מיכל וולדיגר
מיכל וולדיגר צילום: דוברות

הערב, ל' בשבט, יחל יום האם. כן, אני יודעת שבשנות ה-80 הפכו אותו ליום המשפחה, אבל ברשותכם, יום אחד בשנה אפשר, ראוי ונכון להקדיש לאימהות שבינינו, אלו שנשאו אותנו ברחמן תשעה חודשים, שמאז לידתנו ועד 120 הן לא מפסיקות להאכיל, לדאוג, לטפח, להצמיח, לעזור ולהיות שם, תמיד, בשבילנו.

הערב גם יחול ראש חודש אדר, חודש של שמחה ששיאו – פורים, ובו נקרא את מגילת אסתר, נשלח מנות איש לרעהו ונחלק מתנות לאביונים. יום שכזה, שהוא ערב ראש חודש אדר וערב יום האם, הוא יום מצוין לחלוק אתכם את הסיבות להחלטתי לקפוץ לבריכה הפוליטית.

אסתר המלכה, גיבורת המגילה, נלקחה לארמונו של אחשוורוש, תחת ושתי. בשל הצו המלכותי שהוציא אחשוורוש בעצת המן, להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ולבוז את רכושם, מבקש ממנה דודה, מרדכי, להשתדל אצל המלך והיא חוששת. הרי כל מי שניגש אל המלך ללא הזמנה, מסתכן במוות. או אז מגיע משפט המחץ של מרדכי - כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.

טוב, אז אני לא אסתר, ואנו לא עומדים בפני צו מלכותי שכזה, אבל עדיין, התקופה מורכבת והימים לא שקטים. מגפת הקורונה, שהיא קשה, כואבת והרסנית, השבר בעם, הפילוג והשנאה, המגיפה שאחר המגיפה – בתחום בריאות הנפש, חוסר המענים, ההתמכרויות, נוער בסיכון ועוד, הביאו אותי להיענות להצעה שהגיעה לפתחי. אני אמא, אני אשה, אינני יכולה לעמוד מנגד. כזו אני.

לפני זמן לא רב פנה אלי ח"כ בצלאל סמוטריץ, סיפר בעיניים נוצצות על רצונו לאחד ולמזג את שתי המפלגות של הציונות הדתית למפלגה אחת, לבית אחד, בית דמוקרטי גדול לכל גווני הציונות הדתית, עם מפקד הפתוח לכל מי שמכנה את עצמו דתי ציוני. מפלגה שנוכל לסמוך עליה שתייצג את כולנו נאמנה. סיפר על רצונו בממשלת ימין, שתשמור על הערכים עליהם גדלנו, ערכי הציונות הדתית, הכוללים לא רק את ההתיישבות, ולא רק את המשילות, אלא גם את הדאגה לכלל ולפרט, לאוכלוסיות חלשות, לרווחתם ובריאותם, הכל מתוך אחריות כבדה למדינת ישראל כולה.

מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי עסוקה בעשייה חברתית. מהקמת צהרון ועד מיזם לנוער נושר, מייצוג משפטי בהתנדבות ועד גמ"ח לפאות, מהקמת עמותות והשתתפות פעילה בפעילותן ועד תמיכה ויעוץ לבודדים ונזקקים. הייתי חברת מועצה בגבעת שמואל במשך 5 שנים, החזקתי את תיק הרווחה וחברה בוועדות כספים, תכנון ובניה וקידום מעמד האישה ויו"ר הועדה למאבק בנגע הסמים והאלכוהול.

בארבע השנים האחרונות הייתי יו"ר בת עמי (אמונה – אלומה), עמותה המפעילה ומלווה כ-3000 מתנדבים ומתנדבות בשירות הלאומי, שהם הסיירת החברתית של מדינת ישראל ולצערי לא זוכים להכרה ולהערכה המגיעים להם. אלו הצעירים והצעירות שלנו, העתיד שלנו ואני כל כך גאה בהם. יש להשקיע בהם, יותר, גם בתקופת השירות, על מנת שבסיום השירות, הם יצאו לחיים, מחוזקים יותר, אזרחים טובים יותר.

לפני למעלה מעשור, קרוב משפחה שלי, שלצערי מסרב להיחשף, פתח בפני צוהר לעולם שלא הכרתי – עולם ההתמכרויות ובריאות הנפש. הפתח שנפתח היה אומנם קטן, אבל כשנכנסתי גיליתי עולם ענק, עולם, שהרבה בגין הבורות של כולנו, מלא בכאב, בחוסר אונים, בבידוד חברתי. עולם שהוא החצר האחורית, החצר המוזנחת ביותר, של כולנו. מאז אני מקדישה את חיי לפעילות בתחום זה.

יש כיום בישראל מעל 250,000 מתמודדי נפש. לאותם מתמודדים יש בני משפחה, שהנטל הרב נופל על כתפיהם, ללא עזרה אמיתית. חלקם (יש המדברים כ- 30 אלף ויש אף מעריכים שמעל 100 אלף) מתמודדים גם עם התמכרות, ומכונים "תחלואה כפולה". האחרונים, נופלים בין הכיסאות ולא זוכים למענים הבסיסיים ביותר. רבים מהם נזרקים לרחוב על לא עוול בכפם, ואחרים, בהעדר טיפול מתאים וראוי, הופכים לנטל על הציבור כולו.

לפני כחמש שנים הקמתי את אמונת"כ, ארגון הפועל למען משפחות ומתמודדים עם תחלואה כפולה והצטרפתי לעמותות משפחות בריאות הנפש ומכורים לחיים, ומידי יום אני רואה, שומעת וחיה את הפערים העצומים בין מה שצריך לבין המצב הקיים בפועל, והבנתי שאין די בפעילויות שעשיתי עד היום, הציבור הזה צריך יותר. ואז הגיעה ההצעה מבצלאל.

התייצבתי. אני כאן, בין היתר, בכדי לשים את תחום בריאות הנפש וההתמכרויות על השולחן, לדאוג לצרכים של המתמודדים ובני המשפחות שלהם. אל תגידו "זה הם", כי זה, לגמרי אנחנו. ראשית, כי הערבות ההדדית והעזרה לזולת, הם בבסיס הערכים שלנו, ושנית, לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד מתוך ארבעה ייזקק לשירותי בריאות הנפש במהלך חייו (וזאת על פי פרסום שקדם לפריצתה של מגפת הקורונה). הדאגה שלי אינה רק למתמודדים הכרוניים, אלא לכל אחד ואחת מאיתנו.

לדוגמא, נסו להשיג תור לטיפול פסיכולוגי עבור הילד שלכם. לצערי תאלצו להמתין, לפעמים, שנה שלמה.

התייצבתי. אני כאן. האמא שבי, המשפט של מרדכי היהודי שמצלצל באוזני, אלו גרמו לי לקום ולהתייצב ולבקש - עוד 40 יום בחירות, לכו להצביע ותצביעו לי, למפלגת הציונות הדתית, כדי שאוכל לקדם את הנושאים החשובים הללו, עבור כולנו. אני אהיה השליחה שלכם בכנסת.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו