כוח לעשות חיל

התלמיד שסולק משלושה בתי ספר הפך לאיש חינוך מוערך. בתחילת השנה הוא הגיע אל המקום הנכון; ניהול בית חינוך ישיבתי 'בני חיל' בקדומים

יוסף ארנפלד , כ"ט בשבט תשפ"א

כוח לעשות חיל-ערוץ 7
תלמידי ישיבת בני חיל
ללא קרדיט צילום

במהלך שנות לימודיו סולק הנער תומר רבי משלושה בתי ספר שונים. את שנות לימודי התיכון שלו הוא סיים ללא תעודת בגרות. באותם בתי ספר למדו מאות תלמידים ותומר הרגיש שלא מתייחסים לצרכים ויכולות הלימוד שלו. "חיפשתי מקום שייתן מענה מעבר למערכת הלימודית. לא רציתי להרגיש שאני רק מספר של תלמיד. כך שאמנם סיימתי את כיתה י"ב, אבל בלי בגרות מלאה", הוא מתאר.

רק בזכות התמיכה המשפחתית והמדריכה בבני עקיבא שזיהו את החוזקות שלו ולא ויתרו לו, הוא התגייס לשירות צבאי משמעותי. לאחר שהשתחרר מהצבא, הקים את 'גרעין יונתן' שהיה גרעין מנהיגות בשכונות תל אביב. "מתוך מקום של חשיבה שכל הנערים בשכונות יכולים להיות מנהיגים", מסביר תומר. "הרבה פעמים מתייחסים אליהם כפרויקטורים, הגישה שלי הייתה לקחת אותם לכיוון של הנהגה. השיח צריך להיות פחות רווחה ויותר מנהיגות".

"תחושה של מנהיגות תמיד הייתה לי, רק שלקח לי זמן להוציא אותה מהכוח אל הפועל", הוא מנמק את פשר השינוי החד שחל בו בתוך תקופה קצרה. "זה בדיוק היה התסכול שלי, רציתי להביא את הכוחות שלי לידי ביטוי, אבל כל הזמן שמו את הלימודים במרכז. כל הזמן דיברו איתנו על מקום של רווחה, לעזור לחלשים. רציתי הפוך. לעזור לחזקים. רק אז הבנתי את החשיבות של להתגבר על המקום של מסכנות ורווחה ולדבר על הנהגה".

המעגל נסגר לפני כשש שנים, עת הוא נכנס מחדש לשערי בית הספר היסודי בקריית שלום, שבו הוא עצמו למד כילד. הפעם - כמנהל החדש של בית הספר. בין לבין הוא הספיק להדריך בני נוער, להשלים בגרויות ולהוציא תעודת הוראה. לאחר שהפך למורה מן המניין הוא לא עצר, אלא סיים את לימודי התואר השני. תוך זמן קצר מאז נכנס לתפקיד מנהל בית הספר, הוא קצר הישגים רבים; זכה בתואר 'מנהל מחוז תל אביב' וכן זכה בתואר 'פרס חינוך ארצי' כמנהל. "ממקום של תלמיד שסולק משלושה בתי ספר ולקבל פרסי חינוך ארצי כמנהל – זאת סגירת מעגל מרגשת", הוא מציין בהתרגשות.

תומר רבי, מנהל
ללא קרדיט צילום

חינוך פורמלי בלתי פורמלי

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, נקרא תומר רבי אל הדגל לנהל את בית חינוך ישיבתי בני חיל בקדומים. בני חיל הוקמה בשנת תשנ"ט על ידי קבוצת הורים ובראשם אסתר כריש ז"ל, שהייתה סגן ראש המועצה מקומית קדומים שהחליטה למצוא פתרון לילדי קשב וריכוז מהשומרון. בסיוע ראש המועצה המקומית קדומים דאז, דניאלה וייס היא לקחה את המשימה כפרויקט חשוב ומרכזי. אסתר ז"ל דאגה למבנים, הכשירה והקצתה שטח בתוך הישוב והשקיעה רבות מהונה, ממרצה ומזמנה כדי לקדם את הנושא, ואכן הישיבה הוקמה בתוך קדומים. הישיבה זוכה לשיתופי פעולה מרשימים עם מועצה אזורית שומרון ומועצה מקומית קדומים. "כל כך לא ברור מאליו", הוא מפרגן להם.

