"הבור" של הדור שלנו

התורה מלמדת אותנו בפרשת השבוע שיש ארבע אבות נזיקין ולהן תולדות רבות. תולדה חדשה שהתפתחה בדור שלנו קשורה לשבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת שאותו ציינו השבוע בישראל.

הרב שלמה סובול , ל' בשבט תשפ"א

"הבור" של הדור שלנו-ערוץ 7
הרב שלמה סובול
צילום: גיא טייב

פרשתנו, פרשת משפטים, היא המשך של פרשת יתרו ושל מעמד הר סיני. בהר סיני היו קולות וברקים שמתוכם נתנו עשרת הדיברות, ואילו הפרשה שלנו מורידה את אותם אורות גדולים אל החיים עצמם. על ידי 53 (גן) מצוות ומלמדת אותנו התורה כיצד לבנות חברה מתוקנת שמנוהלת על ידי תורה.

בתוך כך אנו מוצאים בתוך הפרשה עיסוק בדיני נזיקין. אדם צריך להיות אחראי על מעשיו ועל ממונו ולדאוג לא להזיק לאחרים. אחד מאבות הנזיקין הוא הבור. אסור לאדם לחפור בור ברשות הרבים שעלולים ליפול בתוכו. כמובן שבור זה דוגמה לכל מפגע ברשות הרבים שאדם או בעל חיים עלולים להינזק ממנו.

בעולם מתוקן, בו כל אחד לוקח אחריות על עצמו ועל רכושו, היינו יכולים להתנהל ברשות הרבים בחופשיות מתוך ביטחון שלא מונח שם היזק שאנו עלולים להיפגע ממנו. אך מכיוון שאיננו חיים עדיין בעולם בו אנשים לוקחים אחריות, הרי שהחובה להיזהר ממכשולים ברשות הרבים עוברת אלינו.

כמו שהדברים נכונים בעולם הגשמי, כך הדברים נכונים בעולם הרוחני. גם בעולם רוחני מתוקן, רשות הרבים צריכה להיות נקייה מנזקים רוחניים של דעות עקומות, של חוסר צניעות, של לשון הרע ועוד דברים רבים המזהמים את האקלים הרוחני. אך כמו בעולם הגשמי, עדיין לא הגענו לאותה עת מאושרת, ולצערנו רשות הרבים מורעלת באותם מזיקים, ולכן החובה עוברת אלינו, להיות זהירים שלא להביא לביתנו ולנפשנו את החלקים המזיקים, ולבחור רק בדברים הטובים הנמצאים בעולם.

השבוע מציינים בישראל את השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת, ועל כן נביא דוגמה ל'בור' רוחני הקשורה לשימוש במכשירי הטלפון החכם ובמחשבים שרובנו המוחלט משתמשים בהם. האינטרנט הוא כלי מדהים, בקלות אפשר לשמוע שיעור תורה בכל נושא, ולקרוא על כל נושא שאנו מתעניינים בו. אם בעבר היינו צריכים לטרוח ולנסוע לישיבה כדי לשמוע שיעור של רב מסוים או היינו צריכים ללכת לספריה כדי לקרוא מאמר מדעי מסוים, הרי שהיום בהקלדה על המקלדת נפרש לפנינו עולם ומלואו של ידע. יחד עם זה באותה קלות אפשר להגיע על ידי הקלדה באינטרנט למקומות אפלים ביותר, שבעבר כדי להגיע לאותם מקומות, האדם היה צריך להתאמץ וללכת למקום שלא יראו אותו.

אותו דבר לגבי הווטסאפ. הווטסאפ הוא כלי שדרכו אפשר לעשות כל כך הרבה דברים טובים. אפשר לשלוח בו גילויי אהבה לקרובי משפחה, אפשר לעודד בו חבר שנמצא במצב רוח ירוד, אפשר לקיים מצוות השבת אבידה, אפשר להיות חבר בקבוצה של לימוד הלכה יומית ועוד המון דברים נפלאים. ויחד עם זה אפשר בווטסאפ לשלוח דברים לא צנועים, להעליב חבר בקבוצה, ועוד המון דברים איומים שרק הודעת ווטסאפ סובלת...

אז מה עושים בדבר שהוא יכול להיות כל כך טוב וגם כל כך רע?

