מאז נכנסה הקורונה לחיינו נחשפנו ללא מעט מונחים רפואיים שקשורים אליה, רובם המוחלט בלועזית. לחלק מהמונחים, כמו מוטציה, כבר היה שם בשפה העברית, (מהיום אמרו 'תשנית'), אבל לחלקם לא היה - עד אתמול.
ברשימת המונחים שאושרה קובצו כמאתיים מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה – או בשם המוכר יותר אפידמיולוגיה. מקצתם נעשו נחלת הציבור הרחב בשנה האחרונה בשל מגפת הקורונה: מַגֵּפָה עוֹלָמִית (פנדמיה), הִתְפָּרְצוּת (של מגפה), שִׁעוּר תַּחְלוּאָה ושִׁעוּר תְּמוּתָה. עוד ברשימה הבחנה בין אִתּוּר מַגָּעִים ובין חֲקִירָה אֶפִּידֶמְיוֹלוֹגִית (בדיקת הגורם או המקור לאירוע בריאותי חריף באוכלוסייה).
גם מקומם של החיסונים לא נזנח, וקיבלנו את: טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו), מֶחְקַר חָלוּץ (במקום פיילוט), סַמָּן (מרקר) וניסוי דו־עָלום (double-blind trial). עוד אושרה בקשתו של הרנטגנאי הראשי במשרד הבריאות, מישל סומך, לקבוע שם חדש לבעלי המקצוע העוסקים בדימות רפואי: דִּמּוּתָן רְפוּאִי. לדברי הפונה התחום המקצועי התרחב לדרכי דימות מגוונות ולא רק 'צילומי רנטגן'.
המונחים נועדו לשמש במחקר ובהוראה בתחום בריאות הציבור וליצור שפה משותפת ואחידה של כל העוסקים בתחום. חברי הוועדה אמרו: "לנו, אנשי המקצוע העושים שימוש בשפה בעבודתנו ובהוראת האפידמיולוגיה, הצורך במונחים עבריים אחידים קיים זה שנים. כיום, נוכח התפרצות המגפה העולמית ושיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים, אנו בטוחים כי גם הציבור כולו יפיק תועלת מחלק מהמונחים".