הסגר גובה מחיר נפשי אצל ילדים

נתונים מחקריים מגלים עלייה דרמטית בפניית ילדים ובני נוער למוקדי הקשב והסיוע. כשהנגיף דורש לסגור והנפש צריכה לפתוח. בעיה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ו בשבט תשפ"א

הסגר גובה מחיר נפשי אצל ילדים-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: איסטוק

מחקרים שבחנו בישראל ובמדינות אחרות את המחיר הרגשי שמשלמים ילדים ובני נוער על הסגרים מציגים נתונים מטרידים ומדאיגים. בין השאר מדובר בעלייה של עשרות אחוזים בפניה למוקדי הסיוע הטלפוניים.

על הנתונים, המשמעויות ודרכי ההתמודדות שוחחנו עם הרב יהודה טרופר, מרצה לחינוך ותנ"ך במכללה האקדמית דתית לחינוך בשאנן, המספר על נתוני סקירת מחקר של משרד החינוך המעלה מספר נקודות ובהן עליה של חמישים אחוז בפניות למוקד 105 שהמגן על ילדים מפגיעה ברשת, שינויים ולחצים בתא המשפחתי, נתונים מדאיגים על התמודדות בעלי צרכים מיוחדים ועל התגברות תופעת האלימות במשפחה.

"הקורונה גובה מאיתנו מחיר כבד מבחינת חיי אדם אבל גם מבחינת הנפש", אומר הרב טרופר המדגיש כי במציאות שכזו, שבה ההתמודדות עם המחירים עשויה להיות סותרת, סגר נגד מחיר בחיי אדם ופתיחה נגד המחיר בנפש, "יש להיות עירניים לבעיית המחיר הנפשי שאותו נראה לטווח רחוק יותר או בבית פנימה ולא ברשות הרבים כמו בעיות בריאותיות".

ההתמודדות, מדגיש הרב טרופר, נוגעת למקבלי ההחלטות ברבדים השונים, ראשית הממשלה, בהמשך מערכת החינוך אך גם ההורים צריכים לראות את עצמם כחלק ממעגל מקבלי ההחלטות. "ברור שנושא חיי אדם הוא הראשון במעלה אבל כשעירניים לכך שיש כאן בעיה קשה של המחיר הנפש יש מה לעשות מבלי לוותר על שמירת חיי האדם".

בהקשר זה מרחיב הרב טרופר: "ראשית אחריות הורית. הורים אחראים לעוגן נפשי ערכי לאורך כל השנה ובעיקר בתקופת משבר. אין להורים שליטה על מה שקורה בחוץ, אבל יש שליטה על מה שקורה פנימה. אנחנו יכולים ליצור נקודות מפגש, ארוחות משפחתיות לאורך כל ימות השבוע יחד ללא טלפונים, פלאפונים ואינטרנט. זה נותן עוגן רגשי לילדים בכל הגילאים. כשאנחנו ביחד אנחנו מונעים הידרדרות. כשיש מבט וגילויי חיבה בין הורים לילדים ובין האחים לבין עצמם זה מחזק את החוסן של הילדים, וגם המבוגרים צריכים את החוסן הזה".

ניטרול ההפרעות החיצוניות של טלפונים וכיוצא באלה נועד למנוע מצב שבו קיימת אמנם שהות בבית, אך בפועל אין מפגש אמיתי ואף ללא היישרת מבטי עיניים. "ליהנות להיות יחד ללא שום הפרעה חיצונית".

"נקודה נוספת היא אחריות מערכת החינוך שעוברת בשנים האחרונות לנושא תשומת לב רגשית בתוך ההוראה. המודעות שלנו, אנשי החינוך, לכך שאנחנו לא רק מעבירים חומר ולחוצים למבחן הבגרות, אלא בעיקר עוסקים בבגרות הנפשית של הילד ובבניית האישיות שלו. זו חוויה שניתן לראות אותה כשמורה פונה גם בזום לתלמידים בשמם ושואל לשלומם בפתח השיעור. נקודת המפגש הראשונית היא נקודת מפגש אישית שהיא תומכת ומחזקת".

הרב טרופר מדגיש את העיסוק בתכנים מתוך חתירה להצמחת כוחותיהם של התלמידים וניצול ההזדמנות הלימודים לתובנות מעצימות. דוגמאות לכך הוא מוצא בלימוד התנ"ך וניתוח דרכי התמודדותם של גיבורי התנ"ך עם משברים וקשיים כאשר התובנות עוברות על ידי המחנך לרלוונטיות העכשווית לחייהם של התלמידים עצמם. כך גם בלימודי ספרות, היסטוריה ואף לימודי אנגלית.

"מערכת החינוך והמורים מתגלים בעוצמתם בימים האלו. עושים מאמצים אדירים כדי לבנות את הילדים ללימוד ובגרות", מדגיש הרב טרופר ומוסיף כי היעד צריך להיות מערכת חינוכית שאינה משעבדת את כל שנות הלימוד למבחני הבגרות, ואכן בעידן קורונה גם משרד החינוך מצא לנכון להפחית לימודים מסוימים וניתן דגש לפן החינוכי, גם אם על חשבון הרחבת היקף החומר הלימודי. "אם התלמיד יחוש שכדאי להיכנס לזום כי יש ערך מוסף ופתח למשמעות זה ידרבן אותו להיכנס לאותו זום", הוא מוסיף.