הרכב הגנוב בבסיס נבטים
הרכב הגנוב בבסיס נבטים צילום: דוברות המשטרה

הפריצה של אותו גנב לבסיס נבטים כדי לברוח מהמשטרה היא רק הסימפטום. זו לא אשמת הש"ג ולא אשמת החייל הפשוט, אפילו לא החייל הבכיר ביותר בצה"ל.

זוהי בעיה שמתחילה בכך שלא נותנים לרשויות החוק ולגופים האמונים על הביטחון את הכלים כדי להתמודד עם פשיעה ולא רק זה. לא נותנים להם גב.

אלאור אזריה הוא מקרה קיצון, בוודאי. אך ההתנהלות המפוחדת של צה"ל ובכיריו לשעבר כמו בוגי יעלון שמיהרו להקריב את החייל ולשלוח אותו למשפט מסוקר במקום להעלות אותו למשפט אצל המפקד שלו, מספרים סיפור של צבא שלא יודע לנהל מלחמות קטנות וגדולות. ויש גם קצה אחר לאזריה. יש את החייל שלא מגיב כשמחבל מתקרב אליו עם בקבוק תבערה. צה"ל של היום לא יודע להתנהל על האמצע.

סיבה אחת לכך היא העובדה שניהול צה"ל מושפע בעשורים האחרונים מסוכנים חיצוניים, בדגש על בתי המשפט. הסרטונים המבישים בהם טרקטורונים של בדואים נוסעים ליד מילואימניקים, גונבים מטר מהם כשהחיילים נטולי כוח הם הוכחה למשפטיזציה שעוברת על צה"ל. הוא לא מנצח את בעיית גניבת הנשקים ולא מנצח בעזה, לא כי הוא לא רוצה. פשוט לא נותנים לו.

הרי אם מישהו מהם היה יורה לכיוון הטרקטורון (שם קוד), הוא היה עולה למשפט, מודח או מקבל עונש אחר. אז למה למילואימניק שרוצה בסוף אימון לחזור הביתה לעשות משהו כזה? אותו הדבר בנוגע לחייל שלא יורה לעבר מחבל שמתקרב אליו עם בקבוק תבערה.

זוהי לא סתם סיסמה. בחסות מערכת המשפט צה"ל הפך לגוף מסורס ומפקדיו, במקום להתריע על הכאוס ואובדן הדרך, משתפים פעולה.

אלכס נחומסון הוא מנכ"ל "מבטחי" וחבר "פורום המזרח התיכון – ישראל"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו