הרב אביעד גדות
הרב אביעד גדותצילום: חזקי ברוך

זה התחיל ב2018 למניינם. ההתפרעויות על הגדר בין מדינת ישראל לבין עזה, ממנה ברח שרון, תוך גירוש תושבי גוש קטיף.

הפגנות ומהומות אלו, הנקראות בפי הערבים "צעדת השיבה הגדולה" קראו להתיר ל'פליטים פלסטינים' ולצאצאיהם לשוב לשטח ישראל. המחבלים התקרבו לגדר, תוך שהם מיידים אבנים, ומשליכים בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. במקביל מעת לעת נערכו ניסיונות לחבל בגדר ולעבור אותה אל הצד הישראלי-ריבוני, וכן בוצע ירי נגד כוחות צה"ל ששמרו על הגבול, בחסות האלימות.

"צעדת המיליון" של החמאס משכה אל הגדר בעזה כמה עשרות אלפים, והיוותה אתגר חלקי בלבד עבור כוחות צה"ל אשר נערכו היטב וחיסלו מעל מאה מחבלים. כזה הוא השקר ה'פלסטיני'. מנפח את עצמו בלי להתנצל. לכן כה חשוב להציב אמת נצחית פשוטה וברורה, לא מהססת ולא מגמגמת מול אויבי ישראל הצבועים, שהתרגלו שנים רבות לומר לישראל כמה היא רעה ולגרום לה להלקאה עצמית. דוגמא טריה קיבלנו בסוף השבוע האחרון, באמצעות בית הדין האנטישמי בהאג.

ומי מתדלק אנטישמיות זו? ארגונים "ישראליים" ועמותות רשומות בישראל. לדוגמא ארגון "עדאללה" , מבית הקרן החדשה, אשר עתר ועותר כנגד צלפי צה"ל (ואף ברך בימים האחרונים את חבריו שונאי ישראל האירופאים-אפריקאים על החלטתם).

המעניין הוא, שבאותה תקופה בדיוק ובאותה השנה, עתרו ב"עדאללה" במקביל נגד המדינה והרבנות הראשית בדרישה להכניס חמץ לבתי החולים בישראל, ולחרב את הפרהסיה היהודית של ישראל. בג"ץ כצפוי קיבל לאחרונה את העתירה וסלל את הדרך לעתירה הבאה (באמצעות ארגון אחר שנתמך בעבר במשך שנים ארוכות על ידי הקרן בשם חדו"ש): הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל.

רק עיוור לא רואה את הקשר בין ההתקפות הלאומניות נגד לוחמי צה"ל, לבין הנסיון לפורר את זהותו היהודית של הצבא. אך מי שמתקשה יוכל להתבונן על מעללי 'עדאללה' ו'הקרן החדשה'. העיתונאי ישי פרידמן חשף רק לפני מספר חודשים את דבריה של סמנכ"לית הקרן: "משימתנו בנושאי דת ומדינה - לפורר". כי כדי לנצח אותנו, התמנון רב הזרועות חייב לפעול בשתי חזיתות: הפיזית והרוחנית. וכך בעיקר נגד צה"ל, כגוף מרכזי הנמצא בקונצנזוס, ובליבת עיצוב הזהות הישראלית בצורה הברורה ביותר: הלאומית והיהודית.

כמובן, שמי שקפץ לברך את אותם עוכרים, הם קומץ דתיים "ליברליים", שמילאו כריסם מאותה הקרן, ומוצאים עצמם בדרך כלל בהמשך הקריירה, נושאי כלים ומלחכי פינכה ב"יש עתיד".

בימים אלו הפצ"ר והרבנות הצבאית עמלים על תשובת המדינה, ולאור ההתנהלות והחולשה של הרבצ"ר הנוכחי בסוגיות אחרות (מטבחוני צה"ל, סוגיית הקבורה הצבאית, ועוד) - הציפיות נמוכות. אנו בארגון תורת לחימה פועלים לתקן ולחזק את מוסד הרבנות הצבאית, באמצעות 'חוק הרבצ"ר', אך הדרך לקול תורני זך בצה"ל - עוד רבה.

הפתרון נעוץ במערכה נגדית בשני מישורים אלה, הלאומיות והיהדות, כדברי הרב קוק זצ"ל, אשר קרא לחירות עצמית, חירות הגוף מכל שיעבוד זר, לצד חירותה של הנשמה: "אלה שני סוגי החירות אינם באים, ואין האדם בתור אישיות פרטית ולא העם בתור קיבוץ שלם בעל רוח מיוחד זוכה להם, כי אם על ידי הביעור מכל גבולו את כל דבר המעכב את חירותו, שזהו חמצו, השאור שבעיסה, שהיזיקו מצוי ביותר בעת אשר אור של גאולה מתנוצץ עליו." (עולת ראיה, עניני פסח. וראה ברכות יז.)

זו אחריות של כולנו, ובמיוחד של נציגי הציבור. הבחירות לכנסת שוב בפתח. יש לקוות כי יקומו לנו מספיק נציגי ציבור, בכמות ובאיכות שיוכלו לשמור על צה"ל, הן כצבא יהודי, והן כצבא מנצח, כי הא בהא תליא.