אמש (ראשון) התקיים המושב הראשון של כנס יהודה ושומרון באנגלית, הפונה ליהדות ארה"ב, וייערך בשלושה חלקים, בכל יום ראשון לאורך שלושת השבועות הקרובים.
הכנס, הנערך בשיתוף ערוץ 7, יעסוק במצב ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מהיבטים שונים. בכנס שותפים ארבעה ארגונים, אשר יחד קידמו את היוזמה החשובה: מועצת יש"ע, ZOA (ארגון ציוני אמריקה), ישראל שלי ופורום שילה.
המושב הראשון עסק בנושא השלום הכלכלי ובניית גשרים בין יהודים וערבים באזור, כחלק מפיתוח הכלכלה באזור. בין המשתפים: נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שגריר ישראל בארה"ב ובאו"ם גלעד ארגן ונשיא ה-ZOA מורט קליין שבירכו את משתתפי הכנס ומנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני שהעביר הרצאה קצרה בנושא "השלום הכלכלי". את הכנס הנחתה יו"ר ישראל שלי שרה העצני-כהן.
נשיא המדינה אמר בנאומו: "כיום, ממרחק הזמן ועם השינויים המשמעותיים ביחסי הכוחות במזרח התיכון והסכמי השלום שנרקמים באזורנו, יש קונצנזוס רחב בציבור הישראלי על רוב רובם של היישובים, והמציאות מלמדת שההסכמה הזאת הולכת וגדלה. כמי שקשובים לרחשי הזמן ולשינויים בזירה הבינלאומית, עלינו לפעול בכל הכוח לקדם את הפריחה הכלכלית באזור כולו. שיתופי פעולה כלכליים, יאפשרו לנו יותר ויותר מקומות עבודה לכל תושבי האזור - יהודים וערבים. היום, השקעה ביהודה ושומרון היא הזמנות אדירה למי שרואה למרחק. המציאות הפוליטית תביא, כך אני מקווה, לפיתוחה של כלכלה באזורי תעשייה משותפים. כלכלה שתהיה לטובת התושבים כולם".
השגריר גלעד ארדן אמר בברכתו: "שיתוף הפעולה הכלכלי בין יהודים וערבים ביהודה ושומרון זה מודל של דו-קיום אמיתי, שמועיל לשני הצדדים. זה התחוור לי, כשנלחמתי בשקרים האנטישמיים של תנועת ה-BDS, כשר לעניינים אסטרטגיים. עסקים בכל רחבי יהודה ושומרון מעניקים עבודות מכובדות, משכורות טובות ומקום בו יהודים וערבים יכולים לבנות יחסים שמגדילים את הסיכוי לפיוס ושלום. הסכמי השלום החדשים, הוכיחו שבכדי לבנות חיים משותפים, יש צורך להגיע מלמטה למעלה. יחסי אדם לאדם הם החשובים ביותר, וזה מה שקורה היום ביהודה ושומרון".
נשיא ארגון ציוני אמריקה (ZOA), מורט קליין, אמר: "מעולם לא הייתה כאן מדינה ערבית פלסטינית, אף פעם לא היו כאן מלך או מלכה פלסטינים. ישראל המתינה 54 שנים מאז שיחררה ישראל את יהודה ושומרון. באותו זמן, הרש"פ דחתה מספר רב של הצעות נדיבות במיוחד ועשתה אינתיפאדות. הם ממשיכים לקרוא לבתי ספר, רחובות וקבוצות ספורט על שם רוצחי יהודים והם ממשיכים לשלם למחבלים כדי לרצוח יהודים חפים מפשע. זה ברור - יותר אדמות אינן מה שהפלסטינים רוצים. מה שהם רוצים זה את חורבנה של ישראל. על מדינת ישראל לעמוד על כך שפעולות פלסטיניות אלה, המתנגדות לשלום, יסתיימו או שהשלום יישאר בלתי אפשרי. השבת זכויותיה הריבוניות של ישראל אינו מעשה חד צדדי. זה מעשה צודק שהיה צריך להיעשות מזמן".
מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני אמר בהרצאתו בנושא השלום הכלכלי: "יש טענה, לפיה ההתיישבות הישראלית מכבידה על ישראל להגיע לסיום הסכסוך ומקשות על חיי הערבים באזור. האנשים שאומרים את זה הם אנשים שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם. האמת היא שאנחנו לא הבעיה - אנחנו הפתרון. המצב הקיים, בו אזור זה אינו מפותח בגלל הלחץ הבינלאומי הוא הנטל הגדול ביותר על הערבים באזור. במקום לעזור לערבים, אותם אנשים מעדיפים לפגוע בהם אם זה פוגע גם בנוכחותנו ביהודה ושומרון. זה מה שתנועת ה-BDS מנסה לעשות כאשר הם אומרים 'אל תקנו מוצרים מהמפעלים ומהחקלאים ביהודה ושומרון', בעוד שמפעלים אלה תומכים בכל האוכלוסייה – היהודית והערבית".
בחלק האחרון של הערב, התקיים פאנל תחת הכותרת "בונים גשרים – השלום הכלכלי", אותו הנחתה יו"ר ישראל שלי שרה העצני-כהן, והשתתפו בו ד"ר יחיאל לייטר מפורום שילה, אבי צימרמן מלשכת המסחר יו"ש ויעקב ברג מיקב פסגות.
ד"ר יחיאל לייטר, אמר במהלך הפאנל, כי: "נורמליזציה היא לעשות את זה - ולא לדבר על זה. ובכל יום אנחנו עושים את זה, כאן ביהודה ושומרון. בנוסף, חשוב לא לחזור על טעויות העבר. מאז הסכמי אוסלו הקהילה הבינלאומית העבירה 20 מיליארד דולר לרשות הפלסטינית. אנו רואים, שבין שנת 1967 לבין שנת 1987, השנה בה פרצה האינתיפאדה הראשונה, הכלכלה הפלסטינית ביהודה, שומרון ובעזה גדלה ב-4.8 אחוזים. בין השנים 1994 לבין 2014, בזמן שמיליארדי דולרים האלה הועברו לרש"פ, הכלכלה הפלסטינית גדלה ב-0.1 אחוזים. היא התכווצה. איכות החיים ירדה. אסור לנו לחזור על טעויות העבר".
אבי צימרמן, אמר בפאנל: "אני אוהב את המונח 'נורמליזציה'. הסכמי אברהם הוכיחו שאפשר לעשות זאת, ושיש לכך יתרונות. הקונספט של נורמלזיציה, כמו עם איחוד האמירויות, הוא באמת נורמלי – בואו נעשה עסקים אחד עם השני כמו שכולם עושים ברחבי העולם. כך אנו חיים את חיינו, מדוע שלא נוכל לעשות את אותו דבר גם ביהודה ושומרון. אך זה לא מובן מאליו, מכיוון שיש כאלה שמתנגדים לנורמליזציה בין יהודים לערבים. זה לא פשוט להגיע לנורמליזציה – אך זה אפשרי ויש דברים שאפשר לעשות במסגרת הקיימת".
יעקב ברג, אמר: "באמצעות קשרים אישיים, אתה מצליח להבין את מה שנמצא מאחורי הקלעים. כשאתה עושה עסקים עם מישהו מסויים, כולם מרוויחים. אם נאמין שיש לנו עתיד ביחד, זה רק על ידי שנעשה עסקים אחד עם השני. אני מאמין שזו הדרך היחידה שיכולה להביא אותנו יום אחד להבנה שיש לנו הרבה מה להפסיד אם לא נסחור ביחד".
הכנס יימשך בימי ראשון הבאים (14 ו-21 בפברואר), כאשר המושב השני יעסוק בזכותה החוקית של מדינת ישראל בשטח ובחוק הבינלאומי והחלק השלישי יעסוק בשינוי הפרדיגמה סביב יהודה, שומרון ובקעת הירדן בעקבות השינויים האזוריים במזרח התיכון והסכמי השלום ויערך בסגנון הרצאות טד.