"אחרי ביבי" ולא "אנטי ביבי"

"נגיף הבחירות" משתולל ופיתח מוטציה רביעית. בדומה לקורונה, ובעוצמה לא פחותה. ריח תעמולת הבחירות עולה באפינו, ומאיים להרעיל פעם נוספת את חיינו

ד"ר צבי מוזס , כ"ט בשבט תשפ"א

"אחרי ביבי" ולא "אנטי ביבי"-ערוץ 7
ד"ר צבי מוזס
צילום: עצמי

"נגיף הבחירות" משתולל ופיתח מוטציה רביעית. בדומה לקורונה, ובעוצמה לא פחותה. ריח תעמולת הבחירות עולה באפינו, ומאיים להרעיל פעם נוספת את חיינו, שממילא אינם "משהו" לנוכח הקורונה שהצמיחה לה מוטציות וחלילה זנים חדשים.

הביקורת על הממשלה והאשמות אשר נזרקות לחלל על ימין ועל שמאל, נותנים תחושה שאנו בשיא של השפל. נראה שמכאן אין יותר לאן לרדת, ואנו בפתחו של האביב. האביב וכמעט הקיץ הקדימו, אבל במקביל למזג האוויר ניתן לחוש בפתחו של "האביב הישראלי" המתקרב ובא. תיקווה שלא כמו "האביב הערבי" שאיכזב. קשה לנבא ולהינבא, אבל הולך ומסתמן נצחון הימין הפעם באופן ברור ומכריע.

ראשיתו בליכוד, החרדים, סמוטריץ ובנט, והמשכו גדעון סער אשר כרגע עדיין דבק בגישתו. ההיגיון הימני הנורמלי הוא שלאחר הבחירות הוא יתקשה להתמיד בהתעקשותו על הקו של "אנטי ביבי". במקביל לבחירות חייב להיות לחץ ציבורי וחברתי עצום על החברה ישראלית ללכת ולהתחסן, וגם מי שלא מאמין, חייב לעשות זאת למען הסולידריות החברתית ולמען הניצחון על הקורונה לטובת אביב חדש.

כרגע המאמץ גם של סער וגם של בנט, כל אחד עם המשחק הפוליטי שלו, להשיג את מירב המנדטים, ולשאוב את המקסימום האפשרי מהמרכז שמאל. אבל התסריט של קואליציית "אנטי ביבי" נראה מופרך ובלתי מעשי. הימין מייצג את הרוב במדינה, וימין זה לא רק יהודה ושומרון, אלא גם קו שמרני מתון עם קווים ליברלים מתונים, קפיטליזם כלכלי מתון ולא חזירי, רפורמה במערכת המשפט, ונגד הפרוגרסיביות הקיצונית המאפיינת את השמאל וחלקים מהדמוקרטים בארה"ב.

בעניין הריבונות והשטחים, העיקר הוא המשך תנופת הבנייה, והשאר ידחה לכשיבשיל התהליך המדיני עם שאר מדינות ערב. בינתיים ניתן יהיה לשתף פעולה עם ביידן לתהליך של הידברות עם הפלשתינאים תמורת המשך הבנייה, והסכמים חלקיים בעיקר במישור הכלכלי. חשוב לנסות להשיג רוב מוצק ויציב לעמדות האלו.

לכן תוך גלוי אחריות ממלכתית וימנית יואילו נא בנט וגם סער להתגייס לטובת קואליציית הימין. עליהם יהיה לכרות "ברית אחים", בדומה למה שהיה בין בנט ולפיד בשעתו, ויחד לבנות, ואם צריך לכפות, הסכם מהודק של שלטון משותף עם נתניהו. הנהגה משותפת ונוסח מוסכם על סמך לקחי הקואליצייה הכושלת בין גנץ ונתניהו.

ראש הממשלה אמור להיות מי שישיג יותר מנדטים. רוטציות, ראשי ממשלה חליפיים לא כל כך הוכיחו את עצמם, אבל ניתן לסמוך על הדמיון הפוליטי היצירתי שירקמו אלקין ושקד מאחורי הקלעים, הסכם הנהגה משותפת, מעין טריומוירט, שלא יותיר לנתניהו ברירה, אם חפץ חיים הוא. והוא חפץ..

שרון בשעתו היה זה שרקם והקים את הליכוד, חיבור של חירות והליברלים, ועוד מרכיבים. ההיגיון הפוליטי הוא שבשלב מסוים לאחר הבחירות יקום שרון חדש ויבנה מפלגה חדשה שתאחד את הליכוד, תיקווה חדשה וימינה, בהתאם למאזן הכוחות שיושג בבחירות הקרובות. החשוב הוא להמיר את השיח של "אנטי ביבי" בשיח של "אחרי ביבי."

כדי ליצור את האווירה הנכונה צריך לנסות למתן את אווירת הבחירות במפלגות הימין, ולהותיר את הרוח הרעה של "אנטי ביבי" לשרידי המפלגות של מרכז שמאל. כל אחד שיעשה את המירב והמיטב מבחינתו להשיג מנדטים, אך תוך הסכמות שקטות של מתינות והרגעה. יואיל נא בנט לטעון את טענותיו לגבי כישלון ההתמודדות עם הקורונה, אבל לא להגזים ולפתוח לנתניהו תיק 300 חדש.

למרות ההרעה במצב הקורונה, והקשיים בהתמודדות איתה, ניתן לסמוך על הגברת החיסונים והקטנתה למימדים נסבלים, ומשם לשיקומה של ישראל על בסיס קואליציית ימין מתון רציונלי וחזק. אם זה יצלח ניתן לצפות אביב פורח, וקיץ פתוח בישראל כולה.

ד"ר צבי מוזס, פסיכולוג קליני