חיסון לקורונה
חיסון לקורונהצילום: ISTOCK

1. תמונה אחת, אומרת הקלישאה, שווה יותר מאלף מלים. כמה שווה רצף של שש תמונות שעוסקות באותו נושא בדיוק? מסתבר שהרבה יותר ממאות מאמרים. די להביט בשש התמונות כדי לקלוט את עומק האסון שנחת על האנושות. ביטוי מדוייק לצעדת המוות הבלתי נגמרת.

המלאך המשחית כבר קטל למעלה מ-5,170 אנשים טובים בארץ, ועד ששורות אלה יראו אור עלול להגיע מספרם של קרבנות מיסדר הנחנקים בישראל לכדי 5,200-5,300 קרבנות שווא, רחמנא ליצלן, בימינו אנו, שבהם מגיע קצב התמותה למימדים מצמיתים של 58-60 איש ביום. מצמרר להחריד.

2. פעם הֶאֱמַנּוּ בעוצמתה של המילה הכתובה, אבל זו מתגמדת מול שש התמונות. מדובר בפרוייקט מקורי שיזם צלם 'ידיעות אחרונות' שלו שלום, אשר תיעד בעקביות מידי יום, את מראהו של לוח המודעות בקרן הרחובות שמואל הנביא ויחזקאל בירושלים, בלב השכונות החרדיות, וחזר עם מסמך מטלטל: חוץ ממסגרת העץ שלא השתנתה, השתנה לחלוטין מידי יום תוכנן של מודעות האבל. עוד בטרם יבש הדבק של מודעות האתמול, הוסתרו הישנות במודעות אבל חדשות. "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא". מיסדר חללי הקורונה רק מתארך, ואין מי שיאמר למשחית די.

וזה רק לוח מודעות אחד, מבין מאות ואלפי לוחות זהים בכל ערי ישראל ושכונותיה. הווירוס הקטלני אינו מבחין "בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עֹבֵד אֱ-לֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" (מלאכי ג' י"ט). הסכנה מרחפת מעל ראש כולם.

2. אבל יש עדיין רבנים, וחסידיהם השוטים, שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם. הם ממשיכים לייעץ למאמיניהם שלא להתחסן, וטוענים שמדובר בסך הכל בשַׁפַּעַת עם יחסי ציבור. נכון ליום ג' האחרון הגיע מספר נספי המגיפה בעולם לכמות מעוררת פַּלָּצוּת – 2,336,667 מתים, מקרב 107,019,552 נדבקים. ישראל מוצאת עצמה במקום ה-52 ברשימת יותר מ-200 מדינות בעולם מבחינת שיעור המתים למיליון נפש – 562, לעומת הממוצע העולמי של 299 מתים למיליון.

הנתונים ברורים כשמש, ואף על פי כן מכחישי הקורונה במקומותינו, מפריחים סיפורי סבתא בדויים בקשר לנזקי החיסון המושיע, שהרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניביז', הגדירו כמתת שמים, סיעתא דשמיא. סוף סוף יש על מי לברך את ברכת 'ברוך שנתן מחוכמתו לבשר דם'. אבל העובדות, כאמור, לא מעניינות אותם: אנשים המחזיקים עצמם שפויים, הולכים שולל אחרי רבנים וקוסמים, מעוננים ומכשפים, אובות ויידעונים, שממשיכים לתעתע בחסידיהם וגוזרים עליהם סכנת מוות ירחם השם.

3. רק בפרשת השבוע שעבר למדנו שוב את דרשת חז"ל על הפסוק "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא. והשולחן ערוך, שהוא נר לרגליו של כל יהודי מאמין שחייו מתנהלים על פי הנחיותיו 24/7, מחדד חובה זו וקובע שמדובר במצווה מדאורייתא.

וכך כותב השולחן ערוך ביורה דעה סימן של"ו סעיף א': "נתנה התורה רשות לרופא לרפאות. ומצווה היא. ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו, הרי זה שופך דמים, ואפילו יש לו מי שירפאנו, שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות".

ולגבי אותם רבנים שמעולם לא שמעו אפילו שיעור מבוא אחד בתורת המדיצינה, ומעזים לגלות פנים בתורה שלא כהלכה, פוסק השלחן ערוך מיד בהמשך: "לא יתעסק [אדם] ברפואה אלא אם כן הוא בקי, ולא יהא שָם גדול ממנו; שאם לא כן [והריהו מתעסק ברפואה גם כשיש גדולים ממנו], הרי זה שופך דמים".

אז איך מרשים לעצמם רבנים חסרי השכלה מדעית, לבעוט בפסיקה ברורה של השולחן ערוך, ואף מעיזים לסכן את חייהם של חסידיהם השוטים, במתן הנחיות מנוגדות לפסיקה?

כל הפוסקים הולכים, כמובן, בדרך זו. למשל, בעל 'ערוך השולחן': "נתנה התורה רשות לרופא לרפאות, וכיוון שניתנה רשות, ממילא שחובה עליו לרפאות, והרי מחללין שבת על זה, כשצריך לעשות הרפואה, אפילו יש בעשייתה כמה אבות מלאכות, אם החולה יש בו סכנה, ובכלל פקוח נפש הוא, והמונע מזה הרי זה שופך דמים... וכל הזריז בפקוח נפשות הרי זה משובח".

4. לא נכביר בציטוטים מדברי פוסקי הדורות, שכולם מחזיקים בכלל: ברי ושמא – ולענייננו בריא ושמע – ברי/א עדיף.

כך שכל מי שעדיין נגרר כסומא אחר מכחישי הקורונה, צריך להשיב לעצמו על השאלה הבאה: האם היית מוכן לטוס במטוס שבקוקפיט שלו יושב ליד ההגאים, אותו רב חביב, שמייעץ לך שלא להתחסן, מבלי שעבר אפילו קורס מבוא בתורת האווירונאוטיקה? האם היית סומך על קברניט עיוור שמתמרן ספינתו בין הקרחונים, רק על בסיס הערכות ואומדנות שאין מאחוריהן שום ידע מקצועי? במה שונה רב מכחיש מדע המיקרוביולגיה, מטייס עיוור?

אוי להם למכחישי הקורונה, מעלבונה של תורת חיים, שנהפכת בפיהם לתורה מפיצת מוות, רח"ל, ומוצאת בהבל פיהם מהגדרתה האמיתית: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ".

5. לשיפור האווירה נקנח באנקדוטה, שאלמלא היתה עוסקת בענייני חיים ומוות, היה בה כדי לשעשע. סיפר יהודי אחד, שהוזמן בליל שבת להתוועדות 'שלום זכר' בחברת אנשי נטורי קרתא, נטולי מסכות שישבו בקירבה מסוכנת זה לזה. "כל המסובים דיברו על זה שהקורונה זה מזימה ושקר של הציונים הרשעים", סיפר. "אמה-מה? – בקצה השלחן ישב עסקן של 'חסדי עמרם' (אירגון חסד שהקימה העדה החרדית לטיפול ביתי בחולי קורונה), ועשה כל הזמן טלפונים - בליל שבת! – כדי לעזור למטופלים שמצבם החמיר. מדהים!".

טובלים ושרץ בידם.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')