"הדבר שאני הכי מאמין בו הוא שילוב החינוך הבלתי פורמלי בתוך העולם הפורמלי, כדי לייצר בשניהם הצלחה", הוא אומר נחרצות. "אנחנו מכינים את המערכת הפדגוגית שתהיה מותאמת לתלמידים שיש להם אתגר לימודי. קשב וריכוז זה יתרון עצום –צריך רק לעבור את בית הספר בצורה נכונה. אם עברת את בית הספר בחוויה נעימה, הקושי, הקשב והריכוז הם רק יתרון בעולם הגדול. זה יוצר מסוגלות לעשות הרבה דברים, יוצר חשיבה מקורית, תעוזה. ומעוף יותר מכולם. זה מוכח מחקרית".

התלמידים מגיעים מכל רחבי הארץ. גם בתקופת הקורונה, בית הספר פועל כרגיל בשל הגדרתו כמאותגר לימודית. בחצי שנה האחרונה הצטרפו כ50 תלמידים חדשים אל בית הספר, מה שמעיד על נהירה גדולה אל בני חיל. "התלמידים שלנו הם לא רק מספר, הם הרבה מעבר לזה", מדגיש תומר. "למשל אם לתלמיד יש יכולות הנהגה ומאוד חשוב לו להביא אותם לידי ביטוי וזה לא קורה – זה מאוד פוגע בו לימודית. אם לתלמיד יש יכולת מאוד גבוהה בספורט והוא לא מביא אותה לידי ביטוי – זה מאוד פוגע לו בלימודים. כל תלמיד יכול מאוד להצליח אם נדע בדיוק מה הם הנקודות המרכזיות שאם נפתח אותם כראוי – הוא יכול להצליח גם בתחום הלימודי".

"כשתלמיד מגיע אלי ואומר שקשה לו בחיים, אני עונה לו שאפשר להסתכל על העבר, אבל רק כדי ללמוד מהטעויות ולבנות יחד את העתיד. בבני חיל אנחנו מדברים בשפה של הנהגה, שפה של אחריות. להסתכל קדימה. בנייה והתאמה עצמית". בהתאם לכך, גם גם המורים עוברים הדרכות חיצוניות. "בבית הספר יש מחלקה שנקראת 'מעברים' - מורים בתוך בית הספר חולקו למחלקות פיתוח כדי שהלימוד יהיה מותאם יותר וכך גם התוצאות יהיו טובות יותר".

"השאלה מה שמים בראש: האם את המקום הלימודי או את היכולות של התלמיד", הוא מחדד. "ברגע שהיכולות של התלמיד מקבלים את החשיבות על פני הישגי בית הספר, כך שכל תלמיד יקבל מענה לחוזקות שלו – גם ההישגים יגיעו. בית ספר נועד לתלמידים, התלמידים לא נועדו לבית הספר. בית ספר צריך כל הזמן להתאים את עצמו לאוכלוסיה. לשם כך הוא נוצר. בדיוק בגלל זה יש פתחנו שלל מגמות כמו חקלאות, סוסים, אומנות המוסיקה, קולינריה, רתכות, נגרות, חשמל ורובוטיקה".

קשר אישי מנצח

"היום, תופעה של נערים מאותגרי קשב וריכוז הוא מחזה נפוץ. כל ילד שלישי עם קשיי קשב וריכוז, אבל כשפתחנו את הישיבה, זה לא היה כל כך נפוץ", מרחיב אסף עמרוסי, סגן מנהל הישיבה מזה 17 שנה, מותיקי הצוות החינוכי. "מעבר לכיתות הלימוד הקטנות והיחס האישי, הרעיון המרכזי של 'בני חיל' הוא קשר אישי חזק בין הצוות לתלמידים. בעזרת הקשר האישי אנחנו מצליחים לקדם את התלמידים בתחום הלימודי ובשאר התחומים".

עמרוסי מסכים שמוסדות חינוך רבים מתהדרים בקשר האישי, אך מחדד כי 'בני חיל' נמצאת דרגה אחת מעל. "אצלנו שמים דגש על ביקורי בית אצל התלמידים במהלך כל השנה. זה קורה כל הזמן וכבר הפך לשגרה. כך גם אנחנו מקיימים לא מעט פעילויות דווקא בחופשות. בחושים הדקים שלהם, התלמידים מבינים מתי מורה מתקשר כי זאת העבודה שלו ומתי הוא מתקשר כי באמת אכפת לו ממנו. אנחנו נמצאים עם התלמידים בבית ובחופש, זה יוצר קשר יותר עמוק. כשהקשר האישי טוב, יותר קל להוביל להצלחות לימודיות. הגענו מעל 90% בגרות שגם במוסד רגיל נחשב טוב, מעל הממוצע הארצי".

