המאיסה במלכות בית דוד

הובא לקריאתי מאמרו של חברי, הרב יאיר קרטמן הי"ו. הייתי נמנע מלהגיב, לולא שיש בו אמירות אידאולוגיות שמחייבות התייחסות, בשל חשיבותן החורגת בהרבה מהפולמוס הציבורי הפוליטי.

א.

כתב הרב קוק באגרת תשמג', שסוד המאיסה במלכות בית דוד שהחריבה לבסוף את בית המקדש והוציאתנו לגלות היא –

"שנחסרה האמונה שמלך עוסק בתורה וחכמה כדוד ושלמה יוכל לעסוק יפה בעסקי העולם של הנהגת המלכות".

אומר הרב קוק, התפיסה לפיה "אנשי תורה אינם מבינים בהנהגת מדינה", היא אשר עמדה מאחורי המאיסה במלכות בית דוד.

המאמר הנ"ל, יוצא נגד התערבותם של רבנים בעניינים פוליטיים, בטענה שהם לא מבינים את "השפה". דברים אלו נוגדים את דברי הרב קוק באגרת הנ"ל ובעוד מקומות רבים, ואף את הנהגתו המעשית של הרב צבי יהודה עצמו.

ב.

במאמרי שנשלח בווטסאפ האישי שלי לשומעי שיעוריי, כתבתי שלא יתכן להביע תמיכה בצד אחד בלי לבדוק את העובדות, במצב בו עומד תלמיד חכם בעל חשיבות עצומה, הרב אלי סדן שליט"א, וזועק כי נעשה כאן עוול. זהו תורף מאמרי.

ג.

באשר לתפיסה המוסרית שמציע הרב יאיר לעוסקים בפוליטיקה, חשוב ללמוד את דברי הרב קוק, מאמרי הראי"ה עמוד 173, באשר לשאלה מדוע קוראים את מגילת רות, מגילת היוחסין של מלכות בית דוד, דוקא בחג השבועות חג מתן תורה –

'התורה והממלכה בישראל קשורים זה עם זה קשר בל ינתק..

היצר הרע שבאדם הפרטי – הרי הוא מתגבר בכפלי כפלים בהאדם המדיני הכללי, עד שכל מושגי הטוב והרע, הצדק והרשע, הרי הם נעשים אבודים לגמרי מתוך המהומה המדינית והקלחת הממלכתית הרותחת..

ובשביל כך נטע יוצר העולמים מראש ומקדם את שמו של משיח. כח ממלכתי נגזר מעצם היסוד שבקדושה.. לפני שמהומת החיים של העולם כולו, תוכל לרשום עליו את הרשמים של מחיקת הצדק ואבדן המוסר..'.

אומר הרב קוק, לחצי הפוליטיקה הביאו לחוסר מוסר של הפוליטיקאים, משום שאינם מסוגלים לעמוד בלחצים אדירים אלו. אשר על כן, רק פוליטיקאי שיבוא מתוך תורה, כדברי הרמב"ם בהלכות מלכים, 'הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו', יוכל בעזרת השם לעמוד בלחץ, ולשמור על מוסריותו בכל מצב.

הווה אומר, לא רק שאנשי תורה ראויים לעסוק בפוליטיקה, אלא שאף כל פוליטיקאי ישראלי שורשי, מוכרח להיות איש תורה, דוגמת הפוליטיקאי הגדול מכולם, הגואל הגדול הוא מלך המשיח. זוהי בשורתו הגדולה. ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה, יחד עם רוח עצה וגבורה, ואף רוח של דעת ויראת ד', כאמור בנבואת ישעיהו.

על פי דברי הנביא, לא רק שהמשיח יהיה רב, הוא יהיה מקובל גדול בעל דעת פנימית עמוקה מאד. בקי בחכמת היראה. רק מהמקום הרוחני העליון הזה, יהיה מסוגל להתגבר על 'הקלחת הממלכתית הרותחת' כלשונו של הרב קוק, לפעול במוסריות למרות הכל, ובזה להביא את הגאולה השלימה.