ועידת ישראל 2030: שלום עם ריבונות במבט נשי
ועידת ישראל 2030: שלום עם ריבונות במבט נשיצילום: משה ביטון

מושב נשי מיוחד הוקדש בוועידת ישראל 2030 של העיתון 'בשבע' לסוגיית עתידה המדיני של ישראל תוך מתן דגש לעתיד יהודה ושומרון, ההתיישבות והריבונות. המושב נפתח בדברי ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מי שהובילו בעשור האחרון תפנית אדירה בתפיסה המדינית של ישראל משיח של נסיגות ועקירה לשיח של ריבונות וחיזוק ההתיישבות.

"כדי להיות רלוונטיים היום צריכים ראייה רחוקה של חזון ותוכניות לעתיד בראייה ארוכת טווח", אמרה קצובר בהתייחסה לטענה שחזון הריבונות ירד מסדר היום עם תום עידן טראמפ. "אנחנו כאן כדי לומר שהריבונות רלוונטית היום יותר מתמיד", אמרה וקראה למנהיגי מפלגות הימין להשיב את הריבונות אל השיח הציבורי, הפוליטי והמדיני ולקבוע אותה כחלק ממצעיהם. "גם אם יש משמעות לחילופי השלטון בארצות הברית, ההכרעות האמיתיות לעתיד ישראל מתקבלות בירושלים".

נדיה מטר, שותפתה להנהגת התנועה, העירה באשר לפן הנשי של המושב כי אין מדובר בגישה פמיניסטית אלא בתפיסה הרואה את מחויבותה העמוקה של האישה לעתיד העם כפי שמובא כבר במקורות. בדבריה הזכירה את הנתון המקומם לפיו עד כה לא הוכנה תוכנית מתאר ממשלתית הכוללת את יהודה ושומרון, ולמעשה אזורים אלה נותרו כשטח ריק. במענה למציאות זו החלה תנועת הריבונות בהכנת תוכנית מתאר אשר מוחקת בפועל את הקו הירוק ורואה ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית, מתוך נקודת מבט הצופה אל שנת המאה של ישראל, שנת 2048.

הסכמי שלום בלי הפלשתינים

הפאנל עצמו, בהנחייתה של העיתונאית אמילי עמרוסי, נפתח בדבריה הדרמטיים של פרופ' טליה איינהורן, מומחית למשפט בינלאומי, אודות משמעות ההחלטה שהתקבלה בבית הדין הפלילי בהאג שקבע שניתן לחקור "פשעים" שביצעה ישראל ביהודה, שומרון ועזה. לדבריה לפסיקה זו הובילו הסכמי אוסלו שהעניקו לפלשתינים מעמד של מדינה משקיפה. מעמד זה, הסבירה איינהורן, אומנם אינו מוכר כמדינה של ממש אשר יכולה להיות חברה בבית הדין בהאג, אך הוא זה שהיה בסיס להחלטה שהתקבלה. "אם לא היה לנו הסכם אוסלו לא היינו מגיעים להחלטת בית הדין", קבעה בפסקנות.

בדבריה שבה פרופ' איינהורן והדגישה כי ישראל אינה כובשת ביהודה ושומרון, שכן על פי הדין הבינלאומי שטחים אלו יועדו להקמת בית לאומי לעם היהודי. לטעמה על ישראל להוקיע את ההחלטה שהתקבלה בהאג, אך מעבר לכך, "הצעד הבא והחשוב יותר הוא לגלגל את הדברים לאחור כמי שנכנס לשדה מוקשים ומבקש לחזור אחורנית".

את הסכמי אברהם הגדירה פרופ' איינהורן כצעד מוצלח ביותר של ראש הממשלה נתניהו יחד עם הנשיא טראמפ וחתנו ג'ראד קושנר, צעד ששינה את הפרדיגמה לפיה הסכם עם הפלשתינים הוא הבסיס שרק עליו ניתן לחתום על הסכמי שלום. בהסכמי אברהם הוכח שהמציאות הפוכה לחלוטין. עוד קבעה כי לשמועות על הסכמה שקטה של נתניהו לביטול מהלך החלת הריבונות אין כל משמעות מחייבת, שכן במשפט הבינלאומי הצהרת מנהיג מחייבת רק אם ניתנה בפומבי ובפירוט רב. בנוסף לכך, כאשר מדובר בנושא שיכולות להיות בו הסכמות בין שני צדדים אין משמעות להצהרות מנהיגים.

חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק קבעה כי שאלת הריבונות תלויה אך ורק בהרכב הקואליציה הבאה. בדבריה הזכירה כי "להסכמי אוסלו הגיעה ישראל לאחר בחירות 92' שבהן אדם לאומי, רפול, הביא עמו אנשים אנונימיים שאינם מחויבים לערכים ולאידיאולוגיה ומדלגים מאופוזיציה לקואליציה. כך קיבלנו את אוסלו". לטעמה גם במערכת הבחירות הנוכחית יש מועמדים רבים שאיש אינו יודע מה עמדותיהם האידיאולוגיות, "וזו הסכנה הגדולה שעומדת בפנינו".

