא מגיע שנבחרי הציבור שלנו יתבזו בראש כל חוצות", אומר רוטמן. "אני מציע לצפות בסרטון ולראות את הקו הנכון שמבטא בגרות ואחריות", וכשהוא נשאל אם שתיקת אנשי מפלגתו אינה מזמנת זריקת רפש ובוץ עליהם עצמם ללא מענה שימתן את המתקפות, הוא משיב: "לציונות הדתית יש דרך, לא רק דרך אידיאולוגית אלא גם דרך ארץ וזה חלק מהבחירות הנכונות של הציונות הדתית".

באשר ליעדים שהוא רואה לעצמו כחבר כנסת, ההתמקדות, כצפוי, היא בתחום תיקוני מערכת המשפט, תיקונים שאותם הוא רואה כהכרחיים לקידום סוגיות רבות אחרות. עו"ד רוטמן מזכיר את "פסקת התגברות, שינוי שיטת בחירת השופטים, פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה כפי שאנחנו רואים כהכרח בתיקי נתניהו ועוד. את הכול נציג במסגרת המצע ותכנית מאה הימים".

לדבריו אמנם נראה שמדובר במגמות החשובות למפלגות רבות, אך "בציונות הדתית יש הבנה שכל היעדים שחשובים לנו כציבור, כמו נושאי ביטחון, התיישבות, חינוך, כלכלה ועוד, כל אלה בסופו של דבר נתקלים בקיר שנקרא מערכת המשפט.. אנחנו מכירים את הקירות שאנחנו נתקלים בהם".

קירות אלה, הוא מסביר, מונעים קידום ערכים רבים הנוגעים ליהדותה של המדינה, את ההתמודדות עם ההגירה, את שאלות מיהו יהודי ועוד. אנו שואלים את עו"ד רוטמן אם יתכן וריבוי המגמות שהוא תולה בסוגיה המשפטית לא עשויות לייצר מחלוקות בין מפלגות השותפות לקואליציה אחת, כאשר הדוגמא המובילה היא בני בגין התומך בחלק מהדברים אך מתנגד לשינויים דרמטיים במערכת המשפט. רוטמן משיב בשלילה וקובע כי "נושא הזהות היהודית של מדינת ישראל נמצא עמוק בלב הקונצנזוס. אמנם יש הרבה אנשים שאני לא מבין מה הם עושים במערכת הפוליטית אם הם חושבים שמערכת המשפט צריכה להחליט הכול, שיהיו שופטים ויעזבו את הפוליטיקה, אבל מעבר לכך, לחוק הלאום הצביעו 61 חברי כנסת ובני בגין שהתנגד היה במיעוט. חוק הלאום הזה מחכה למוצא פיהם של שופטי בג"ץ שיחליטו אם מותר שתהיה למדינת ישראל זהות יהודית". זו בעיניו דוגמא אחת מיני רבות להכפפתה של המערכת הדמוקרטית בפני מערכת המשפט שלא נבחרה לכך.

"במשך שנים רבות היו הרבה אנשים שהצליחו לשקר לנו שיש סתירה בין מדינה יהודית לדמוקרטית וטענו ככל שהמדינה יותר יהודית היא תהיה פחות דמוקרטית. אלו שטויות. מדינת ישראל תהיה יהודית רק אם היא תהיה דמוקרטית ולהיפך. הציבור בישראל רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית ומי שיחליט הוא הציבור שהוא יהודי, אבל בית המשפט קיבל הרבה עתירות, ובמקום לזרוק אותן מכל המדרגות כי זו לא סמכותו, הוא החליט לדון בהן ובשאלה האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית. בית המשפט צריך היה לומר שהוא בית המשפט של המדינה היהודית והדמוקרטית, ולכן הוא לא ירמוס את הזהות היהודית של מדינת ישראל. במקום זה בית המשפט קיים דיון שאנחנו לא ידועים מה יוחלט בו אבל בעצם קיומו של הדיון הוא שם סימן שאלה על הנושא. מפלגת הציונות הדתית והציונות הדתית כציבור שם כאן סימן קריאה".

רוטמן סבור כי עצוב שסוגיית התיקון של מערכת המשפט הפכה לשאלת עד כמה אוהבים או לא אוהבים את בנימין נתניהו. "אני לא מכיר מישהו שסבור שהמבנה של מערכת שלטונית שבה אדם אחד שלא נבחר מקבל החלטות בכל נושא, הוא מבנה תקין", הוא אומר בהתייחס לדרישת פיצול סמכויות היועמ"ש.

"הגענו לנקודה שבה כבר אי אפשר לדחות את התיקונים הנדרשים במערכת המשפט. לא תהיה ממשלת ימין שתטפל בכך ללא ציונות דתית שאומרת שנלך רק עם ממשלת ימין. לצערינו אין היום מפלגה שאומרת את זה וכיום בלי הציונות הדתית לא ניתן יהיה להרכיב ממשלה כזו".