יו"ר ועדת הכספים ח"כ אברהם הירשזון יכנס בקרוב ישיבה מיוחדת שלא מן המניין כדי "לדון בשכרם מנקר העיניים של מאות עובדי השירות הציבורי ששכרם נע החל מ 40,000 שקל בחודש ועד לכ 108,000 שקל בחודש" כדבריו.
לדבריו, הוועדה תתייחס בחומרה לחריגות השכר ב 17% מהגופים שהמדינה תומכת בהם ומתקצבת אותם, וזאת מפני שמדובר ביותר מ 100 חברות המשלמות לעובדים משכורות ותשלומים בניגוד לחוק. "לדעתי", אומר הירשזון, "יש לקבוע תקרת שכר שתגביל על פי החוק את גובה התשלום לעובד בשירות הציבורי".
יורם גבאי, יו"ר קרן פעילים והשקעות, ומי שהיה ממונה על הכנסות המדינה, אמר לערוץ 7 כי השכר הגבוה הוא גם תוצאה של חריגות מהסכמים ומהחוק, וגם תוצאה של "חוזים חוקיים בעלי אופי מוזר שנעשו בעבר". לדבריו, יש עשרות עובדים בכל המערכות ששכרם גבוה מזה של מנכ"ל המוסד שבו הם עובדים, וזאת משום שבחוזה שלהם נקבעו סעיפים שבגינם הלכו המשכורות וצמחו במשך השנים, בכפוף לחוק.
נוסף על אלו ישנם לדבריו מוסדות שבהם העובדים הם שקובעים את רמת השכר, ושם החריגות נגזרו ממדיניות פנימית שלהם, כגון בבנק ישראל, וכן בחברות שפועלות כמו מונופולים, כגון חברת החשמל שאת השכר שהם מעלים סופגים הצרכנים.
גבאי אומר כי יש לטפל בחריגות באמצעות פיקוח יעיל, וכי בחריגות במקומות הפועלים כמונופול יש לפעול באמצעות הגברת התחרות עם המוסד, וכך, במשך הזמן תיעלמנה החריגות. נוסף על כך יש לקבוע כי שכרו של עובד חדש המתקבל למקום עבודה לא יעלה על זה של המנכ"ל או על זה של היו"ר גם אם הוא ותיק מהם. אי אפשר להפר חוזים שנחתמו כחוק עם עובדים אך אפשר להמתין, ובמשך הזמן הבעיה תיפתר, מציין גבאי.
מדינת ישראל צועדת לקראת מצב שבו יהיו בה שני עמים: העם העשיר והעם העני, כך אומר בשיחה לערוץ 7 ח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות. לדבריו, מדובר בדו"ח שערורייתי, המעלה בעיה ערכית חברתית. לדעת יהלום, אנשי האוצר והממונים על הנושא צריכים לאכוף את החוק ולמנוע את החריגות, ומצד שני יש לבחון תמיד מהי הסיבה לשכר הגבוה. לדבריו, שכרו הגבוה של אותו רופא בכיר בבית החולים סורוקה, שהתפרסם בתקשורת, נובע מכך שקופת החולים ביקשה לאפשר לאוכלוסיית הפריפריה ליהנות משירותיו של רופא בכיר, וכדי למשוך אותו לבית החולים סורוקה היה צורך לתגמל אותו בשכר גבוה. בכך התחזק בית החולים ונמנע טלטולם של החולים לעבר מרפאתו של הרופא באזור המרכז.
עם זאת הוא מציין כי הוועדה בראשותו מתכננת לטפל בבעיה בכל החומרה. לדבריו, אחת האפשרויות שנבחנה בעבר ושעתה הוא ישוב לנסות לקדמה היא יוזמת חקיקה שתגביל את הפער במוסד בין השכר הגבוה ביותר לבין השכר הנמוך ביותר. ייתכן שיש בכך פגיעה ביוזמה החופשית ובבעלי ההון, אומר יהלום, וכי יש לבחון את ההצעה על כל צדדיה, אך גם לדעת שצריך לעשות מעשה כדי לפתור את הבעיה, משום שמבחינה ערכית הפער הזה "הורג את החברה שלנו", כדבריו.
לדבריו, הוועדה תתייחס בחומרה לחריגות השכר ב 17% מהגופים שהמדינה תומכת בהם ומתקצבת אותם, וזאת מפני שמדובר ביותר מ 100 חברות המשלמות לעובדים משכורות ותשלומים בניגוד לחוק. "לדעתי", אומר הירשזון, "יש לקבוע תקרת שכר שתגביל על פי החוק את גובה התשלום לעובד בשירות הציבורי".
יורם גבאי, יו"ר קרן פעילים והשקעות, ומי שהיה ממונה על הכנסות המדינה, אמר לערוץ 7 כי השכר הגבוה הוא גם תוצאה של חריגות מהסכמים ומהחוק, וגם תוצאה של "חוזים חוקיים בעלי אופי מוזר שנעשו בעבר". לדבריו, יש עשרות עובדים בכל המערכות ששכרם גבוה מזה של מנכ"ל המוסד שבו הם עובדים, וזאת משום שבחוזה שלהם נקבעו סעיפים שבגינם הלכו המשכורות וצמחו במשך השנים, בכפוף לחוק.
נוסף על אלו ישנם לדבריו מוסדות שבהם העובדים הם שקובעים את רמת השכר, ושם החריגות נגזרו ממדיניות פנימית שלהם, כגון בבנק ישראל, וכן בחברות שפועלות כמו מונופולים, כגון חברת החשמל שאת השכר שהם מעלים סופגים הצרכנים.
גבאי אומר כי יש לטפל בחריגות באמצעות פיקוח יעיל, וכי בחריגות במקומות הפועלים כמונופול יש לפעול באמצעות הגברת התחרות עם המוסד, וכך, במשך הזמן תיעלמנה החריגות. נוסף על כך יש לקבוע כי שכרו של עובד חדש המתקבל למקום עבודה לא יעלה על זה של המנכ"ל או על זה של היו"ר גם אם הוא ותיק מהם. אי אפשר להפר חוזים שנחתמו כחוק עם עובדים אך אפשר להמתין, ובמשך הזמן הבעיה תיפתר, מציין גבאי.
מדינת ישראל צועדת לקראת מצב שבו יהיו בה שני עמים: העם העשיר והעם העני, כך אומר בשיחה לערוץ 7 ח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות. לדבריו, מדובר בדו"ח שערורייתי, המעלה בעיה ערכית חברתית. לדעת יהלום, אנשי האוצר והממונים על הנושא צריכים לאכוף את החוק ולמנוע את החריגות, ומצד שני יש לבחון תמיד מהי הסיבה לשכר הגבוה. לדבריו, שכרו הגבוה של אותו רופא בכיר בבית החולים סורוקה, שהתפרסם בתקשורת, נובע מכך שקופת החולים ביקשה לאפשר לאוכלוסיית הפריפריה ליהנות משירותיו של רופא בכיר, וכדי למשוך אותו לבית החולים סורוקה היה צורך לתגמל אותו בשכר גבוה. בכך התחזק בית החולים ונמנע טלטולם של החולים לעבר מרפאתו של הרופא באזור המרכז.
עם זאת הוא מציין כי הוועדה בראשותו מתכננת לטפל בבעיה בכל החומרה. לדבריו, אחת האפשרויות שנבחנה בעבר ושעתה הוא ישוב לנסות לקדמה היא יוזמת חקיקה שתגביל את הפער במוסד בין השכר הגבוה ביותר לבין השכר הנמוך ביותר. ייתכן שיש בכך פגיעה ביוזמה החופשית ובבעלי ההון, אומר יהלום, וכי יש לבחון את ההצעה על כל צדדיה, אך גם לדעת שצריך לעשות מעשה כדי לפתור את הבעיה, משום שמבחינה ערכית הפער הזה "הורג את החברה שלנו", כדבריו.