ננסה לתת שני כיווני חשיבה. הראשונה לגבי ילדים ובני נוער: כמה שנאחר להם את השימוש בטלפון 'חכם' זה רווח נקי. אין שום דבר שמפסידים בגלל שמקבלים טלפון חכם בגיל מבוגר יותר. רק מרוויחים מזה. אין כאן המקום להאריך בהשפעות השליליות של הטלפון ה'חכם' על יכולות של ריכוז, התמכרויות, השפעות חברתיות ועוד, אך בסיכומם של דברים נוכל לומר בביטחון מלא שככול שאנו מאחרים את גיל השימוש בטלפון 'חכם' לילדינו, אנו מעניקים להם כישורי חיים טובים יותר.

נכון שפעמים רבות יש 'לצאת מהקופסה' כיצד לעזור לילד שהוא היחיד בכיתה שאין לו טלפון חכם, אך היצירתיות הזאת שווה, היא גם מחנכת את הילד להחזיק באמת גם כשהיא לא כל כך פופולרית, וגם היא נותנת לו את כול יתרונות שיש בלגדול בלי טלפון 'חכם'.

הנקודה השניה היא לגבי אלו שמשתמשים בטלפון 'חכם': הדבר הבסיסי ביותר הוא, ועדיף חסימה ברמה כמה שיותר גבוהה. חסימה ממעטת במידה רבה, אך לא בצורה מושלמת, את החלקים הרעים שיש באינטרנט.

דומה הדבר לנסיעה במכונית. מכונית היא דבר נפלא שחוסך לנו זמן, ולוקח אותנו למקומות שלא היינו יכולים להגיע בלעדיו. אך מכונית היא גם דבר מסוכן, ולכן כשנוהגים חייבים לחגור חגורת בטיחות, וחייבים שיהיו רמזורים ותמרורים כדי למנוע סכנות. כך לגבי האינטרנט, החסימה באינטרנט היא חגורת הבטיחות והתמרורים שעוזרים לנו שימוש שפוי באינטרנט. בלי החסימה אנו נגיע באופן וודאי למקומות מסוכנים, ולכן פשוט אי אפשר בלי חסימה. נכון, חסימה שעולה כסף, אך כל שקל שווה את ההשקעה.

נכון, יש גם לפעמים "תקלים" קלים אבל גם אם זה לא יתאפשר עדיין יתרונות החסימה עולות לאין ערוך על אותם מקרים נדירים. טוב לו לאדם לא להגיע למקומות אסורים, גם אם מידי פעם הוא מפספס מקומות טובים. במשל המכונית, היינו משווים זאת לאדם שיסע ללא חגורת בטיחות מחשש שמא יצטרך להימלט מהמכונית במצב חירום, והחגורה תמנע ממנו לעשות את זה. האם זה הגיוני שבגלל חשש למקרה נדיר האדם יסכן את עצמו באופן קבוע?

בנוסף לסכנה הרוחנית הממשית שהזכרנו, צריך לזכור שהאינטרנט והוואטסאפ הם גם זוללי זמן גדולים מאוד וממכרים, וגם כשמשתמשים בחלק הטוב שבהם, חשוב מאוד לשים לב לגבולות הזמן, ולאיזו קבוצות אנחנו מחליטים להשתמש. תמיד כדאי למעט בקבוצות ולמנוע מעצמנו לקרוא דברים שאינם נצרכים. וכמובן לחשוב בעצמנו לפני אנו שולחים הודעה ומטריחים אחרים לקרוא אותה...

בחסדי ה' זכינו בדור שלנו להתפתחות טכנולוגית אדירה שמאפשרת לנו דברים שאפילו לא היה ניתן לחלום עליהם בדורות קודמים. וההתפתחות הטכנולוגית תמשיך עוד ועוד. הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שטכנולוגיה היא כלי ולא ערך בפני עצמו, ושהטכנולוגיה היא כלי שנועד לשרת אותנו, ולכן אנו צריכים להשתמש בבחירה חופשית להשתמש בה לטוב. אנחנו צריכים להיות בבדיקה תמידית, האם הטכנולוגיה עומדת לשירותנו להגשים ערכים שאנו מאמינים בהם, או שחלילה 'הגולם קם על יוצרו' והטכנולוגיה מנהלת אותנו ומובילה אותנו למקומות שנוגדים את ערכינו.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין