להוריד את הכפפות

ישראל חייבת להילחם באש באמצעות אש. הפעלת כוח דיפלומטי ופוליטי תנצח את שדה הקרב החדש שהפלסטינים בחרו עבורנו ותשיג ניצחון מזהיר.

אלכס נחומסון , כ"ז בשבט תשפ"א

להוריד את הכפפות-ערוץ 7
בית הדין בהאג
צילום: רויטרס

היו הרבה הורדות ידיים וביקורות על פסק הדין האחרון של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לפיו יש לו סמכות לחקור את מדינת ישראל על מה שהיא רואה כ"פשעי מלחמה".

כולנו מכירים את האבסורד, האי חוקיות והצביעות של החלטה זו. עם זאת, השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא: האם היינו יכולים לעצור את התהליך הזה או אפילו למנוע את המשכו?

התהליך כולו החל בשנת 2015, כאשר "ממשלת פלסטין" הגישה הצהרה על פי סעיף 12 (3) לחוק רומא המקבל את סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בגין פשעים לכאורה שבוצעו "בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, מאז 13 ביוני 2014".

ב- 2 בינואר 2015 הצטרפה "ממשלת פלסטין" לאמנת רומא. אמנת רומא נכנסה לתוקף ב -1 באפריל 2015 והמשמעות היא שממשלות ישראל ברציפות לא הצליחו למנוע או לעצור את התהליך הזה לפני שהגענו לנקודה זו.

בעוד שיש הטוענים כי מדובר בתהליך מוטה, אחרי הכל אותו בית דין החליט שלא לפתוח בתיקים נגד מפרי זכויות אדם סדרתיים מכיוון שהם אינם, כמו שישראל אינה, חתומים על אמנת רומא. אבל יש בכך הנחה מסוימת לישראל. הרי מהרגע שהרשות הפלסטינית הצטרפה לחוק רומא היה ברור שזה הכיוון שאליו היא הולכת. על ידי נקיטת צעד אגרסיבי זה, פתחו ברש"פ דרך נוספת, "חוקית" נגד המדינה היהודית, ותגובת המדינה הייתה רפויה במידה רבה.

כן, עלינו להעסיק את המוחות המשפטיים הבינלאומיים הגדולים ביותר כדי לנסות להילחם בכך, אבל לא להימנע במקביל מלהשתמש באסטרטגיה היחידה שיכולה להוציא את ישראל מתהליך זה תוך זמן קצר. ברור כי על ידי התקדמות בתהליך זה, הרשות הפלסטינית מצהירה בגלוי שהיא במלחמה עם מדינת ישראל ואזרחיה. זה צריך להיות ברור מאליו לכולם כאילו היה מדובר בשיגור רקטות על מרכזי אוכלוסייה.

מדובר במתקפה על צה"ל, שחייליו האמיצים שומרים על בטחון ישראל. התקפה עליהם היא התקפה על ביטחוננו והכרזת המלחמה הזו הייתה צריכה להיות נתונה בהשלכות קשות. ישראל הייתה צריכה לנתק את כל התיאום והשותפויות עם הרשות הפלסטינית.

לישראל יש מנוף לחץ אדיר על הרשות הפלסטינית והיא פשוט לא משתמשת בו. ישראל הייתה יכולה להשתמש בכספי המס שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית; היא הייתה יכולה לספק חשמל על פי הסכום עליו היא משלמת, לעיתים רחוקות מעל 10%, היא הייתה יכולה להפחית את ההטבות שמקבלים האסירים הערבים הפלסטינים כשהם בבתי הכלא בישראל. הרשימה אינסופית.

ישראל יכולה, ובוודאי צריכה להילחם באש באש: להוציא צווי מעצר למנהיגים בכירים ברשות הפלסטינית המעורבים בהסתה ובתכנית 'שלם על הריגה' (pay for slay).

היא צריכה לרשום באופן מיידי את כל מי שעובד בוועדת ענייני האסירים הפלסטינית, ובמיוחד למנהלה קאדרי אבו בכר, כנותני חסות לטרור בגלל מעורבותם הישירה בתשלומים החודשיים למחבלים ולמשפחותיהם. היא יכולה להוציא צו מעצר לג'יבריל רג'וב על ההסתה המתמדת והבלתי פוסקת שלו נגד ישראל. רג'וב אמר בעבר: "הפלסטינים הם אויבי ישראל; אם היה לנו נשק גרעיני, היינו משתמשים בהם נגד ישראל."

רג'וב הוא המוביל של פרויקט חדש לכבוד כל הפלסטינים שמתו כ"שאהידים". לפי התכנית, הרשות תשתול 35,000 עצי זית בכל אזורי הרשות, כאשר כל עץ נקרא על שם "קדוש מעונה". על ישראל לראות בכך עוד חזית במלחמה של למעלה מ-100 שנה נגד הריבונות היהודית במולדת אבותיה ולהגיב בהתאם.
עליה להשתמש בכל הכלים הקיימים כדי להביס את הערבים הפלסטינים בחזית זו ובכל חזית.

הפלסטינים הורידו את הכפפות, אם אי פעם בכלל היו עליהם. ישראל צריכה לעשות אותו דבר. הכנסת ישראל או ישראלים לרציף הבינלאומי אינה יותר מהכרזת מלחמה כשהמטרה היא להביס את ישראל באמצעים אחרים. אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים, ישראל חייבת לפעול.

על ישראל לשבור את רצונם של מנהיגי הרשות הפלסטינית להמשיך בתהליך זה. ישראל יכולה לעצור את זה בכל עת, ע"י הפעלת לחץ אינטנסיבי. רק הפעלת כוח דיפלומטי ופוליטי ינצח את שדה הקרב הזה שהפלסטינים בחרו עבורנו וישיג ניצחון ישראלי. הכדור עכשיו בידיים של מקבלי ההחלטות הישראלים ונאומים מנוסחים היטב לא יעזרו.

אלכס נחומסון הוא מנכ"ל "מבטחי" וחבר "פורום המזרח התיכון – ישראל"