על רקע מגפת הקורונה והשלכותיה הוחלט כי פרס דן דוד לשנת 2021 יתמקד בתחומי הבריאות והרפואה.
הזוכים הם פרופ' זליג אשחר, ד"ר קארל ג'ון וד"ר סטיבן רוזנברג שחוללו מהפכה בתחום הטיפולים האימונותרפים נגד סרטן, ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש כוח המשימה של הבית הלבן למאבק בקורונה, וההיסטוריונים פרופ’ אליסון בשפורד, פרופ’ קת’רין פארק ופרופ’ קית’ וואיילו שהאירו את חקר העבר באור חדש – כל אחד בתחומו.
פרופ' אריאל פורת, יו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד ונשיא אוניברסיטת תל אביב ופרופ' איתמר רבינוביץ', יו"ר קרן דן דוד, הכריזו על זוכי הפרס המוענק זו השנה ה-20.
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד אמר כי "מגפת הקורונה הציבה בפני האנושות אתגרים חדשים ועל כן החלטנו להוקיר השנה את תחומי הבריאות והרפואה שניצבים בחזית המלחמה בנגיף. ועדות בינלאומיות בחרו בזוכים בשל מחקריהם פורצי הדרך ותרומתם יוצאת הדופן לאנושות בתחומים אלו, בשלושת ממדי הזמן, עבר, הווה ועתיד."
אריאל דוד, בנו של דן דוד ז"ל, הוסיף כי "ראינו לנכון להתייחס לאתגרים שהציבה בפנינו מגפת הקורונה. בחרנו לעשות זאת השנה תוך שמירת אמונים לגישה הרחבה והמגוונת שמייחדת את הפרס, ולהכיר בהישגים ממגוון תחומים תוך התמקדות בבריאות, רפואה ואפידמיולוגיה".
הפרס יוענק בטקס מקוון חגיגי ב-9 במאי 2021.
הזוכים נבחרו על ידי שלוש ועדות מומחים בינלאומיות. פרופ' מארי פיסל, מהמחלקה להיסטוריה של רפואה באוניברסיטת ג'ון הופקינס עמדה בראש וועדת המומחים בתחום ההיסטוריה של בריאות ורפואה, פרופ' אליזבת מילר, מהמחלקה למחלות זיהומיות ואפידמיולוגיה בבית הספר לאפידמיולוגיה ובריאות האוכלוסייה בלונדון עמדה בראש ועדת המומחים בתחום בריאות הציבור, ופרופ' מארי קלייר קינג, מהמחלקה לרפואה גנטית באוניברסיטת וושינגטון, וזוכת פרס דן דוד לשנת 2018 עמדה בראש ועדת המומחים בתחום הרפואה המולקולרית.
ממד זמן העבר: היסטוריה של בריאות ורפואה: מחקר וניתוח ההחלטות והגורמים שעיצבו את מערך האפשרויות הרפואיות הנוכחי, ואת הנתיבים בהם בחרה ולא בחרה האנושות ללכת לאורך ההיסטוריה והשפעתם אף על ההתמודדות עם משבר הקורונה.
פרופ' קת'רין פארק, היסטוריונית של מגדר ורפואה ופרופ' אמריטוס בחוג להיסטוריה של המדע באוניברסיטת הארוורד. פארק חוקרת את ההיסטוריה של גוף האדם, הבדלים בין המינים, ורפואה באירופה של ימי הביניים. במחקריה מתחקה פארק גם אחרי אלו שפעלו מחוץ למערכת הרפואה הממוסדת, ואחר חייהן ומותן של נשים בהן בוצעו הניתוחים הראשונים בבני אדם. הפרס מוענק לה על תרומתה יוצאת הדופן וגילוייה פורצי הדרך בחקר ההיסטוריה של גוף האישה והטיפול בנשים, שחשפו את השפעתן של תפיסות מגדריות על טיפולים רפואיים, על החייאת חקר הרפואה בתקופת ימי הביניים והרנסנס, ועל היותה היסטוריונית בעלת שם עולמי המהווה מקור השראה להיסטוריונים וחוקרים של מין ומגדר.
פרופ' קית' וואיילו, היסטוריון של גזע, אתניות ובריאות הציבור ופרופ' באוניברסיטת פרינסטון. מחקריו לאורך השנים הובילו לתגליות חדשות אודות חוויות רפואיות וטיפול רפואי של הסובלים מכאבים כרוניים המגיעים מרקעים אתניים שונים, ולשינויי התפיסה החברתית בנוגע לטיפול רפואי. כמו כן, פעל וואיילו רבות על מנת להשפיע על גיבוש מדיניות ציבורית רפואית שוויונית בנושאים רבים – החל ממשבר האופיואידים ועד משבר הקורונה. הפרס מוענק לו על עבודתו יוצאת הדופן בחקר ההיסטוריה של גזע ומוצא אתני והשפעתם על בריאות הציבור, על גישתו המחקרית פורצת הדרך אשר בוחנת את ההיסטוריה של הרפואה מנקודת מבט רחבה הכוללת מגוון קבוצות אתניות, ולא רק את נקודת מבטו של האדם הלבן, ועל שילוב בין מחקר היסטורי פורץ דרך לבין סוגיות עכשוויות ביניהן מגפת הקורונה.
פרופ' אליסון בשפורד, היסטוריונית החוקרת את הממדים הגלובליים של בריאות ורפואה עכשווית, ומנהלת את התוכנית לחקר ההיסטוריה של כדור הארץ באוניברסיטת ניו סאות' ויילס באוסטרליה. בשפורד מחברת בעבודתה בין היסטוריה של מדע וסביבה מהמאה ה-18 ועד ה-20, לבין העולם המודרני. הפרס מוענק לה על מחקר היסטורי רחב היקף, אשר מדגים את הקשר הגלובלי של הרפואה ובריאות הציבור ומפנה את תשומת הלב למדינות מתפתחות; באשפורד הייתה מבין החוקרים הראשונים שהרחיבו את חקר ההיסטוריה הרפואית מעבר לעולם המערבי, אל אזורים נידחים אשר לא נחקרו בעבר והייתה מהבודדים שעסקו בהשפעות של סגרים וסגירת גבולות בעקבות מצבי חירום רפואיים עוד טרם התפרצות מגפת הקורונה. בשנה האחרונה פועלת בשפורד לקידום שיתופי פעולה בין אנתרופולוגים וסוציולוגים מרחבי העולם, על מנת ליצור הבנה מעמיקה של האופן בו מתמודדות מדינות שונות עם מגפת הקורונה.
ממד זמן ההווה: בריאות הציבור: ההתפרצות העולמית של מגפת הקורונה המחישה כי מחלות זיהומיות יכולות להוות איום על חיינו, והדגישה את הצורך בהשקעה מוגברת במניעת תחלואה, בשל החסכון הכלכלי הטמון בה ויתרונותיה הנוספים המהדהדים הרבה מעבר למערכת הבריאות. תחום בריאות הציבור מתמקד בבריאותן של אוכלוסיות שלמות, ומקדם אורח חיים בריא, מחקר מחלות וטיפול במחלות זיהומיות.
ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הראשי לענייני רפואה לנשיא ארה"ב ומנהל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות בארה"ב. פאוצ'י הוא רופא, חוקר, ואימונולוג, אשר מנהל משנת 1984 את המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות בארה"ב. לאורך השנים פאוצ'י תרם רבות למחקר המדעי והקליני בתחומים אלה, והינו אחד החוקרים המצוטטים ביותר בעולם בתחום הביו-רפואה. הפרס מוענק לו כזוכה יחיד בקטגוריה על תרומתו יוצאת הדופן לחקר האיידס, על בניית תכנית החירום הנשיאותית למאבק באיידס שהצילה מיליוני אנשים ברחבי העולם, על הובלת המכון הלאומי האמריקאי לאלרגיה ומחלות זיהומיות, על מאבקו לקידום גישות רפואיות חדשניות דוגמת חיסוני mRNA שניתנים כיום למיליונים ברחבי העולם, ועל הגנתו האמיצה על המדע שהותקף רבות במהלך משבר הקורונה.
ממד זמן העתיד: רפואה מולקולרית: תחום זה מגשר על הפער בין מדע בסיסי לבין פרקטיקה רפואית, ומתמקד בגילוי מנגנונים מולקולריים של התפתחות מחלות, אשר ניתן להשתמש בהם לפיתוח כלים אבחוניים, טיפוליים ומניעתיים חדשים לטובת האנושות.
פרופ' זליג אשחר, מנהל המחקר האימונולוגי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פרופסור אמריטוס במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, וחתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת 2015. אשחר הוא מומחה להנדסה גנטית של תאיT , ונמנה על מניחי היסודות ליישום הקליני של טכנולוגיית CAR-T הפועלת כנגד תאים סרטניים. הפרס מוענק לו על מחקרו פורץ הדרך שהוביל לפיתוח עשרות טיפולים רפואיים המבוססים על המהפכה שהוביל בעריכת תאי T כך שיתקפו גידולים סרטניים, ועל הנחת היסודות, יחד עם ד"ר סטיבן רוזנברג, ליישום קליני של טכנולוגיה זו למאבק בסרטן.
ד"ר סטיבן רוזנברג, מנהל המחלקה הכירורגית במכון הלאומי לסרטן בבת'סדה, מרילנד. רוזנברג היה הראשון שפיתוח טיפולים אימונולוגיים וטיפולים מבוססי גנים יעילים לחולים בסרטן מתקדם, והראשון שהחדיר בהצלחה גנים מהונדסים גנטית לבני אדם כטיפול למחלות שונות. מחקריו האחרונים על לימפוציטים שעברו שינוי גנטי הובילו לנסיגה מלאה ומתמשכת של מחלת הסרטן במטופלים הסובלים מסרטן מסוגי מלנומה, סרקומה, ולימפומה. הפרס מוענק לו על מחקריו השונים ופיתוח הטיפול לגירוי חיסוני לתאי T שהוביל לנסיגה מלאה של מחלת הסרטן בבני אדם, על תגליותיו שהובילו לטיפול האימונותרפי הראשון בסרטן, על מאמציו המתמשכים לפיתוח טיפולים נוספים, ועל דרכו הייחודית בתרגום מדע בסיסי לפרקטיקה רפואית.
ד"ר קארל ג'ון, פרופסור לאימונותרפיה במחלקה לפתולוגיה ורפואת מעבדה, מנהל המרכז לאימונותרפיה סלולרית, ומנהל מכון פרקר לאימונותרפיה בסרטן בבית הספר לרפואה על שם פרלמן, באוניברסיטת פנסילבניה. ג'ון מנהל מעבדת מחקר הבוחנת מנגנונים של הפעלת לימפוציטים בהקשרי עמידות חיסונית ואימונותרפיה המותאמת לסרטן וזיהום כרוני. צוות המחקר בראשותו פיתח טיפול לחולים בלוקמיה לימפוציטית כרונית, בעזרת הנדסה גנטית של תאי T, אשר משמש כעת לטיפול בילדים הסובלים מלוקמיה לימפוציטית חריפה. הפרס מוענק לו על חדשנות בהנדסת תאי CAR-T ופיתוח טיפולים המסייעים למטופלים עם לוקמיה מתקדמת ולימפומה; על מאמציו המתמשכים ליישום טיפול חיסוני בתאי CAR-T בילדים חולי סרטן; ועל הנדסת הדור הבא של תאי CAR-T לשימוש טיפולי נרחב.