סטרוק הגדירה כ"מדד הריבונות" שורת צעדים המבטאים התקדמות אל מול נסיגה, ואת הצעדים הללו, אמרה, ניתן לקדם כבר כעת. בהקשר לכך הזכירה את הסדרת ההתיישבות הצעירה, תנופת בנייה, המערכה על שטחי C בניהול מדינתי, "וכל זה תלוי מאוד בהרכב הקואליציה. אנחנו רואים בכל יום מה בני גנץ עושה בקואליציה, איך נראות ישיבות הממשלה, איך הוא סיכל את הסדרת ההתיישבות הצעירה שבהתחלה הוא תמך בה. כך זה כשיש איש שמאל בקואליציה. אני לא מבינה איך אנשים לאומיים, שאני מעריכה מאוד, מוכנים לשבת בקואליציה עם אנשי שמאל. יש לנו את ביידן שיכול להביא אותנו חזרה לימי אובמה", התריעה סטרוק, "אז להגיד שיישבו עם יאיר לפיד ועם מרצ? איפה האחריות הלאומית?" היא תמהה.

שאלתה של סטרוק הופנתה אל חברת הכנסת לשעבר מיכל שיר, חברת 'תקווה חדשה', שתהתה על עצם השאלה הנאמרת: "כאילו ממשלת נתניהו קידמה ריבונות. הרי עשר שנים לא נעשה דבר וחצי דבר כדי לקדם אותה, וכשהגענו לרגע ההיסטורי שבו יכולנו להחיל ריבונות נתניהו בחר למכור את הריבונות תמורת הסכמי שלום. 'תקווה חדשה' בעד ריבונות, סער ואלקין בעד ריבונות. המאבק על הסדרת ההתיישבות הצעירה התחיל בפעולות שלי בכנסת", אמרה שיר והוסיפה כי לטעמה, "עוד קודם לריבונות יש כמה צעדים הכרחיים: חיזוק ההתיישבות, חיזוק הגבולות בבקעת הירדן, מה שלא נעשה בממשלות נתניהו, קביעת האמת בקרקע. בנוסף לכך, הציבור הרחב בישראל לא יודע איפה זה יהודה ושומרון. צריך להנגיש את נושא הריבונות לציבור", הדגישה שיר.

על החבירה האפשרית ליאיר לפיד אומרת שיר כי כל מי שיסכים להיכנס לקואליציה תחת גדעון סער מתוך הסכמה לעקרונותיה הברורים של מפלגתו, כולל בנושא הריבונות, "מוזמן לבוא". עוד טענה כי מפלגתה אינה פוסלת את הליכוד כמפלגה ותהיה מוכנה לקבל את הליכוד תחת הנהגתו של סער, אך לנוכח כישלונות הממשלה הנוכחית לא ניתן להסכים לשבת תחת הליכוד. "אנחנו מזמינים גם את בנט להצטרף. נחתור לקואליציה כמה שיותר ימנית".

לעצור הפקרות בשטחי C

חברת הכנסת לשעבר עידית סילמן מ'ימינה' שאלה את שיר כיצד ניתן לבקר את הממשלה ולהישאר בתוכה, כפי שעושה חבר הכנסת האוזר, איש מפלגתה של שיר. עוד שאלה כיצד אפשר לטעון שהריבונות היא יעד, להצהיר שלא יישבו עם הליכוד ולקוות שלא תוקם ממשלה עם השמאל. "אנחנו לא נמצאים בשיח החרמות הזה, אלא בשיח של עשייה", אמרה סילמן. היא התייחסה להכרזת יו"ר מפלגתה, חבר הכנסת נפתלי בנט, "לא קורונה לא מעניין", אמירה שמשמעותה לכאורה זניחת חזון הריבונות לתקופה זו או אחרת: "אנחנו במצב בריאותי וכלכלי קשה, והדגלים שנפתלי בנט מרים אינם במקום דגלים אחרים אלא לצד דגלים אחרים. 'ימינה' לא ויתרה על ריבונות וארץ ישראל. אלה דגלים שצריכים לעמוד אחד ליד השני".

ד"ר ענת רוט, חברה בפורום שילה העוסק בתכנון ארוך טווח של יהודה ושומרון, הסבירה כי "עמדתה המגומגמת של מדינת ישראל בסוגיית יהודה ושומרון, בנייה והתיישבות לצד ממשל צבאי, טענה לזכויות היסטוריות לצד השארת חוקי המשטרים העות'מאני והבריטי, כל אלה יוצרים בלבול בעל השלכות לחיי התושבים שנזקקים לחותמת של אלוף הפיקוד על כל צעד אזרחי ועל מעמדה הבינלאומי של ישראל".

בדבריה הזכירה כי בעוד בישראל מתקיים שיח פנימי עקר, בפועל ונדליזם פלשתיני עוקר את אתרי המורשת היהודיים מהשטח ומתנהלת השתלטות תמידית ויזומה על שטחי C". כבר כעת הם יושבים על רבע משטחי C. מאז הסכמי אוסלו מספרם בשטח הזה גדל פי שלושה. יש כרבע מיליון פלשתינים באזורים הללו". מנגד קבלה רוט על אוזלת היד התכנונית של מדינת ישראל באשר לעתיד יהודה ושומרון. "אין שום תכנון עתידי לגבי השטח הזה. הוגשה לפני שנה טיוטה לתוכנית אב לתחבורה אבל היא עדיין לא אושרה". את הריק התכנוני הזה מנסה פורום שילה למלא עם תוכנית אסטרטגית ליהודה ושומרון בשנת 2050 בהיבטים נרחבים של תעשייה, מגורים, תיירות, תחבורה ועוד, כאשר היעד הוא שני מיליון יהודים באזורים אלה.