מנהיג ה"יהודים" על ספסל הנאשמים

אי אפשר להבין את משפט נתניהו על השלכותיו, מבלי להתייחס לתפקיד שנתניהו מגלם במאבק הזה. לכן לא מובנת תרדמת הדתיים-חרדים למול כניסתו של מנהיג מחנה "היהודים" לבית המשפט

ברל'ה קרומבי , ג' באדר תשפ"א

מנהיג ה"יהודים" על ספסל הנאשמים-ערוץ 7
ברל'ה קרומבי
צילום: באדיבות המצולם

ביום שני השבוע בשעת בוקר צעדתי רגלית בשכונת שיח ג'ראח, בדרכי לבית המשפט המחוזי בירושלים, לפתיחת משפטו של ראש הממשלה. באחת הפניות כשטעיתי בדרך, ביקשתי מקבוצת מקומיים שהתגודדו בפינת רחוב לעזור לי בכיוון.

אחרי שכיוונו אותי באדיבות, שאל אחד מהם בציניות "תגיד, שפטו אותו כבר?״ וכל החבורה התגלגלה מצחוק. וזה הספיק לי כדי להשתכנע בתמיכתי בנתניהו, יותר מאלף מאמרי הגנה שכתבו הוגי הימין בשנים האחרונות.

לפני שנים אמר נתניהו לרב כדורי שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים והאמירה הזו משקפת את כל הסיפור. כי בוויכוח בין ישראלי ליהודי, נתניהו בחר ביהודי. בנימין נתניהו הוא המייצג הבכיר ביותר של היהודים, בוויכוח בין ה"ישראליות" שמקדשת את הפרוגרסיביות של תל אביב, לבין היהדות שממשיכה לבעור בלבבות של רבים אחרים בעם. במאבק הזהויות שניטש מאז קום המדינה של היהודים מול הישראלים, בנימין נתניהו בחר צד.

אי אפשר להבין את משפט נתניהו על השלכותיו, מבלי להתייחס לתפקיד שנתניהו מגלם במאבק הזה. לכן לא מובנת תרדמת הדתיים-חרדים למול כניסתו של מנהיג מחנה "היהודים" לבית המשפט. הוא הושב על ספסל הנאשמים, כשהוא יודע שהייתה מספיקה עקירה קטנה של ישוב או שניים במסווה הסכם שלום, כדי שבמקום לשבת על ספסל הנאשמים הוא יאותרג על ידי התקשורת. השמאל היה מתנדב לעשות לו קמפיין "הוא זכאי", לא בגלל שחשוב לו השלום, אלא כי מי שמעניש את המתנחלים ומלמד אותם לקח, עובר לצד הנכון. היה אחד שכתב את זה בצורה ברורה מאד ערב גירוש גוש קטיף, קוראים לו יאיר לפיד. הוא הסביר אז שההתנתקות חשובה כדי לחנך את הציבור הדתי-לאומי, שלא יתמקם כאן בטעות במשבצת האליטה החדשה. המתנחלים היו רק הקורבן שנשחט על מזבח המאבק הזה.

בנימין נתניהו בחר לסרב לשוחד הבוטה שהוצע לו על ידי עיתונאיי השמאל, שרמזו יותר מפעם כי עליו לבצע פעולות מאד ברורות כדי להנצל מן הדין. הוא נסחט באיומים אבל לא נשבר.

הפוליטיקאי הישראלי המפוכח ביותר בוודאי ידע שבסופו של דבר זו שאלה קרה. אריק שרון הסתבך בפרשיות סירל קרן והאי היווני,  אבל כעומק החקירה הגיעה עומק העקירה ולפתע כל התיקים נעלמו. בן יום הפך שרון-לבנון-אסון ליקיר השמאל, כי הסכים לעבור צד ולספק ל"ישראלים" את מה שרצו במאבק במי שמוגדרים בזהות שלהם קודם כיהודים.

מדינת ישראל הייתה יכולה לחסוך את משפט הזוטות הזה, במסגרתו נקבעים תקדימים משפטיים לא ברורים. אבל מי שמביט על סיפור נתניהו מבין שהוא לא יושב על ספסל הנאשמים כבנימין נתניהו ואפילו לא כמנהיג הליכוד, אלא יש משהו הרבה יותר גדול שהוא מייצג ובשמו הושב על ידי השמאל בבית המשפט.

אולי כעת הגיע הזמן לא רק לעשות צדק עם בנימין נתניהו, אלא עם 58 מנדטים של העם הזה, שבחרו בו כראש הממשלה למרות כתבי האישום ואולי אפילו בגללם. אותם 58 מנדטים שכרתו ביניהם את ברית הדחויים, ובאופן מדהים שייכים כולם למי שלא נותנים אמון במערכת - והיא הרוויחה את זה ביושר רב.

הטור באדיבות עיתון "גילוי דעת"