השתתפות בלוויות: כבוד התורה או זלול בקדושת החיים?

"ההלוויות האלה שאנחנו רואים בשבוע האחרון של שלושה מגדולי ישראל שהשתתפו בהם אלפים בניגוד להנחיות זה מנוגד להלכה".

הרב רצון ערוסי , כ"ח בשבט תשפ"א

השתתפות בלוויות: כבוד התורה או זלול בקדושת החיים?-ערוץ 7
הרב רצון ערוסי
צילום: הלל מאיר/TPS

נשאלתי מדוע היהדות החרדית כל כך דבקה בלוויות של גדולי ישראל ומשתתפים בה אלפים בנסיבות של הקורונה כשיש בזה ספק פיקוח נפש, והרי "חמירא סכנתא מאיסורא" וכפי שאין לקיים הלוויה שיש בה סכנה שגורמים עוינים כמחבלים ירצחו את המשתתפים לכאורה גם בנסיבות הקורונה אין לקיים הלוויות המוניות שיש סכנה של הידבקות בנגיף הקורונה.

השאלה טובה, אולם ראשית כל מגיעה תעודת כבוד לאחינו החרדים לדבר ה' שבזמני הלוויות לגדולי ישראל הם יוצאים בהמוניהם כדי לתת כבוד לתורה.

מהבחינה הזאת מגיע להם תעודת כבוד. אולם בנסיבות האלה של מגפת הקורונה ההתקהלויות גורמות לריבוי ההדבקה ועל ידי כך לריבוי החולים ולדאבוננו גם לריבוי הנפטרים. לכן בוודאי שיש כאן "ספק פיקוח נפש" והדבר נאסר מבחינה הלכתית, משום שקדושת החיים בהלכה עולה על הכול חוץ מג' עבירות - גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. עד כדי כך שאפילו שבת קודש ואף יום הכיפורים שהם מאוד חשובים ועונשם בכרת מותר לחלל אותם בגלל ספק פיקוח נפש, ואפילו ספק ספקא ולאו דווקא ספק אחד.

יוצא אפוא שההלוויות האלה שאנחנו רואים בשבוע האחרון של שלושה מגדולי ישראל שהשתתפו בהם אלפים בניגוד להנחיות זה מנוגד להלכה.

אלא, מה הבעיה האמתית? לאחר בקשת המחילה, הבעיה אינה תלויה במשתתפים אלא ברבנים. הרי הרבנים יודעים את ההלכה אבל יש משבר מנהיגות, אין להם את העוז לעמוד בשער בת רבים ולומר: רבותיי, ישר כוחכם שאתם מכבדים את גדולי התורה, וכך ראוי לעשות, אולם עת לעשות לה' הפרו תורתך וחמירא סכנתא מאיסורא, יש לקיים את ההלוויה בצנעה על מנת שלא יבוא אדם לידי סיכון.

דוגמא מופתית לכך הייתה פטירתו של ידידי הדגול והגדול הרב אליהו בקשי דורון זכרו לחיי העולם הבא הרב הראשי לישראל לשעבר תלמיד חכמים גדול שנפטר מקורונה, משפחתו וכן כל ציבור מכריו כיבדו את כללי הבריאות והלוויה הייתה צנועה. היו כאלה שהספידו אך ורק בטלפון ובשום פנים ואופן לא הייתה התקהלות כנגד ההנחיות, למרות שמבחינת כבודו אם לא הייתה קורונה וודאי היו רבים משתתפים ורבים מספידים וכו'. זוהי דוגמת מופת איך שתורת ישראל מצד אחד מטפחת את כבוד המת, כל מת ובוודאי נפטר שהוא גדול בתורה ומצד שני היא מקדשת את החיים, וקדושת החיים עולה לאין ערוך.

אין לבוא ולהקיש הנה הרי יש מפגינים בבלפור בניגוד להנחיות, יש כל מיני מסיבות מנוגדות לכל ההוראות. וכי אם אכן באמת אותם בני אדם עוברים על ההוראות מסכנים ומסתכנים האם גם אני בגלל זה אסכן את עצמי? נתאר לעצמנו שמביאים לנו אוכל שיש סכנה שהוא מורעל ואני אבוא לומר תראה אותם בני אדם אוכלים, גם אני אוכל, הבל ורעות רוח, אותו אדם שאוכל מסתכן ואתה לעומתו שנשמע להוראות ולא אוכל מהאוכל הזה שנעשה עליו בדיקה רפואית שגילו שיש בו רעל יישר כוחך, אתה שומר על חייך וכך התורה ציוותה.

לכן צער גדול מאוד כשאנו רואים את ההלוויות האלה. בתוך שבוע כשלוש הלוויות ורבים משתתפים.

מחד הלב מתרונן מכבוד התורה וכבוד הנפטר, ומצד שני כשרומסים בגאווה את עניין קדושת החיים, ועוד יותר כואב כאמור המשבר המנהיגותי שלא נמצאים רבנים שיאמרו בעוז ובקול גדול שהדבר הזה מנוגד להלכה.

חבל שזה גם גורם בעוונותינו המרובים לגורמים חילונים המחפשים את הדתיים בפינה ומנצלים כל הזדמנות כדי לנגח את העולם החרדי והם משחקים לידם. אסור לתת להם את ההזדמנויות הללו כדי לנגח את החרדים, כי בכך הם גם מנגחים את תורת ישראל.

 

https://net-sah.org/audio/46396