לפני כמה ימים העליתי פוסט פוליטי כלשהו. הזכרתי בו שיחה עם אורי שהתקיימה לפני שנות דור, על מנהיגות בציונות הדתית. באחת התגובות הביקורתיות החריפות טען אחד המגיבים שאורי לא היה תומך... וכאן הגיע המשך שתכניו פחות חשובים כרגע.
אין צורך לפרט על מה שמתחולל בפוליטיקה ממש בימים אלה. השפה הבוטה, שיח ההחרמות והפסילות. הן בפוליטיקה הן באולפנים בין פרשנים. היום יותר מתמיד חסר הסגנון המפשר, הקול הממתן של אורי. הקול של הדתי הנורמלי שיודע להרגיע, מבלי לוותר על עמדותיו.
לאורי היו חברות וחברים במחנה הפוליטי היריב. תופעה המבטאת כשלעצמה הרבה מאוד. ומה עושים כששלי יחימוביץ או אילן גילאון הם חברים טובים אבל הם חברים במפלגות שאורי לא רוצה בהצלחתן? אמן המילים פתר את האתגר המורכב בשבע מילים: אני מאחל לך הצלחה גדולה במפלגה קטנה.
לפני שאחזור למה אורי היה אומר, אספר על מה שהכי חסר לי כיום עם אורי.
מוצאי שבת, אי אז בין אביב לקיץ 2014, אני מגיע לסלון של האורבכים לצפות עם אורי באחד ממשחקי המונדיאל. הפירות, העוגות והפיצוחים כבר מוכנים. אני מתמקד בפיצוחים ובפירות, אורי מחלק את עיניו בין המשחק לבין הדפים שבתוך כמה קלסרים עבי כרס. אני ממוקד רק במשחק, מסמן לאורי רק כשבמגרש קורה משהו משמעותי, כי אורי מתכונן ברצינות לישיבת הממשלה שתתקיים למחרת. נחסוך מכם מה אורי היה אומר על אלה שלא מתכוננים לישיבות בוועדות או בממשלה.
הייתי נותן הרבה כדי לחזור לאיזו צפייה במשחק כדורגל עם אורי.
אז מה אורי היה אומר על כך שהמשחקים היום בלי קהל? אישית, אני נרתע מאוד מהשאלה, ולכן מקפיד לא לטעון משהו, להציג עמדה ואחר כך לחזק אותה עם טענה ש"אורי בוודאי היה מסכים"...
איך כתבה פעם מיכל בהומור כששאלו אותה מה אורי היה אומר? יש שתי תשובות אפשריות: האחת, לא יודעת. השנייה, לכו תשאלו אותו...
אבל אני באמת יודע מה אורי היה אומר על כך שהיום המשחקים בלי קהל: לא נורא, ממילא גם כשהיה מותר, מכבי פתח תקווה הייתה ללא קהל... או אולי: סוף סוף יש שוויון בין מכבי פ"ת שתמיד ללא קהל לבין שאר הקבוצות... בדיחות אורי על מכבי פ"ת שאותה אהד, מצריכות ערב נפרד.
הלכתי לחפש מעט ברחבי הרשתות החברתיות מה אורי היה אומר.
והנה מצאתי מתקופת הקורונה מאמר דעה שזו ממש כותרתו: "מה אורי אורבך היה אומר על שיסוי הקורונה?" הכותב מביא ציטוט של אורי, היוצא נגד ההכללות כלפי החרדים.
מצאתי גם שיחת וואטסאפ בקבוצת "שובי נפשי "של העיתונאים הדתיים, שאורי עצמו הקים. מישהו כתב משהו על הבסיס הצבאי עמיעד שבו נמצא הימ"ח והטנקים של הגדוד שבו אורי ואני שירתנו. כתבתי בקבוצה מיד, אינטואיטיבית, מכיוון שהטנק שלי היה שם ליד הטנק של אורי, "מעניין מה אורי היה אומר על כך".
אפשר היה לצטט כאן מגוון רחב מאוד של דברים רלוונטיים לימינו, וכמובן גם לפוליטיקה של ימינו. אין צורך. הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים שהשאיר אורי במאות רבות של טורים והתייחסויות.
עצם העובדה שחלפו שש שנים וניתן למצוא "מה אורי היה אומר" הוא סימן להשפעתו הגדולה ולכוחו של אורי, כוח המילים שלא נס ליחן. לא סתם מילים, אלא מילים המבטאות רעיונות. עמדותיו בנוגע לתופעות שונות בחברה, בעיקר למערכות היחסים בין הקבוצות השונות, הייתה חשובה לרבים. אם זה לא היה כך, לא היינו מוצאים "מה אורי היה אומר".
יש כל כך הרבה דברים שאורי כתב ואמר במגוון נושאים, עד שגם בעלי עמדות מנוגדות יכולים לבסס את דבריהם עם טענת המחץ: אורי היה אומר.
העובדה שבעלי גישות מנוגדות מבססים את דבריהם עליו מלמדת הרבה על דרך האמצע שלו, על יכולתו לפשר בין גישות בלי לוותר על עמדותיו הברורות.
ומה אורי היה אומר על זה ששתי עמדות מנוגדות נשענות עליו? הוא היה אומר בחיוך "אלו ואלו דברי אלוהים חיים..."
מעניין מה אורי היה אומר על מה שאני אומר על מה שאורי היה אומר.
יהי זכרו ברוך
(דבריו של פרופ' אשר כהן נאמרו באזכרה במלאת שש שנים לפטירת השר אורי אורבך ז''ל)