בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ' צילום: דוברות

זו מלחמה על הבית. שום תקציב, שום תחנת משטרה חדשה או תכניות ממשלתיות לא יעזרו אם שרי הממשלה והעומד בראשה ימשיכו לפרסם פוסטים וימשיכו הלאה כרגיל. ילדה בת עשר נאנסה על ידי בדואים בביתה, וממשיכים כרגיל. להשתגע.

מה שצעקתי עוד כשהייתי ברגבים, ברור כעת לכולם. מה שהתחיל "רק" בבניה לא חוקית וגניבת קרקעות, ואחר כך "עוד קצת" בשוד רכבים, ולא נעצר אז, הפך למפלצת מרובת ראשים, ריבונות והרתעה שאבדה. מי שחושב שניתן לטפל בבעיית המשילות בנגב, בגליל, בלוד, וכמובן ביהודה ושומרון כאילו מדובר בעוד מאבק באיזו תופעה עבריינית אזוטרית, מוטב שיפרוש מראש ויתן את המלאכה לאנשים שיש להם אומץ להביט לאמת בפנים ולצאת למלחמה, פשוטו כמשמעו.

זו מלחמה על הבית. ובמלחמה כמו במלחמה, הרפה ורך הלבב, יחזור לביתו, ויתן לאחרים את המושכות.
ותסלחו לי שאני כזה חריף אבל אני פשוט לא מצליח להירגע. ואתם יודעים מה, אסור שנרגע. אסור שעוד יום או יומיים נחזור לשגרה ונשאיר את תושבי הדרום, ולא רק אותם, לגורלם. עד לטרגדיה הבאה.

זו אינה קלישאה. אני רציני לגמרי. באיזו מדינה מתוקנת אזרחים אינם חוששים לעשות ככל העולה על רוחם, כולל בנייה בלתי חוקית בהיקפים בלתי נתפסים, פריצה למחנות צבא לאור יום, איומי פרוטקשן ממוסדים ואלימים, הטלת מורא ואונס בנות בביתן באישון ליל. איך הגענו למצב הזה???

אלו שפוחדים להביט לאמת בפנים מספרים לנו שאם רק נשפר את המצב הכלכלי של הבדואים, הם יפסיקו לגנוב מכוניות. אם ניתן להם קרקעות ביד רחבה, הם יפסיקו להשתלט על קרקעות מדינה. אם נקל בענישה, אולי ירחמו 'הצעירים' ויחדלו מתרבות הנהיגה הפרועה, שוד הרכבים והבתים, גניבת הנשק, גידולי והברחות הסמים, הפרוטקשן, הטרור החקלאי והפוליגמיה.

עכשיו, שניה אחרי פרסום הפוסט הזה יאשימו אותי שאני מכליל, שזה לא כולם, ושזה מיעוט שלא משקף, ועוד טענות מבית המדרש של בנות היענה. נכון. אלו לא כולם. אבל זה ממש לא מיעוט שולי. קבוצה שיש בה כל כך הרבה פשע חמור, כל כך הרבה הפקרות, גם אם מדובר במיעוט, מלמדת על כשל בסיסי, על תרבות כללית קלוקלת, על היחס למדינה ועל אובדן המשילות. וזה לא סותר את זה שאני מאמין שאזרחים נורמטיביים, ויש רבים כאלה, צריכים להיות מתוגמלים ולהשתלב. זה לא סותר. אבל כעת יש צורך בימין דוחה ושמאל מקרבת, לא להפך.

אני מאמין שיש רגעים בהם אומה חייבת לעמוד על שלה. אני מאמין שהמשילות בנגב תגיע רק אם כולנו, כל מערכות השלטון יחליפו את הדיסקט ויבינו שיש כאן מלחמה על הבית, על האדמה, על הביטחון של אזרחי ישראל, הביטחון חיילי צה"ל והנוסעים בכבישים.

אני מדבר על החלפת דיסקט בראש ובראשונה במערכת המשפט שמרחמת, מלטפת בכפפות משי, ומתייחסת לתיקים החמורים האלו כעוד תיק פלילי רגיל, לצד כתבי אישום חמורים כנגד אנשים שנאלצו להגן על עצמם כמו אריה שיף. הרי ברור לכולם שאם אבי הילדה המסכנה, שליבי נתון לכאבו על כל שלא היה בכוחו להושיע, ואילו היה יורה בחיות הטרף שפרצו לביתו, היה יושב בכלא, עובר מסכת עינויים משפטיים ומוסיף כאב על הכאב שכבר עובר על משפחתו. זה לא נתפס.

אבל לא רק במערכת המשפט. צה"ל, המשטרה, ושאר כוחות הביטחון צריכים להבין שמדובר בשעת חירום, ובמקום לבנות גדרות ולהוסיף תקציבי שמירה, למגר את הפשע הזה במגרש הביתי שלו. עוד לפני שהוא מגיע אלינו. לשנות את הוראות הפתיחה באש ולירות כדי לפגוע על שודדים שמעזים לגנוב נשק צה"לי ותחמושת שעלולים לפגוע באנשים רבים אחרים. על זה בדיוק נאמר – כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר על רחמנים.

אני עוסק בנושאי הריבונות והמשילות כבר שנים ארוכות. משם הגעתי לכנסת, לאחר שברגבים הבנתי שאנחנו מאבדים את הארץ הטובה הזו. ממש כך. בנגב, בגליל, ברמלה ובלוד, ביהודה ושומרון ובדרום תל אביב. הקו המחבר בין כל המקומות ובין כל האירועים הוא קו בוהק. זו אותה מחלה של רפיון וחוסר משילות. של עצימת עיניים מול מאבק לאומני בכסות פלילית.

אני לא מפחד להתעסק בזה, ואתם יודעים את זה. אני לא חושש להביט לאמת בעיניים ולהסתער. אני עוסק בקרב הזה כבר שנים, ואני מתכוון להמשיך בו בכל הכח. ואני צריך את הכח שלכם בשביל זה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו