פרופ' יפה זילברשץ
פרופ' יפה זילברשץצילום: הדס פרוש, פלאש 90

לצד הקורונה פתחו 320 אלף סטודנטים את שנת הלימודים האקדמית הנוכחית. המספרים המרשימים מלמדים על עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודים אקדמיים, תוך היערכות מלאה של המוסדות להשכלה גבוהה לקליטת הסטודנטים והנעת המערכת גם בעידן של הגבלות וריחוק חברתי. על פי נתונים שנאספו לאחרונה ממוסדות להשכלה גבוהה ישנו גידול משמעותי של 25-20 אחוזים בהרשמה ללימודים אקדמיים לכל התארים. מדובר בזינוק שיא במספר הנרשמים שלא נראה בישראל מזה עשור.

"הקפיצה במספר הסטודנטים החדשים נובעת מגדילה טבעית באוכלוסייה שאותה צפינו", פותחת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה. "בהתאם לנתונים שקיבלנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתונים הללו גדולים יותר ממה שהיו בעבר. אז אומנם זה קצת צפוי, אבל בהחלט לא ברמה הזאת. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שבגלל הקורונה הרבה מאוד אנשים ביטלו טיולים של אחרי צבא ודברים אחרים שנוהגים לעשות לפני שמגיעים ללמוד, ובגלל שאי אפשר לצאת מהארץ הם בחרו להתחיל כבר בלימודים אקדמיים".

נקודה נוספת שעליה מצביעה פרופ' זילברשץ היא האטרקטיביות של שוק ההייטק. "ההנחה היא שההכשרה הכי טובה להייטק היא במוסדות האקדמיים, ויש לנו גידול מרשים בתחומים האלה. אם הסיטואציה הזאת של הקורונה תימשך, תהיה לכך השפעה גדולה. מעניין יהיה לצפות מה יקרה בשנה שאחרי, איך אנשים יגיבו בעידן תום הקורונה. חשוב להדגיש כי הגידולים הם פרופורציונליים למה שאנחנו יכולים לקלוט".

מבחינתה, שנת הקורונה היא השנה של האקדמיה. "מגיע לעולם האקדמי כל שבח ופרס על ההתארגנות המהירה. בן לילה המוסדות הצליחו לקיים את מערכת הלימודים מרחוק, מה שמלמד על חוסן והיערכות של המערכת ועל המסירות של הסגל לרווחת הסטודנטים. זאת הייתה שנה קשה ומאתגרת, אבל גם מאוד מרגשת. שנה שיצרה מהפכה בהמון תחומים, שיכול להיות שהיו גרועים במשך עשר ועשרים שנה והשתנו בבת אחת, בעיקר בנושא הלמידה, תפיסת המקום והצורך בנוכחות בכיתה. אני בטוחה שהיום שאחרי הקורונה יהיה יותר טוב מאשר היום שלפני, כך שבראייה ארוכת טווח ניתן יהיה להפיק הרבה מאוד תועלות לטובת מערכת ההשכלה הגבוהה. אני בטוחה שיהיו למצב הנוכחי הרבה תוצאות טובות".

"ללמידה המקוונת יש יתרונות ויש חסרונות", היא מוסיפה. "יש הרבה מאוד אנשים שהמדיה, הפרטיות והריכוז נוחים להם, ויש אחרים שקשה להם. המוסדות משתדלים מאוד להיענות לקשיים. בזמן שאין סגר אנחנו מאפשרים לסטודנטים להגיע לקמפוס ולקבל תגבורים ועזרה ככל הניתן, כמובן בהתאם לכללי משרד הבריאות. האתגר הגדול שלנו הוא לוודא שכל מי שהתחיל את הלימודים גם ממשיך בהם ושניתנות לו כל האפשרויות להצליח. המבחנים הם אתגר מאוד גדול. אם ללמד בצורה מקוונת זה אתגר, לבחון מרחוק או לתת אמות מידה חלופיות למבחנים זו משימה מאוד מאתגרת. המוסדות נערכים עם הרבה טכנולוגיות וגמישות כלפי התלמידים גם לדחות מבחנים. כל זה כדי שכולם יצליחו להיבחן ברמה נאותה ויסיימו את הלימודים ברמה מקבילה לתקופה שלפני האילוצים וההגבלות".

עוגן בתוך חוסר ודאות

"מדובר בתופעה מאוד מעניינת", מאבחן ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית. "יש כאן משהו פרדוקסלי שהולך לשני מקרי קצה. כשיש שיבוש, תקופה חסרת ודאות או משבר שטורף את הקלפים, קורה אחד מהשניים. הדבר הראשון שיכול לקרות הוא שאנשים יעזבו את הלימודים, כי העולם נכנס לקצב מטורף, אין זמן ללימודים וצריך להתקדם מהר. הקיצון השני הוא שאנשים מרגישים שהם חייבים ללמוד כי לא משנה מה המקצוע, העיקר שיש ידע וכלים לצלוח את המשבר. אנשים שמאבדים עבודה מבינים שהם צריכים ליזום, ללמוד או להתפתח. עברנו סופית ממקצוע בלבד למיומנויות ויכולות. אנשים הולכים להשביח את עצמם, וכבר פחות משנה איך זה ארוז. צריך להבין מה עובר לאנשים בראש", הוא מוסיף, "אדם בן 21 שמחליט ללכת ללימודים, עושה זאת כעת כי הוא לא יכול לטייל מסביב לעולם. באופן פרוזאי המסלול השתנה. מי ששומע כל פעם על מוטציה חדשה קודם כול יירשם ללימודים, הם מהווים עוגן בתוך חוסר הוודאות. ככה לא מבזבזים את הזמן".

ד"ר דורון מרחיב כי לתהליכים אלה תהיה השפעה על התקופה שאחרי משבר הקורונה. "אם אנשים יצליחו לעשות בחצי שנה מה שפעם עשו במשך כמה שנים, נגיע לקיצור טווחים מאוד גדול. קשה לי לראות מצב שבו אנשים ימשיכו ללמוד לתארים במשך שלוש, ארבע או חמש שנים באותה המידה".

גם באוניברסיטת אריאל בשומרון נרשמה עלייה גבוהה במספר הסטודנטים החדשים בפקולטות השונות. "אנשים רצו לנצל את הזמן ולא לאבד אותו ולכן מחוסר ברירה נרשמו ללימודים אקדמיים. אנחנו מקווים שהעלייה אצלנו נובעת גם מכך שאנחנו מוסד אקדמי שהאיכות שלו עולה משנה לשנה, כמו בית הספר לרפואה שהקמנו שבו לומדים כבר 140 סטודנטים", אומר פרופ' אלברט פנחסוב, רקטור האוניברסיטה. "הלימודים המקוונים לא מתאימים לכולם, זה נושא שמעסיק אותנו. יש כאלה שזה פחות מתאים להם וכתוצאה מכך החליטו לעזוב את הלימודים, אבל יש אנשים שלהם זה מאוד מתאים. זה נוח להם והם יותר גמישים ככה. צריך להבין שהלמידה הדיגיטלית היא כבר איתנו והקורונה רק זירזה את העניין. כל שנה התקרבנו יותר ויותר לעידן הדיגיטלי והקורונה הייתה רק טריגר למעבר מוחלט".

זאת בעצם האקדמיה החדשה?

"חד־משמעית. האקדמיה כבר עברה לאדפטציה, הסתגלות. אם משווים בין סמסטר ב' של השנה שעברה לסמסטר הראשון של שנת הלימודים הנוכחית בהחלט השתדרגנו. אנחנו גם מדברים אחרת. הלימודים היברידיים ומותאמים יותר לאוכלוסיות השונות. שנת הקורונה הייתה מאוד מאתגרת. למדנו הרבה ואנחנו ממשיכים ללמוד. הקורונה עזרה לנו להסתכל על המערכת האקדמית בעיניים אחרות, ללמוד יותר את עולם הסטודנטים והצרכים שלהם, ואני מקווה שנפיק את הלקחים שיעזרו לנו לשפר את האקדמיה בישראל".

