מכתב אישי לרב הקהילה ולקהילתו

במה עוסקים רבני קהילות? הרב ד"ר דניאל רוט מספר על האתגר היום יומי של רבני קהילות בהשכנת שלום

הרב ד"ר דניאל רוט , כ"ט בשבט תשפ"א

מכתב אישי לרב הקהילה ולקהילתו-ערוץ 7
השכנת שלום. אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

פעם, לפני שנים, קהילה קטנה הגיעה למסקנה שהמקור לכל המחלוקות והסכסוכים שלהם הוא לא אחר מרב הקהילה עצמו! 

לכן, הסכימו ביניהם שלא להעמיד רב בקהלם יותר ואף קבלו על עצמם נזירות שמשון אם יעבר על זה. אולם, השנים עברו והמחלוקות לא פסקו, אלא "להיפך, שמאותו זמן והלאה לא פסק אש המריבה ולעולם היו מחלוקות גדולות ביניהם לאין חקר! 

ואז "נתרצו ונאותו כל הקהל יחד גדולים וקטנים לקחת חכם לתווך השלום ביניהם אהבה ואחוה שלום וריעות."  כלומר, כל קהילה הגיעה למסקנה שהפתרון היחיד ליישב את כל המחלוקות של הקהילה היא דווקא לקחת רב קהילה חדש שיידע ליישב את כל המחלוקות ולהביא שלום לקהילה. 

לא, סיפור זה איננו סיפור מחכמי חלם, אלא שאלה אמיתית שנשאלה לרב חיים שבתי (מגדולי רבני סלוניקי באמה הט"ו- ט"ז, שו"ת תורת חיים חלק ג' ס' לב) - אם ניתן בכלל להתיר את הנדר ולאפשר להם לקחת רב לקהילה חדש? תשובתו של הרב שבתי הייתה ש"אין לך נדר בטעות גדול מזה".

לדבריו, נדרם היה נגד לקיחת רב קהילה שיגביר את חילוקי הדעות בקהילה, אך אם הרב הוא "חכם שלם, מיוחד בחכמה ומעלה, שלימות בנן של קדושים, רועה ישראל שבשבתו יימשך להם שלום רב ורוח כולם נוחה הימנו", אז ודאי במקרה כזה לא נדרו!  

אולם, כפי שאתה יודע היטב, המציאות היא, כמובן, שרב הקהילה הוא לא מקור כל המחלוקות וגם לא מקור כל הפתרונות.  אך בכל זאת, תמיד יש לאן לשאוף.  בעשור האחרון כמעט כל תכנית להכשרת רבנים ראתה לנכון לשלב קורס גישור בסיסי במסגרת ההכשרות. אך בכל זאת - זה לא מספיק. רבני קהילות נאלצים להתמודד עם קונפליקטים רבים ומגוונים. 

בסקר שנערך בקרב עשרות רבני קהילות מהציונות הדתית, נמצא שרב הקהילה נאלץ להתמודד בראש ובראשונה עם מחלוקות בין קבוצות שונות בתוך הקהילה, במקום השני, מחלוקות של שלום בית, ולאחר מכן מחלוקות בין יחידים ושכנים.  בנוסף, בתקופת הקורונה נמצא שהרב נאלץ להתמודד בסוגיות של שלום בית באותה מידה בה התמודד עם מחלוקות בין קבוצות שונות בקהילה. 

לסוגים אלו של קונפליקטים-  קורס גישור בסיסי (שאולי אתה בעצמך עברת פעם, טוב ככל שיהיה) לא מעניק הכלים המספקים.  רב קהילה זקוק לכלים נוספים כדי שיוכל לקיים את "הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט" (בעל הטורים, שמות כא:א).  

אך, האחריות ליישב מחלוקות בתוך הקהילה אינה מוטלת על כתפי הרב. היא גם האחריות שלכם, חברי ומנהיגי הקהילה.  הרב יצחק בר ששת (שו"ת הריב"ש רכ"ח, מאה י"ד) בתשובותיו, מנה את התכונות החשובות שראוי להיות למנהיגי הקהילה, וכתב: "שיהיו אנשים חכמים ונבונים ויודעים בענייני הקהל במשפטיהם והנהגותיהם ותקנותיהם, אוהבי צדק ורודפי שלום, ושיתפייסו מהם רוב הקהל."  כלומר, גם על מנהיגי הקהילה ללמוד לגשר בעת מחלוקת בתוך הקהילה ולשמש כמודל לרדיפת שלום, ולא רק רדיפת הצדק של כל אחד ואחת.  

ב"ה, אם אתה, רב הקהילה, וגם אתם, חברי הקהילה, תפעלו ביחד בטיפוח תרבות של גישור ושלום, אז, כפי שהרב חיים פלאג'י (צוואה מחיים, עמ' נה) כתב על החלום שלו להקים חברות קדושות בכל קהילה של רודפי שלום, ש"אין ספק שאם יעשו כזאת מקרבים את הגאולה"!

הרב ד"ר דניאל רוט- סמנכ"ל מוזאיקה שמובילה את תכנית "רבנים מגשרים" ומציינת את פרשת משפטים בקהילות בסיומו של שבוע "דיבור חדש: שבוע הגישור והדיאלוג הארצי