"כל ההתחלות קשות" חוץ ממה שלא

בעולם הרוח המטרה היא לא התוצאה, המטרה היא זה שהאדם יחיה חיים של התקדמות רוחנית.

הרב שלמה סובול , כ"ג בשבט תשפ"א

"כל ההתחלות קשות" חוץ ממה שלא-ערוץ 7
הרב שלמה סובול
צילום: גיא טייב

אחרי יציאת מצרים וקריעת ים סוף מגיעים בני ישראל אל העיקר, קבלת התורה. ערב מתן תורה ה' פונה למשה ואומר לו: "ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".

רש"י מביא את דברי המכילתא: "ועתה - אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך שכל התחלות קשות" – אומר הקב"ה לעם ישראל: אמנם 'כל ההתחלות קשות' ולכן קשה לקבל את התורה, אך אם תקבלו את התורה למרות שיש קושי בהתחלה, בסופו של דבר התורה תהיה ערבה ונעימה לכם.

האם אכן כל ההתחלות קשות? לא בטוח בכלל. אם נחליט לאכול כל יום חפיסת שוקולד, לא נראה שתהיה לנו התחלה קשה, כי באמת בעולם ההנאות החומריות ההתחלות לאו דווקא קשות. לעתים הדברים אפילו הפוכים: בעולם החומר ההתחלה תהיה קלה וערבה, אך בסופו של דבר האדם ימאס בדברים בגלל חוסר הערך שבהם.

כאשר חז"ל למדו אותנו ש'כל ההתחלות קשות' נראה שהם התכוונו לעולם הרוח. כאשר האדם נצרך לתקן את מידותיו, להתגבר, לשפר את מערכות היחסים שלו בינו לביו אלוקיו, בינו לבין משפחתו וחבריו, שם ההתחלה תהיה קשה בגלל הצורך בעבודה פנימית, בשינוי ובהתפתחות אישית. ולכן גם בקיום מצוות ולימוד תורה ההתחלה תהיינה קשה, כיוון שעבודת ה' דורשת מאמץ של כל כוחות הנפש.

אז איך מתמודדים עם התחלות קשות? ננסה לתת שלוש עצות:

העצה הראשונה היא עצם הידיעה ש'כל ההתחלות קשות'. כאשר אנו יודעים שהתחלה קשה היא דבר נורמלי, זה פחות מפעיל אותנו, ואנו מרגישים יותר רגועים. למשל, זוג צעיר שמתחתן, או נער או נערה הנכנסים לעול מצוות, אם הם ידעו מראש שזהו דבר טבעי שההתחלה היא קשה, זה יקל עליהם להתמודד עם הקשיים בקלות רבה יותר.

העצה השנייה היא לבקש עזרה. יש הרבה 'אנשים טובים באמצע הדרך', אנשי חינוך ואנשי מקצוע שיכולים לעזור לאדם לגלות כוחות שאיתם הוא יוכל להתמודד עם התחלות קשות. זו לא בושה לבקש עזרה מאנשים בעלי ניסיון וחכמת חיים. להיפך, לקבל הכוונה כשצריך, זה חלק מחוכמת החיים. בנוסף, עצם זה שאדם משיח את אשר בנפשו, ומספר על מה שהוא עובר, זה כשלעצמו כבר מביא לו מרגוע. הקשיים הם כמו משא כבד שהאדם נושא לבדו, וברגע שהאדם חולק את אשר על ליבו עם אדם נוסף, אז יש עוד מישהו שנכס איתו תחת המשא הכבד, והוא מרגיש הקלה.

העצה השלישית היא להתבונן ולהתמקד בדרך ולא בתוצאות. בעולם החומר מבחן התוצאה הוא המבחן הקובע. למשל, מי שבונה בית, כל עוד שהוא לא סיים לגמרי את הבית, אין כאן בית הראוי לשימוש. לעומת זאת בעולם הרוח, הדברים שונים לגמרי. יש ערך עצמי לעצם הרצון ולכל שלב בדרך. למשל, כאשר אדם מחליט לתקן מידה במידות הנפש, אזי עצם הרצון להיות אדם יותר טוב, יש לו ערך עצמי עצום בפני עצמו, אפילו עוד לפני שהאדם יעשה צעד קטן לקראת מימוש הרצון. רצון טוב זה דבר כל כך יקר ואהוב בעיני הקב"ה, בלי שום קשר לתוצאה. וגם האדם צריך לאהוב ולייקר בעיני עצמו את הרצון שלו להיות אדם יותר טוב.

ואם בנוסף לעצם הרצון הנפלא, האדם מתאמץ ומצליח גם לעשות צעדים קטנים למימוש הרצון, זה בכלל משהו אדיר. כל צעד קטן זה דבר נפלא. אם למשל, אדם שהיה רגיל לכעוס עשרים פעמים ביו, יכעס תשע עשרה פעמים ביום זה דבר עצום. זהו גם שינוי במציאות שהוא הצליח ליצור, וזה גם משהה אצלו בחיי היומיום את הרצון להיות אדם טוב יותר.

נמצאנו למדים שבעולם הרוח המטרה היא לא התוצאה, המטרה היא זה שהאדם יחיה חיים של התקדמות רוחנית. אין קו סיום שאליו צריך להגיע, אלא המטרה היא לחיות חיים שבהם הרצון הטוב נוכח בהם, ושמנסים להגשים את אותו רצון במציאות כמה שיותר. "כל ההתחלות קשות" אבל שוות.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין