ועידת ישראל 2030: מפגעים חוצי גבולות

כיצד מתמודדת מדינת ישראל עם המפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון? פאנל מיוחד ב'ועידת ישראל 2030'.

ערוץ 7 , כ"ח בשבט תשפ"א

כחלק מועידת ישראל 2030 נערך פאנל בנושא המפגעים הסביבתיים במדינת ישראל.

את הפאנל הנחה העיתונאי אסף משניות והשתתפו בו מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה גלעד אך, עו"ד ד"ר הראל ארנון, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יצחק (איצ'ה) מאיר והפעילה הסביבתית יעל ישראל.

"יש מושג שנקראה המבוגר האחראי", אמר מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה גלעד אך, "אני לא יודע מה המוטיבציה של הרש"פ להשקיע כספים בכוח אדם בשימור מערכות אקולגיות, זה לא בשיח שלהם. הם לא מטפלים במפגעים סביבתיים. השאלה מופנית למדינת ישראל שהסמיכה את המנהל האזרחי לנהל את האזרחים ביו"ש, והוא הגוף שאמון על מה שקורה פה".

"אני כבר עשר שנים בתחום הזה", סיפר אך, "ונתקל במדיניות לצערי של חוסר מעש מול מפגעים מאוד גדולים. לדוגמא הגשנו בג"ץ על מחצבות שפועלות בשטח סי. מחצבה שמתוכננת לקבל צריכה לקבל אישורים. פנינו למנהל האזרחי שלא ענו לנו. פניניו לבית המשפט העליון והם ענו שאמנם המחצבות לא חוקיות, אבל כיוון שזה תורם לכלכלת האזור אנחנו מתירים להם לפעול. מה המשמעות של הדבר הזה? הם בעצם אומרים אין לנו בעיה שכל יהודה ושומרון יהיו מחוררים במחצבות פירטיות, העיקר שנרגיע אותם. זה סוג של שוחד. זאת המדיניות - לכבות שריפות, לשמור על שקט תעשייתי ולא להסתכל לעשר שנים קדימה. אנחנו בוועידה שמדברת על 2030, מה יהיה בעוד עשר שנים?".

עו"ד ד"ר הראל ארנון הוסיף: "שורש הבעיה הוא קודם כל כי ישראל לא הכריעה מה היא עושה עם יהודה ושומרון מבחינה מדינית פוליטית, זה משליך על הלך הרוח של הדרגים הציבוריים שלמעשה אומרים שיו"ש זה מעיין אקס טריטוריה. מעבר לכך, ברמה המשפטית החקיקה עמדה מלכת, ביו"ש יש חקיקה בריטית וירדנית. אנחנו ב2021 מתמודדים עם סיטואציות בשטח באמצעות כלים מלפני 50 שנה. ודבר שלישי, החקיקה נתונה לידי המנהל האזרחי שמטבעו יש לו בעיית כוח אדם והם פחות יעילים. שלושת הדברים האלה הופכים את יהודה ושומרון לקרקע פוריה של עבירות של איכות סביבה".