אחד הדברים שמנחים את הצוות החינוכי הוא גבולות ברורים. "אמנם השיעורים קצרים יותר, אבל יש בהם נוכחות חובה", מדגים עמרוסי. "הדרישה היא ללמידה כמו שצריך. אנחנו אומרים לתלמיד: 'אנחנו לא מוותרים לך כי אנחנו לא מוותרים עליך, ואנחנו נוביל אותך לאן שצריך כדי שתצליח בכל תחום שתבחר'. חינוך זה תחום שאת הפירות קוצרים רק אחרי כמה שנים. לפעמים רק בצבא, אחרי שהתחום הלימודי כבר מאחוריהם, הם מתחילים לפרוח. גם בהזמנות לחתונות זה תמיד מרגש. לראות איפה התלמיד היה לפני עשר שנים ואיפה הוא היום. מעל ומעבר. לא מזמן רצינו להזמין מלאי חדש של סדינים ומגבות, פנינו לאחד הבוגרים שנמצא בתחום והוא החליט לתרום לנו את כל הציוד הנדרש. מרגישים את האהבה שלהם כלפינו וזה נותן כוח גם במקרים מורכבים יותר".

התלמידים ב'בני חיל' יכולים לבחור האם ללמוד בצורה אקסטרני או להיות פנימיה, כל תלמיד לפי מה שמתאים לו. דביר מעתוק מנהל הפנימיה מפרט כי יש כאלה שמתאים להם לחזור הביתה כל יום ולהישאר בקרבת ההורים ויש כאלה עם קשיים בתקשורת מול ההורים. "לפעמים הפנימיה היא מקום דרכו אפשר לחדש את הקשר עם ההורים. דווקא הריחוק עוזר לחדש את הקשר בצורה איכותית וטובה יותר. יש גם כאלה שמשעמם להם בבית והמגוון שהפנימיה נותנת. כמובן יש כאלה שבאים מרחוק ממצפה רמון, בית שאן וצפת".

הפנימיה ב'בני חיל' היא מקום מאוד משפחתי, לכל 15 חניכים יש מדריך צמוד, כאשר הדגש הוא על חינוך לאחריות. "זה אומר שתפעול הפנימיה, החל מהניקיונות והבישולים והתוכן של לוח הזמנים, נמצא תחת אחריות התלמידים", מתאר מעתוק. "הם מבשלים את האוכל, הם מתפעלים את המטבח ואת חדר האוכל. כל סוף שבוע הם עושים סיכום שבועי, מתכננים את השבוע הבא ומזמינים מצרכים בהתאם. לכל שכבת גיל יש תקציב והם מחליטים איך לנהל אותו, כמה להוציא על ירקות, חלב או קורנפלקס וכמה הם רוצים לשמור כדי לבצע פרויקטים בתוך הפנימייה".

פרויקט מיוחד עליו שמים דגש במסגרת הפנימיה, נקרא 'חלומות'. "בתחילת כל שנה אנחנו יושבים עם החניכים ומעדכנים אותם שכרגע אין קורסים ואין חוגים. אנחנו נותנים להם את האפשרות להציע את החוגים והקורסים שהם רוצים. יש כאלה שנמצאים כבר שנה שנייה ושלישית שרוצים לשמר את הקורסים שלהם, אז הם יוצרים שיווק לאותם הקורסים בקרב חניכי הפנימיה להירשם לקורס שהם רוצים. אנחנו רוצים לחנך אותם לקחת אחריות על זמן הפנאי שלהם ועל התכנים שלהם".

מעתוק מספר כי בהתחלה הצוות היה קובעים אלו קורסים יפתחו, אך ההשתתפות הייתה דלה. "היה צריך להתעקש שהם ישתתפו. דווקא כשהם אחרים ומובילים, ודרך הקורסים בעצם מגשימים את החלומות שלהם – רואים את האור בעיניים שלהם. יש לנו זוג תלמידים שבמשך שנה שלמה הפעילו דוכן פלאפל פעם בשבוע. תושבי קדומים פרגנו בגדול והיו באים לקנות. ישבנו עם אותם התלמידים, לראות מה הם צריכים, חישבנו עלות של מנה, באיזה סטנדרטים הם צריכים לעמוד כדי שאנשים יקנו, אפיקי פרסום מועילים כדי שיגיעו לקנות. ליווינו אותם בכל התהליך כדי שהם יגדלו לאחריות".

