אי אפשר להתמודד עם מגפה לפי כללי הפוליטיקלי-קורקט

לך תתמודד עם מגפה כשיש לך כללי ברזל, שהם כללי ראש בקיר. 

אסור להפלות, צריך שוויון. אסור לכפות, צריך חופש. לכל אדם יש זכות לעשות מה שבא לו ואסור למנוע ממנו כלום. אסור להגיד שום דבר קולקטיבי, ואסור לומר שמישהו מפיץ מחלות. אני די בעד הכללים האלה. אבל הם לא פוטרים מלהפעיל שכל.

נפתח בנושא הכפיה והחופש: לשלוח אל בן אדם שני גברתנים שיחסנו אותו בכח – זו כפיה. להסביר לו בעדינות שהוא מסכן את הציבור ולכן אינו יכול להיכנס למקום ציבורי – זו לא כפיה.

אבל גם זה לא מסתדר עם המתמטיקה המשפטית של התרבות הפרוגרסיבית. הרי כל אדם נולד עם הזכות להיכנס לכל מקום. אז אי אפשר למנוע זאת ממנו. וחוץ מזה, מה? תאמר שהוא מפיץ מחלות?

גם כאן יבוא ההיגיון ויאמר: לומר על אדם או על אוכלוסייה שהוא מפיץ מחלות, כאשר המניע הוא שנאה – זה פסול. אבל לומר על אדם או על מגזר שהוא מפיץ מחלות משום שהוא באמת מפיץ מחלות – מה פסול בזה?

זהו, שפה עברתי את הגבול. במתמטיקה המשפטית של התרבות הפרוגרסיבית, חל איסור חמור על שימוש בהגיון או על הכרה בעובדות כשהן סותרות את השוויון.

אז מה עכשיו? מותר להפלות את חסרי הקסדה ולמנוע מהם לרכב על אופנוע, אבל אסור להפלות את חסרי הנוגדנים מלהתקהל. אז מה עושים? מה שעושה כל תרבות שוויונית וכל תרבות זכויות האדם בעולם – גם לי גם לך לא יהיה, גזורו. עכשיו הכל תקין והכל בא על מקומו בשלום.

המקום היחיד שבו מרשים לשלול זכות דיבור של אדם הוא למנוע ממתנגדי החיסונים להשמיע את קולם (בינתים לא בוצע, אבל בהחלט מדברים על זה). כאן חופש הביטוי נאלם דום, ולמען האמת – זה דוקא המקום היחיד שבו יש הגיון דוקא בזכותו של אדם לחופש.

במדינה שבה מותר לומר שאם תביא לכאן אלפי מחבלים ותיתן להם נשק יבוא שלום – ק"ו שמותר לומר שהחיסון מזיק. אדרבה – יטען כל צד את טענתו, הרי חשוב שנקשיב לכל הדעות, ובסוף נכריע בצורה דמוקרטית, ותתקבל דעתו של הרוב. (והמיעוט יוכל להמשיך לא להתחסן, בתנאי שלא יצא להדביק את הרוב).

אבל גם ההיגיון הפשוט הזה כמובן לא חודר את השריון של המתמטיקה המשפטית הפרוגרסיבית. הלא אם נכריע בצורה דמוקרטית – תיווצר פה כפיה, תפגענה זכויות הפרט, וכל אלה הלא גוברים על ההכרעה הדמוקרטית. הלא מותר כל פרט להיות מה שבא לו גם אם זה משפיע על הכלל ומשנה אותו ומזיק לו. אז מה נעשה? מה זאת אומרת מה נעשה? מה הבעיה? כמו שעל כל הזכויות אמרנו גם לי גם לך לא יהיה, נגזור גם את חופש הדיבור. נסתום למתנגדים את הפה, ותהיה כאן תרבות דמוקרטית ושוויונית למופת.

לא רק להתמודד עם מגפה אי אפשר ככה, כלום אי אפשר לעשות ככה. כשהפרט מוחק את הכלל, לא יהיה כלל, לא יהיה עם, וגם פרטים לא יהיו.