בית המשפט העליון
בית המשפט העליון צילום: Yossi Zamir/POOL

בעקבות קביעת בג"צ לפיה על המדינה להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות, ביקשנו להתחקות אחר השתלשלות האירועים הציבוריים והפוליטיים שהובילו להכרעה זו של בג"צ, החל ממסקנותיה של ועדת ניסים, שאמורות היו להוביל לפתרון, ועד היום.

ד"ר הדר ליפשיץ, איש החוג לאזרחות במכללת אפרתה חוקר את סוגיית הגיור מזה שנים ובראיון לערוץ 7 הוא מציג את ההיסטוריה של מתווה ניסים לצד הגורמים שהובילו למסמוסו של המתווה: "דו"ח ניסים מציע חוק גיור שקובע שכל הגיורים יהיו על פי ההלכה ושתוקם רשות ממלכתית לגיור שלא רק יהיו בה דיינים אלא גם אולפנים ותקציב ומערך מוסדי".

מה שהוביל להקמתה של ועדת ניסים "הייתה הכרה בבית דין חרדי אחרי שבית המשפט אמר שהגיור שלהם בתוקף, והרפורמים אמרו שגם הגיור שלהם צריך שיהיה בתוקף. בג"צ דרש מהמדינה להכריע".

ד"ר ליפשיץ מציין כי על דו"ח משה ניסים חתמו הרב דרוקמן, הרב אריאל, השופטים ברק, טירקל ורובינשטיין והדבר היה יכול לגבש תחתיו הסכמה לאומית רחבה אך "העובדה היא שהרבנות הראשית התנגדה לדו"ח, אולי כי לא הבינו שהדבר מוביל לגיור רפורמי, אבל דרעי בוודאי ידע שהדבר יוביל לגיור רפורמי", משוכנע ליפשיץ ומעריך כי יתכן והסיבה להתנגדות זו הייתה העובדה שעל פי מתווה ניסים בוועדת הגיור הייתה כלולה גם הכרה מסוימת במעמדם של הרפורמים והקונסרבטיבים שכן מתוך 11 חברי הועדה יהיו חברים בה גם נציג רפורמי ונציג קונסרבטיבי.

בדבריו קובע ליפשיץ כי מתנגדי המתווה ידעו שבהכרח הדבר יוביל לגיור רפורמי. "בית המשפט אמר לפני כשלושה חודשים שאנחנו עומדים להחליט והיה ברור שזו תהיה פסיקתם. השופט סולברג אמר שנהיה חייבים להכיר בגיור רפורמי", הוא אומר ומגדיר את החלטת בג"ץ כלא יותר מאשר חותמת גומי להשלכות החלטת הרבנות שלא לקבל את מתווה ניסים.

האם מתווה ניסים היה עובר את מבחן בג"צ? ד"ר ליפשיץ משוכנע שאכן כן, בעיקר לנוכח התמיכה שקיבל המתווה מהשופטים ברק, רובינשטיין וטירקל. בדבריו הוא מזהיר ומתריע ממה שצפוי בהמשך, קרי הכרה בנישואים וגירושין של הרפורמים, מה שיקעקע עוד יותר את חוק הנישואים, ובהמשך תבוא גם דרישה לתקצוב מוסדות הגיור הרפורמי.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו