עולי תימן באוהלים
עולי תימן באוהליםצילום: ELDAN DAVID לע"מ

לפני ימים אחדים אושרה החלטת הממשלה לפיצוי משפחות יוצאי תימן שילדיהם נעלמו בשנותיה הראשונות של המדינה. פרופ' גד ברזילי, מומחה לחברה, משפט וממשל, משוכנע שהמהלך בו נקטה הממשלה לא יביא לקץ הסיפור אותו הוא רואה כמייצג של תופעה רחבה הרבה יותר ביחסה של מדינת ישראל ליוצאי ארצות המזרח.

"זה בוודאי לא סוף הסיפור", הוא אומר ומזכיר את תמצית הפרשה: "מדובר בפרשיות שהתרחשו בין 48' ל-54' כאשר הוקמו כבר שלוש ועדות חקירה שהידועה בהם היא ועדת קדמי. במהלך הועדות הוברר שמדובר על היעלמותם או חטיפתם או אימוצם של 1050 ילדים וילדות שהגיעו בעליית ילדי תימן. שלוש וועדות חקירה בחנו את הפרשה ועסקו בעיקר בשאלה ההיסטורית, אבל ספק אם ביכולתן לקיים חקר היסטורי".

"הם הגיעו למספר הילדים שנעלמו, ובנוסף ניסו להגיע לפתרון, כולל אפשרות של פיצויים, אבל ספק אם הפרשה הגיעה לסיומה כי שלוש הועדות אינן מגיעות למסקנה מה בעצם קרה וכל עוד לא נדע מה קרה הפרשה לא תיעלם".

מוסיף פרופ' ברזילי ומציין כי "כל שלוש הועדות הגיעו למסקנה שלא הייתה חטיפה ממוסדת של אותם כאלף ילדים וילדות. עם זאת, אף אחת משלוש הועדות מצליחה לספק הסבר מה בעצם קרה. קרוב לוודאי שמדובר בתהליך של מסירות לבתי חולים, פטירות שלא דווחו כדין או אימוצים שנעשו שלא כדין". האם את מונח 'אימוצים שנעשו שלא כדין' לא ניתן לפרש כחטיפות? פרופ' ברזילי אינו שולל את הפרשנות הזו לאירועים.

ברזילי מזכיר כי "ועדת קדמי הייתה ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה על פי הוראת נשיא העליון מאיר שמגר. היכולת של ועדות כאלה לברר אמת היסטורית מאוד מוגבלת. אין להם יכולות וידע היסטורי. יושבים שם שופטים ואיש צבא ללא כלים לחקר היסטורי". להערכתו, "פיצוי, בעיקר בתקופת בחירות, לא יסגור את הפרשה, אלא רק מחקר".

עם זאת גם הוא סבור שגם מחקר מקיף ככל שיהיה לא יפיס את דעת כולם. על השאלה אם ניתן בכלל להגיע למידע ארכיוני כאשר רבים מהאישים הנוגעים בדבר כבר הלכו לעולמם ולטענת רבים מעולי תימן גנזכים ובהם תיעוד של אלפי מסמכים הושמדו? ברזילי סבור כי "גם בדו"ח קדמי יש הרבה מאוד מידע וניתן לבצע מחקר על בסיס ראיונות, ובהדרגה ייחשפו עוד מידעים ארכיביים".

לטעמו "התנצלות ופיצויים טובים מלא כלום, אם כי תמוה למה חיכו 19 שנים מאז שנת 2001 אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא". על כל זאת הוא קורא שלא לאבד פרופורציות, כהגדרתו: "פרשת ילדי תימן טראומטית וכאובה ואנחנו רחוקים מהבנת האמת ההיסטורית ויש להמשיך ולחקור את העניין עד פרסום מלוא המסמכים, אבל הפרשה הזו מעיבה על מפעל הרואי של מדינה קטנטונת שקולטת שני שליש מאוכלוסייתה באמצעות הגירה. אין ספק שנעשו טעויות, אבל אנחנו מדברים על אליטות מרכז אירופאיות שקולטות יהדות צפון אפריקאית עם הרבה דעות קדומות וסטריאוטיפים ואפליה כלפי יהדות המזרח. יש כאן שאלה על מקומה של המזרחיות וילדי תימן הם חלק מבעיה כללית יותר".

לתפיסתו של פרופ' ברזילי בסוגיה זו של מקומה של יהדות המזרח באתוס הציוני נכשלנו עד כה, והעובדה הזו צפה ועולה באופן בוטה בכל פעם שעולה לדיון ציבורי פרשת ילדי תימן. "במסגרת מחקר בנושא אחר שאני מקיים קראתי פרוטוקולים של מפא"י שבשנות הארבעים דנים שם בקליטת יהודי תימן והנימוק המרכזי הוא שמדובר בכוח עבודה זול", הוא מספר ורואה בטיעון שכזה, גם אם אינו הטיעון היחיד שעלה, עדות לאופן בו התקבלה יהדות תימן בעיני האליטה הישראלית השלטת של אותם ימי טרום מדינה.

"המציאות היא שהחברה הישראלית עד היום לא הצליחה לערב מזרח ומערב ולייצר אתוס ישראלי למזרחיות כחלק אינטגראלי של הישראליות. זה לב הסיפור". להערכתו תפנית של ממש תוכל להתרחש אם הייצוגיות של יהודי המזרח בעולם המשפט והפוליטיקה תתעצם.