נתניהו, המחמיץ הלאומי

ההחמצה הגדולה ביותר, מול שער ריק, היא 4 שנות נשיאותו של טראמפ, אשר בחירתו היתה בגדר נס גדול. בכל כהונת טראמפ, נתניהו לא נקף אצבע בכיוון של ציונות מעשית

עו"ד דורון ניר צבי , ג' באדר תשפ"א

נתניהו, המחמיץ הלאומי-ערוץ 7
עו"ד דורון ניר צבי
יח"צ

בין ראשי הממשלה בישראל, נתניהו הוא האדם שכיהן תקופה הכי ארוכה - 15 שנים! בשל כך הוא גם למעשה מי שקיבל את ההזדמנות הגדולה ביותר לעשות שינויים ולממש את מדיניותו, שהרי זמן הוא אחד המשאבים היקרים ביותר לצורך כך ואולי החשוב ביותר (חוץ ממזל, אשר אצל היהודים מכונה 'סיעתא דשמייא'). לאור זאת גם ניתן להכתיר את נתניהו כמחמיץ ההזדמנויות הגדול ביותר. אין כמעט תחום שבו נתניהו לא החמיץ את ההזדמנות להחמיץ:

ב-1996 נבחר נתניהו בשל כשלון הסכמי אוסלו והתפוצצותם (תרתי משמע). היתה זו הזדמנות נהדרת, עם גב ציבורי, להיפטר מהסכמים ארורים אלה. למרות זאת הוא בחר לאמצם, ואף לחתום על הסכם חברון, ועל הסכם וואי.

ב-2005 היה נתניהו שר האוצר, ולמעשה השר הבכיר ביותר בליכוד. שני בבכירותו רק לאריק שרון ראש הממשלה. נתניהו יכל לעצור את תכנית ההתנתקות ולהרים את נס המרד בליכוד, וגם לכך היה לו גיבוי של רוב חברי הליכוד שהצביעו במשאל המתפקדים נגד הגירוש. גם כאן החמיץ נתניהו את ההזדמנות והצביע גם בכנסת וגם בממשלה בעד הגירוש.

במהלך כהונתו, ומן הסתם עוד יובל שנים כשהארכיונים הסודיים ייפתחו נדע זאת, היתה לנתניהו הזדמנות להפציץ את הכורים הגרעיניים באיראן. נתניהו, בניגוד למצפונו ולצו שר ההיסטוריה, כמו גם בניגוד למנחם בגין שהפציץ את הכור בעיראק ב-1981, למרות גיבוי משר הביטחון שלו (אהוד ברק), נכנע לתכתיבים פנימיים של הרמטכ"ל וראש המוסד, וללחצים חיצוניים של האמריקאים. כולנו מבינים כיום שזו הזדמנות שפוספסה, ואפילו לפי הדו"חות המודיעיניים האופטימיים ביותר האיראנים מגיעים לפצצה תוך כשנתיים (יש הסוברים תוך חצי שנה), דבר שלפי נתניהו עצמו הוא אסון לאומי למדינת ישראל.

במישור הכלכלי, מסתבר כי תקופת מגפת הקורונה היא עוד הזדמנות משמעותית שנתניהו החמיץ. רוב העם ציפה שבתקופה זו ינגסו בפנסיות התקציביות השמנות, יפגעו בחופשים השערורייתיים במערכת החינוך, יקצצו את כנפיהם של ועדי העובדים החזקים שמחזיקים את המשק בגרון, וישילו את עודפי השומן מהשירות הציבורי הארכאי והעצלן. גם זה פוספס.

בתקופת נתניהו הונחו על שולחן הממשלה מינויים של בכירים רבים בכל תחומי החיים, ובעיקר בנושא מערכות המשפט והאכיפה, כמו מפכ"ל המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וכדו'. מינויים אישים אלה טומנים בחובם את האפשרות לשינוי מערכתי כולל. שינויים שיחזירו את הכח והמשילות מהפקידות אל נבחרי הציבור. אך גם כאן נתניהו החמיץ, ומצא את עצמו עם רוני אלשיך, שי ניצן ומנדלבליט. אגב, יאיר גולן לדוגמא, אשר כיום כבר כולם מבינים את ניזקו, קודם ע"י נתניהו עד למישרת סגן רמטכ"ל, ולא היה חסר הרבה שגם ימונה לרמטכ"ל. 

אבל ההחמצה הגדולה ביותר, מול שער ריק, היא 4 שנות נשיאותו של טראמפ, אשר בחירתו היתה בגדר נס גדול. בכל כהונת טראמפ, נתניהו לא נקף אצבע בכיוון של ציונות מעשית. נתניהו דגל בציונות מדינית גרידא והסתפק בהצהרות נשיאותיות, אשר יתכן וכעת יתהפכו ע"י ממשל ביידן. לפי מקורות יודעי דבר נתניהו אפילו לא יזם את העברת השגרירות לירושלים אלא נגרר אליה בהיותה מימוש הבטחת בחירות של טראמפ, והוא אף הופתע מהצהרת פומפיאו, שבכלל היתה מיועדת לכתחילה לאוזני האוונגליסטים. מי שרוממות בקעת הירדן בגרונו, היה מצופה ממנו שיניח מסילת ברזל לאורך ציר 5 עד למעלה אפרים, יחצה את השומרון לשניים, ויקים שם עיר גדולה ושוקקת, אשר תהפוך לעובדה בלתי הפיכה. ב-4 שנות טראמפ היה ניתן לספח את שטחי C ולהקים מספר ערים בשטחי יו"ש. לצערנו אפילו יישובים חדשים לא הוקמו, ונתניהו העדיף הסדרה לבדואים בנגב על פני הסדרת המאחזים.

ויש עוד החמצות רבות, כמו אי-פינוי חאן אל-אחמר למרות החלטת בג"ץ בעניין, אי-הכללת פיתרון תעסוקתי למהגרים פלשתיניים בהסכמי אברהם (שבאו על חשבון סיפוח ביו"ש), אי-טיפול בפיתרון בעיית המסתננים האפריקאים, אך קצרה היריעה מלעסוק בכל.

לסיום, אציין החמצה גדולה אחרונה, והיא אי-הקמת ממשלת ימין. יש כיום בעם ישראל כ-80 מנדטים לימין, ובכ"ז רק אדם אחד לא יכול להפוך אותם לקואליציה ולממשלת ימין, וזהו נתניהו, אשר נכשל בכך ב-3 מערכות בחירות שהתרגשו עלינו במשך שנה וחצי. זוהי עשויה להיות החמצת הימין הגדולה ביותר, והיא עלולה להיות בכייה לדורות. לכן נקווה שעם ישראל יהיה חכם בקלפי, ויחליף את המנהיגות הכושלת, כי ניתנת לו הזדמנות חשובה נוספת לבער כל מחמצת בטרם כניסת הפסח.