במקביל לעלייה המתמדת במספר הסטודנטים במכללה האקדמית הדסה בירושלים בשנים האחרונות, נשיא המכללה פרופ' ברטולד פרידלנדר מאבחן כי העלייה השנה הייתה משמעותית יותר ונבעה משני גורמים עיקריים. "על פי הנתונים שבידינו 12 אחוזים מהסטודנטים החדשים הקדימו את הלימודים שלהם בשנה. כמו כן, המציאות הנוכחית הוכיחה עד כמה חשוב ללמוד ולפתח קריירה במקצועות חיוניים, וצעירים שלא בהכרח תכננו ללמוד באקדמיה שינו כיוון והחליטו להירשם ללימודים. פרט לכך אנחנו יודעים גם על מועמדים רבים שחששו מאוד מהלמידה מרחוק והדבר גרם להם לדחות את הלימודים בשנה. הלמידה מרחוק בהחלט פגעה בחוויה הסטודנטיאלית והחברתית והציבה אתגרים רבים לא רק לסטודנטים אלא כמובן גם לסגל האקדמי", הוא מודה.

"אנחנו מודעים לכל הקשיים כבר מתחילת הדרך, ועל כן שמנו דגש על התמיכה והייעוץ האישי שאנחנו נותנים לסטודנטים ואף תגברנו אותם, גם מרחוק. בתחילת השנה הנוכחית יזמנו פרויקט חונכות חברתי שבו סטודנטים ותיקים שכבר חוו את הלמידה מרחוק בשנה שעברה סייעו לסטודנטים חדשים. אני שמח לומר שגם בשנה שעברה וגם השנה אנחנו לא מזהים עלייה באחוזי הנשירה לעומת שנים עברו, דבר שמוכיח כי יש הסתגלות אמיתית למציאות האקדמית החדשה".

פרופ' פרידלנדר מבקש לשבח את עולם האקדמיה, שהוכיח כי הוא הרבה פחות שמרני מכפי שאוהבים לומר עליו. "מלבד העובדה שעשינו את השינוי במהירות ותוך שבוע מפתיחת הסגר הראשון עברנו ללימודים מרחוק, במהלך כל השנה האחרונה למדנו כל הזמן תוך כדי תנועה והשכלנו להטמיע שיטות הוראה פדגוגיות שמתאימות לרוח התקופה. המציאות המורכבת אילצה את האקדמיה להאיץ תהליכים שהחלו עוד לפני הקורונה, ובמהלך השנה האחרונה אנחנו מתמקדים כל העת לשיפור והתייעלות של התהליכים הללו שטומנים בחובם הזדמנויות רבות. אני משוכנע שהלמידה המקוונת והשיטות שהוטמעו ימשיכו להתקיים, והאקדמיה ביום שאחרי הקורונה תשלב בין למידה בקמפוסים עם חוויה סטודנטיאלית ובין היתרונות הרבים של הלמידה מרחוק".

גם שייקספיר יצר בסגר

אחת הסיבות שבהן תולה בני בהגון, ראש מכללת תלפיות, את העלייה במספר הסטודנטיות החדשות במכללה היא שאנשים נכחו לראות כי במקצועות חופשיים רבים לא מעט עובדים פוטרו או הוצאו לחל"ת, זאת בניגוד למקצוע ההוראה: "תחום החינוך היה יציב וכמעט נטול פיטורין לאורך התקופה. חתך האיכות של הסטודנטים החדשים גבוה במיוחד, מכיוון שאנשים ויתרו על הייטק או על מקצועות אחרים שבהם ראו גלי פיטורין ועכשיו חשק ליבם בהוראה", מסביר בהגון.

"ברגע שעוברים ללמידה מקוונת, צריך למצוא את הדרכים כדי לגוון אותה יותר לטובת הסטודנטים", הוא מסביר. "אצלנו קולטים את הסטודנטים החדשים בלמידה מודרכת של העולם המקוון. בשבועות הראשונים אנחנו מסדרים להם נתיחה רכה. סטודנטיות שנה א' ציינו שהן עטופות ולא הייתה להן כל בעיה, כך שלא צפויה אצלנו נשירה כתוצאה מכך. היות שאנחנו מכללה להכשרת מורות, אחת המטרות של המכללה היא להכשיר מחנכות להקניית ערכים. בהוראה מרחוק קל יותר להקנות ידע, אבל קשה יותר לחנך לערכים. באמצעות קבוצות קטנות יותר של סטודנטיות אנחנו מסייעים להן להגיע גם לחינוך לערכים".

גם במכללה האקדמית אמונה-אפרתה לאומנויות וחינוך בירושלים נרשמה עלייה במספר הנרשמות בכל המחלקות. "המצב אילץ את המערכת להמציא את עצמה מחדש, ומרצים ליצירה בקלות ממציאים את עצמם מחדש, כך שבקלות יחסית הסתגלנו למצב החדש", מתארת ד"ר אפרת גרוסמן, ראש המכללה. "איתרנו את האתגרים, התחלנו לחפש פתרונות, בנינו מערכות אישיות לסטודנטיות שלא יכולות להגיע וצריכות מענה מסוים ואפשרנו לכולן ללמוד".

באופן מפתיע אחוז לא קטן מהסטודנטיות החדשות במכללה הן בעצם סטודנטיות משלימות שהגיעו כעת להשלים את התואר. "יש סטודנטיות שלא סיימו את הלימודים שלהן מכל מיני סיבות. הן התחתנו, ילדו ילדים או עברו להתגורר במקומות מרוחקים, ופתאום הלמידה מהבית החזירה אותן פנימה להשלים את התואר. היה להן מאוד נוח לחזור. יש גם סטודנטיות שחזרו להשתלם בכל מיני קורסים, כאלה שלא היו בזמן שהן למדו. כל מיני תחומים חדשים שנכנסו למכללה, בעיקר תוכנות אינטראקטיביות ואפליקציות שמאוד קל ללמוד מהבית". בין הסטודנטיות החדשות במכללת אמונה יש גם כאלה שתכננו ללמוד שנה במדרשה. "מדרשה זה אווירה, שבתות, חברות וריקודים – מה שפחות מתאפשר בקורונה".

ד"ר גרוסמן מודה שבהתחלה היו סטודנטיות שהתקשו עם הלימודים המקוונים, אך עם הזמן נבנתה להן תוכנית מתאימה. "לפעמים זה לשבת מול הזום במחשב משמונה בבוקר עד שמונה בערב. לכן בנינו להן תוכנית מאוד מסודרת, כמעט אישית, כדי שיוכלו להמשיך את הלימודים לתואר בלי הקורסים שהן מתקשות בהן. ועל אף ההצלחה המקוונת, כולן כבר מחכות לחזור ולהיפגש כמו בימי צילום בחוף הים ובתערוכות שונות. אנחנו מחכים לזה. אבל גם בתוך הלימודים האלה צריך למצוא את האיזון ולעשות את זה נכון".

לשיטתה, הסגר וההגבלות דווקא תרמו לא מעט ליצירתיות של הסטודנטיות: "אומרים ששייקספיר כתב את המחזות הכי מוצלחים שלו בתקופת הסגר שהוטל בעקבות מגפת הדבר שהשתוללה סביבו באותם ימים. הסגר גורם להתכנסות פנימה, דבר שהוא חובה בלימודי יצירה. יוצר צריך שקט כדי לחשוב מה הוא יוצר, איך הוא כותב, מה הוא מצייר. השקט הוא תנאי הכרחי ליצירה. כשאין עולם של תרבות - הן יוצרות אותו בעצמן. יש בזה משהו מאוד חווייתי. התרבות מתנהלת בתוך הכיתה, בתוך הזום. משהו מאוד שמח ויצירתי. אין תחליף למפגש פנים אל פנים, אבל במובנים מסוימים הקורונה עשתה לנו טוב".

הזדמנות ללימודי תואר שני

הגידול המשמעותי במספר הסטודנטיות במכללת אורות ישראל היה דווקא בלימודי התואר השני, כך מעדכן הרב ד"ר משה רחימי, דיקן אקדמי וראש בית הספר לתואר שני בקמפוס אלקנה של מכללת אורות ישראל. "הגיעו בעיקר מורים שכבר מלמדים בבתי הספר ורוצים ללמוד לתואר שני. בתואר ראשון אצלנו הקפיצה הייתה פחות משמעותית, אלא רק גידול טבעי, כי בנות בגיל צעיר אחרי שירות לאומי הולכות מיד ללמוד. האוכלוסייה שלנו היא לא מאלה שנוסעים להודו אחרי הצבא, כך שממילא זה לא השפיע".

ההערכה של הרב ד"ר רחימי היא שהלמידה מרחוק היא שגרמה לעלייה במספר הסטודנטיות לתואר שני: "אומנם צריכים לפנות יום ללימודי התואר, כי הלימודים נעשים בצורה מאוד מסודרת, אבל העובדה שלא צריך לנסוע בהחלט תרמה לכך. יש לנו סטודנטיות שמתגוררות רחוק וכעת היה להן קל יותר לקבל את ההחלטה להירשם. מי שבאות ללמוד אצלנו לתואר שני הן כבר מורות בשטח. יש גם כמות קטנה של סטודנטיות שעושות הסבה להוראה, אבל הרוב מנצלות את ההזדמנות להתפתח ולהתחיל בלימודים, למרות הקשיים לכאורה".

לדבריו, מדובר בניצול הזדמנות של פיתוח כלי למידה משוכללים בסגנון המאה ה־21 באמצעות פדגוגיה חדישה, דבר שהתחילו בו לפני ימי הקורונה וכעת רק קיבל דחיפה משמעותית. "הרצון של הסטודנטיות, יחד עם הכלים הפדגוגיים החדישים שלנו, הביאו לשנה אקדמית מאוד מוצלחת. בתחומים רבים הקורונה עשתה לנו טוב והקפיצה אותנו עם פרויקט שהתחלנו אותו שנתיים לפני כן, כך שהיום כל הסגל שלנו מתמחה בלמידה מרחוק. ברור לנו שאחרי הקורונה אנחנו לא חוזרים לאותה ללמידה כמו שהיה לפניה. עולם הלמידה וההוראה במכללה השתנה לכיוון אחר. זאת תהיה דרך חדשה שלוקחת אלמנטים מהמציאות העכשווית ומרכיבה פאזל חדש".

אומנם המכללה להכשרה תורנית 'למען ילמדו' היא לא מכללה אקדמית, אבל מתברר שגם בה הייתה קפיצת גדילה משמעותית בשנה הנוכחית. מדובר במכללה שמכשירה להסמכה לרבנות ומעבירה קורסים בכל הרבדים הקשורים לכך, כמו הכשרת רבני בית כנסת בהתנהלות מול הגבאים והקהילה ברמה ההלכתית והמעשית ועוד.

"להמון אנשים היה עד לא מזמן מחסום ללמידה אינטרנטית", מסביר הרב ישראליק מעל, ראש המכללה. מאז נוסדה המכללה לפני חמש שנים הייתה בה אפשרות ללמידה מקוונת, אך רק מעטים מאוד בחרו ללמוד כך ולא בכיתות הפרונטליות. "הייתה לאנשים המון רתיעה מלימודים מקוונים, אך הקורונה הפחיתה את הפחד והוסרו מחסומים מלימודים מקוונים, כך שיש לנו כמות מכובדת של מצטרפים חדשים. יש אוכלוסיות שלמות, כולל בארצות הברית, צרפת ורוסיה, שעד עכשיו למדו בכיתות פרונטליות ומאז הקורונה פתאום זה תפס גם אצלם. לשמחתנו באנו מוכנים, כי כל שיטת הלימוד שלנו היא מאוד ויזואלית. חלק מרכזי בלימוד הוא הנגשת כל הסוגיות, המחלוקות והדעות בצורה ויזואלית. למרות זאת, אני מקווה שאחרי הקורונה נחזור ללימוד הפרונטלי. מי שמסוגל ללמוד בצורה אינטרנטית וזה עונה על הצורך שלו ימשיך בצורה הזאת, אבל המון אנשים ינסו לחזור לצורה הפרונטלית", הוא מסכם.