לאה וינרב, רכזת פדגוגית
ללא קרדיט צילום

התאמה מקסימלית לפרופיל התלמיד

מהפן הלימודי, מה שמייחד את 'בני חיל', הוא היכולת הצוות מקצועי שמונחה באופן תמידי וגם מקבל הדרכות באופן שוטף, להתאים את אופן הלמידה לתלמידים באצמעות פדגוגיה חדשנית מדויקת שכבר מניבה תוצאות. לא רק ההישגים הלימודיים, אלא שיצאו עצמאיים ויפתחו את עצמם. "גם על פי פרופיל אבחוני וגם על פי פרופיל התנהגותי של תלמיד", מפרטת לאה וינרב, רכזת פדגוגית ורכזת מתמטיקה בישיבה. "כך למשל כשבנינו חוברת במתמטיקה, כל הרציונל שלה היה כדי שהתלמידים יחוו הצלחה, ותייצר מוטיבציה כדי שהם ירצו ללמוד. גם החוץ של החוברת וגם הפנים של החוברת. הכל אצלנו מותאם עם הרבה מאוד חשיבה מושכלת איך להתאים את התכנים כדי שהתלמידים יחוו הצלחה, שתדרבן אותם לגרוף הצלחות נוספות".

גם אופן ההוראה וגם אופן העברת התכנים מותאמים לאופי התלמידים. "השיעור קצרים כדי לקצר טווחי קשב וריכוז, אנחנו רואים את התנודות בקשב ובהבנה כי כשיש התנתקות קשבית, קשה לתלמידים להבין. אנחנו מייצרים שיעורים קצרים ותוך כדי שיעור מנסים לייצר עניין. נותנים הרבה גיוון בשיעורים, לא רק עבודה בחוברות, אלא עובדים עם כלי תקשוב ועם משחקים. יש קו מנחה של התאמה והבנה איך תלמיד יכול ללמוד כשיש לו קשיי קשב או קשיי זיכרון. כך למשל בשיעור גמרא כותבים על הלוח כרטיסי ניווט. מתוכו הם ילמדו לכתוב ולבטא את עצמם". כך גם אספת ההורים הן ייחודיות. "אנחנו קוראים לזה קריאת כיוון. יושבים מורה, הורה ותלמיד ומדברים על חלומות ועתיד. יש כאן קריאת כיוון ששותפים בו כל השלושה. כך גם בחלוקת תעודות, שמוענק לתלמידים במעין בית קפה באופן המזמין והפותח ביותר".

מעבר למחנכים ולמורים, ישנו צוות שמעניק מעטפת רגשית לתלמידים. "כל ילד הוא בעצם יהלום והתפקיד שלנו הוא ללטש אותו. אני מאמינה בכוח שלהם והשמיים הם הגבול", אומרת לירון קאהן-ביר, עו"סית שמלווה את תלמידי ישיבת בני חיל כבר 13 שנה. "נכון שיש להם אתגר של קשב וריכוז, אבל המטרה היא לקחת את האתגר ולהעיף אותו כמה שיותר גבוה ולמצות את היכולות והכוחות האדירים שיש בתוכם. אני מאמינה בכל אחד ואחד מהם".

בפועל, זה אומר הרבה שיחות פרטניות וכלליות. "כל תלמיד עם המעטפת המתאימה עבורו. מי שצריך – מקבל שיחות העצמה רגשית, מי שצריך – מצטרף לאחת הקבוצות של העצמה רגשית שעוסקת בשלל נושאים, כמו שליטה עצמית, חרדת בחינות, מסע אל עצמי. יש קבוצה של ADHD איתם יצאנו למסע להכרות עצמית מחודשת והכרת הכוחות כדי לעוף גבוה. המטרה היא בעצם כל אחד לוקח את הקשיים והופך אותם לכוחות. לכל אחד יש תיק על הגב איתו הוא יוצא למסע והמטרה שלי לגרום שהתיק יהיה קצת יותר נוח על הכתפיים ושהוא יהיה טיפה יותר קל".

כולם רוצים להצליח

"בסוף לכולם יש אותה מטרה: להצליח", היא מזכירה. "כל אחד צריך לעבור מסלול משלו כדי להצליח. כל אחד גם רואה את ההצלחה אחרת, אבל כולם רוצים חוויות טובות, למצות עצמם ולהצליח במבחנים. ברגע שהדימוי העצמי גבוה, שהתלמיד אוהב את עצמו, את המשפחה שלו ואת החברה – יהיה לו הרבה יותר קל להצליח בחיים. זה לגמרי מוכיח את עצמו. אנחנו מלווים גם את הבוגרים שלנו ונשארים איתם בקשר. בוגרים מתקשרים אלינו להתייעץ בכל מיני צמתים במהלך החיים. הקשר עם ההורים משמעותי גם הוא. תלמיד שהיו מתקשרים אל ההורים שלו להגיד כמה הוא מפריע ולא בסדר, אצלנו הם שותפים למסע. אנחנו יושבים איתם ביחד וחושבים מה הכי נכון. בסוף הילדים חוזרים להיות אצלם. אנחנו רק השליחים בדרך".

