עשרות מחצבות פיראטיות פזורות ביהודה ושומרון ללא פיקוח ואכיפה. על משמעותן לחיי כולנו שוחחנו עם גלעד אך, מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה, לקראת כנס מיוחד שיעסוק בסוגיה.
אך מספר על סקר מחצבות שבוצע והעלה כי ברחבי יהודה ושומרון לא פחות מ-69 מחצבות ורק 15 מהן קיבלו אישור כלשהו, וגם אישור זה אינו כולל תב"ע כמקובל בשאר אזורי הארץ, אלא היתר ראשוני כלשהו שהתקבל מהמינהל האזרחי לפעילותה של המחצבה ולא מעבר לכך. כל שאר עשרות המחצבות פועלות ללא אישור, ללא היתר, ללא פיקוח וללא בחינת השפעותיהן על בריאותה של האוכלוסייה המתגוררת בסמוך להן.
"צריך להבין שמחצבה היא התערבות של האדם באופן האגרסיבי ביותר בטבע. מדובר בעשרים אלף דונם של חציבה פיראטית בעומקים של עשרות ומאות מטרים", אומר גלעד אך. "מדובר בהרים מנופי המולדת שלנו שמעלימים אותם ללא תכנית וללא שיקום כמו שקיים בעולם. בעולם המערבי אם רוצים להקים מחצבה צריך להציג תכנית לגבי המקום היעדים וכו' ולאחר 10-15-20 שנה של פעילות משקמים את השטח. בישראל יש קרן לשיקום מחצבות ואחוז מסוים של קוב מתוצר המחצבה עובר לקרן לשיקום מחצבות".
שיקום זה מתבצע ב"הקמת אתר להטמנת פסולת בניין במקום, מאגר או מיזם נופי שמונע את החורים האלה בנוף". לעומת זאת, בפועל השטח זרוע מחצבות נטושות שפצעו את הנוף ונותרו ללא שיקום וללא טיפול כלשהו. "יש הרבה מחצבות נטושות כמו מול צומת פסגות. השאירו את מצב ככה עם בור ענק של ארבעים דונם".
"כל זה קורה מעבר לפגיעה באתרי מורשת. הלכו כאן נביאים ושופטים, אבל כל הישובים שהיו כאן נגרסים לחצץ. מה שראינו בהר עיבל זה לא יוצא דופן. הם צריכים חומרי גלם, לפעמים עבור השוק הישראלי, ואף אחד לא יודע אם החצץ הזה מגיע מאתרי מורשת. מדובר בעשרות אתרי מורשת, כמו אתרי בר כוכבא שנגרסו לחצץ".
לחציבה הפיראטית השלכות בריאותיות סביבתיות קשות. "פעולות של חציבה מייצרות הרבה אבק באמצעות באגרים ופיצוצים. הם עובדים שבעה ימים בשבוע בגלל הרווחיות הגדולה של הענף וכל הישובים השכנים סופגים את זה לריאות וזה מייצר תחלואה", אומר אך ומספר כי בכנס שיתקיים ביום רביעי הקרוב יוצגו על כך נתונים מהאפידימיולוגית הראשית של משרד הבריאות שתתאר את הפגיעה בבריאות התושבים בסביבה מעבר לפגיעה בשטח".
מאחורי ההבלגה הישראלית עומד ככל הנראה גם הרצון שלא להתעמת עם בכירים ברש"פ שהם למעשה המרוויחים העיקריים מאותן מחצבות. "זה היסוד של כל התופעה הזו, שימור הקליקה הבכירה והפיכתם לבעלי הון", אומר אך המספר: "בכפר ג'מעין הצמוד לאריאל וכפר תפוח רואים הרבה מחצבות בכל הצד הצפוני של הכביש, כל השטח מחורר. נסענו לאחד הבתים שיושב על פי תהום, דיברנו עם בעל הבית. הוא התלונן על הנזק שנגרם לו, על הזיהום המטורף ועל כך שאין לו אפשרות לעבור למקום אחר. תוך כדי שדיברנו אתו הגיעו למקום שני מרצדסים ופתאום הוא אומר להם שהרעש של הבאגרים זה עבורו כמו השירה של אום כול תום. אחרי שהם הלכו הוא אמר לנו שאלו הבעלים של המחצבה ומאחוריהם בכירים ברש"פ, שאין לו ברירה אלא לומר כך כי אם לא יאמר כך יהרגו אותו".
"יש כאן חוסר אכיפה של מדינת ישראל, שהיא הריבון בשטח שמאפשרת לגורמים עברייניים דיקטטורים של הרש"פ לעשות מה שהם רוצים. מי שמתעשרים הם מקורבים לאבו מאזן. דוגמא לכך הוא טריפי שהמינהל האזרחי נתן לו גם שלטים עם השם שלו 'מחצבות טריפי'. כשאומרים למינהל שזו מחצבה שתשפיע על כולנו הם אומרים שזה בשטח פלשתיני. מתעלמים כאילו זה קורה מאחורי הסמבטיון. אותו טריפי הוא קרוב משפחה של חסיין אשייח', יו"ר המועצה של הפתח'. הם דואגים לעצמם על חשבון האזרחים הפלשתינים והישראלים".
במחצבות פעילות וכאלה שכבר ננטשו ניתן לראות לא פעם בתי מגורים הגובלים בתהום של עשרות מטרים ואף מעבר לכך. שאלנו את אך אם ידוע על מקרים בהם נפלו אנשים אל מותם והוא משיב שמאחר ומדובר בשטחי הרש"פ אין לכך תיעוד מספרי אך "שוחחנו לא פעם ולא פעמיים שיחות עם אנשים שאמרו שאנשים נופלים ומתים. זו מהותה של דיקטטורה. מדינת ישראל נותנת לזה יד. את הרש"פ לא מעניין אם מישהו מדרג הפועלים מת".
"הגשנו בג"צ לפני חמש שנים נגד ארבע מחצבות שפועלות בשטחי C ודרשנו מהמינהל האזרחי לאכוף את החוק. הרי אם יהודי היה פותח מחצבה בשטח הזה היו מפעילים עלי את כל הנהלים והסעיפים כדי לוודא שהוא פועל כראוי, וכך צריך להיות. הטענה של המינהל האזרחי הייתה שה תורם לכלכלת האזור ולכן נמשיך לא לאכוף, אבל הטענה שהחציבה הפיראטית מסייעת כלכלית לאזור ומונעת פח"ע כבר לא רלוונטית. זה הוכח כבר. הפועל הפשוט מקבל 10- או 15 שקלים לשעה ומי שמרוויח הם הטייקונים הפלשתינאים".
בכנס שיתקיים ביום רביעי ישתתפו בין השאר שר האנרגיה יובל שטייניץ והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, ואנחנו שואלים אם נוכחותם בכנס יכולה להניב פעילות מעשית מעבר להצהרות והבטחות שלא קויימו בשנים הרבות שהם עצמם כיהנו סביב שולחן הממשלה. לכך משיב אך בחיוב ולטעמו הפתרונות לא מסובכים או מורכבים.
"הבעיה עם תופעות כאלה שהן נמצאות מתחת לרדאר ואז הציבור הרחב לא יודע מהם. ברגע שעל התופעות האלה מואר פרוז'קטור ועולה שיח יש פתרונות והפתרון מאוד פשוט, לנתק בין המשק הישראלי לחציבה הפיראטית. אם לא יקבלו חצץ ואבן ממחצבות פיראטיות זה יעצור את התופעה". לשם כך, הוא מסביר נדרשים רק שני צווי אלוף. "דרוש צו אלוף שיקבע שבמעברים עוברות רק משאיות ממחצבות שעומדות בתקנון מניעת נפגעים, וזה אומר עמידה בכל הכללים והמחצבות הפיראטיות לא יעמוד בזה. הכול רק עניין של החלטה".
