פיתוח החוסן כערך מרכזי במערכת החינוך

המכללה האקדמית חמדת בשדות נגב מבקשת להציב בלב העשייה החינוכית את פיתוח החוסן של התלמידות והתלמידים במערכת החינוך.

פרופ' חיים שקד , כ"ט בשבט תשפ"א

פיתוח החוסן כערך מרכזי במערכת החינוך-ערוץ 7
פרופ' חיים שקד
צילום: מעין ויובל צלמים

חיזוק החוסן האישי מהווה בעינינו את אחד התפקידים המרכזיים של נשות ואנשי החינוך, המאפשר להשיג מטרות רבות אחרות במערכת החינוך – ערכיות, חינוכיות ולימודיות.

כשאנו מדברים על חוסן אנחנו מתכוונים ליכולת התמודדות במובנה הרחב. החוסן הוא היכולת לקום לאחר נפילה, להתגבר בהצלחה על מצבים משבריים, ולהסתגל לנסיבות החיים הנגרמות בעקבות מצבים אלו. בה בעת, החוסן הוא גם הרבה יותר מכך, הוא היכולת שלנו לחלום בגדול ולהגשים חלומות, להציב מטרות ולחתור להשגתן גם כשנתוני הפתיחה אינם מושלמים.

השאלה האם יש לתלמיד או לתלמידה חוסן אינה רלוונטית עוד. לכל תלמיד ותלמידה יש חוסן, ואם הוא לא גלוי - עלינו לחפש דרכים חדשות כדי להגיע אליו ולחושפו. החוסן הוא לא מתנת שמיים, שרק מעטים זכו לה. זהו תהליך התפתחותי, שנשות ואנשי החינוך צריכים לוודא שהוא מתרחש בצורה מיטבית.

לתפיסתנו, מתפקידם של נשות ואנשי חינוך לחזק, לפתח ולטפח את החוסן של התלמידים והתלמידות בעיקר תוך כדי ההוראה והלמידה. העמקת החוסן אינה משימה נוספת המוטלת על הגננת או המורה בנוסף על משימת ההוראה, אלא דרך ייחודית של הוראה, שבד בבד עם הקניית ידע ומיומנויות פועלת באופן שיטתי ומודע לביסוס חוסנם של התלמידות והתלמידים.

כאשר נשות ואנשי חינוך פועלים באמצעות ההוראה להעמקת החוסן של התלמידות והתלמידים הם משתמשים ב"פדגוגיה של חוסן". פדגוגית חוסן באה לידי ביטוי בדרכים מגוונות: בקישור התכנים הנלמדים בגן ובבית הספר למסרים של חוסן אישי וחברתי, בשימוש בשיטות הוראה שיש בהן העצמה של התלמידות והתלמידים והגברת החוסן שלהם, וכוללות הרחבת העצמאות של התלמידות והתלמידים, עידוד חשיבה ביקורתית ופיתוח היכולת להביע דעה אישית; בהטמעת מסרים של הגברת המסוגלות וחיזוק הביטחון העצמי בתוך קשרי מורה-תלמיד סביב ההוראה, הלמידה וההערכה; בגיבוש חבורת הלומדים לקבוצה המעניקה חוסן וביטחון לחבריה, ועוד.

החוסן חשוב בכל מקום ובכל זמן. תקופת הקורונה חידדה את הצורך בהעמקת החוסן של התלמידות והתלמידים. הלמידה מרחוק מתקיימת כשהמורה אינה נמצאת ליד התלמידות והתלמידים. הם נדרשים לנהל את הלמידה שלהם בכוחות עצמם, ולהיות מונעים ממוטיבציה פנימית. ללא חוסן לא תהיה למידה עצמאית, שהפכה למרכזית מאוד בימי הקורונה וכפי הנראה תישאר גם אחריה.

האקדמית חמדת מבססת את הכשרת הגננות, המורות והמורים על פדגוגיה של חוסן. היא מנחילה את הפדגוגיה של חוסן גם למוסדות החינוך בנגב, השותפים למכללה בהכשרת דור העתיד של עובדות ועובדי ההוראה. החוסן הוא ציר מרכזי, שהולך ומקבל את המקום הראוי לו במערכת החינוך.

פרופ' חיים שקד, נשיא האקדמית חמדת, מכללה דתית לחינוך בשדות נגב