אחד התלמידים אותו ליוותה לירון, עבר חמישה בתי ספר (!) עד שהגיע לישיבת בני חיל עם דימוי עצמי נמוך. זה היה הצ'אנס האחרון שהוא החליט לתת למסגרת לימודית כלשהיא. "בהתחלה היה לו מאוד קשה להאמין בעצמו והוא היה חסר מוטיבציה לחלוטין. הוא היה מיואש מהסיכוי שתהיה לו תעודת בגרות. לאט לאט בגובה העיניים הצוות רכש את האמון שלו, הוא פתאום גילה את הכוחות שלו ועבר תהליך מדהים יחד עם טיפול בסוסים עד שסיים בגרות מלאה והיום הוא קצין קרבי עם יכולות אדירות".

היועצת נירית חדד, מלווה את תלמידי ישיבת בני חיל כבר שנה שלישית, מובילה את תכניות המנהיגות בבית הספר ומעמיקה שפה של מצוינות הנהגה ואחריות. התפקיד שלה מתמקד ברמה המערכתית וכולל ליווי הצוות החינוכי, ראייה כוללת של הכיתה, הכוללות תוכניות כיתתיות, יוזמות ופרויקטים. "הרעיון הוא לקחת תלמיד שעובר תהליך, למצוא את החוזקות שלו להעצים אותם ולשלב את ההעצמה שלו בתוך המרחב הכיתתי ולהפוך אותו למנהיג, כל אחד בתחומו", היא מסבירה.

לשם כך יצאו לדרך מספר תכניות העצמה, תכנית של כישורי חיים, תוכניות של מנהיגות ותכנית של יזמות עסקית. המטרה היא שתלמיד יגלה את כישוריו, יאהב את עצמו ומשם יתקדם יתפתח ויצא עם כלים מעשיים לחיים. גולת הכותרת היא תכנית 'דרורים' –תוכנית בת שנתיים המלווה את תלמידי כיתות יא ונותנת כלים פרקטים בדרך להצלחה, התוכנית מחזקת את תחושת המסוגלות הערך העצמי ואת תכונות היזמות, במסגרת התוכנית אנשים מצליחים בעולם היזמות מגיעים להעביר הרצאות וסיפורי חיים וזאת בכדי שהתלמידים ילמדו איך אנשים מצליחים חושבים, פועלים ומיישמים. בשבוע שעבר נערך טקס מיוחד בו כל משתתפי התוכנית קיבלו מחשב נייד אישי כדי לפתח את כישוריהם גם בעולם התקשוב.

הצצה לתהליך שהתלמידים עוברים, מספק לנו מתניה כהן המתגורר בכוכב השחר ולומד בכיתה י"א ב'בני חיל'. במהלך השנים הוא עבר הרבה מוסדות לימוד וכשהגיע לבני חיל זה מבחינתו היה המוסד האחרון לפני פנימיית רווחה. "בשבועות הראשונים חששתי שזה עוד אחד מהמוסדות שלא מתאימים לי", הוא משתף. "אבל בסוף בית הספר הצליח להוכיח לי אחרת. התלהבתי מהמקום והחלטתי שאני רוצה להישאר. מעבר לאווירה המשפחתית, נותנים לי את הכוחות להתמודד עם המציאות בעצמי. לא ריחמו עלי ועשו בשבילי את הדברים, אלא נתנו לי להתמודד עם הסיטואציה כמו שהיא".

"בית ספר זה יותר מאשר שיעורי בית ומבחנים. גם אם היו מגישים אותי כל מבחן עם ציון מאה, הייתי נשאר באותו מקום. התחושה שלי הייתה שרוצים שאצליח בבגרות ולא שאני עוד אחד מתוך שמונה מאות תלמידים ואני גם לא בתוך מפעל לציון גבוה של בית הספר, אלא אני כאן בתור תלמיד והצוות כאן כדי שאוציא מאה במבחן", הוא מפרגן. "לכל אורך הדרך בודקים איפה אני מתקשה ונותנים לי את המענה המתאים לכל מצב. מכילים את האתגרים ולא בורחים מהם, יודעים לשים את הדברים על השולחן ולא בורחים ממנו או לחפש קיצורי דרך, עוברים את התהליך יחד איתי וללא ספק מגיעים לתוצאות מרשימות".

בבעלות רשת דעת.

לפרטים: דביר - 052-5802868