עימותים בין שוטרים למתפרעים באשדוד
עימותים בין שוטרים למתפרעים באשדודצילום: דוברות המשטרה
במלאת שנה לפרוץ משבר הקורונה, מחקר חדש וראשון מסוגו חושף ממצאים מפתיעים ומורכבים לגבי השפעתה של הקורונה על יחסי חילונים-חרדים.

המחקר, המתפרסם באחת התקופות הסוערות ביותר בתחום, בחן את עמדותיו של כל אחד מהצדדים כלפי הצד השני במטרה לזהות את המשותף ביניהם ולצורך שיפור היחסים.

המחקר נערך בהובלת "מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי" באוניברסיטה העברית. השתתפו בו 505 חילונים ו-500 חרדים בדגימה ארצית, שהשיבו על שאלוני סקר במהלך חודש נובמבר 2020. המחקר לווה גם על-ידי דר' נחומי יפה ושמרית ברדה, לצד קבוצת משפיענים חרדים וחילונים שתרמו לעיצוב המחקר.

הממצא המרכזי: הכעס על החרדים בקורונה אמנם גדול, אבל חילונים וחרדים עוינים פחות את הצד השני מכפי שמקובל לחשוב

כצפוי, בתקופת הקורונה הרגשות השליליים של חילונים כלפי חרדים חזקים יותר מהרגשות השליליים שחשים חרדים כלפי חילונים. לפי הממצאים, 85% מהחילונים חשים כעס ו-69% סלידה כלפי חרדים. בקרב החרדים תחושות הכעס והסלידה כלפי חילונים נמוכים משמעותית ועומדים על 33% ו- 31%, בהתאמה. חרדים אף חשים אמפתיה גבוהה יותר כלפי חילונים: 71% לעומת 52%.

עם זאת, ובניגוד לתמונה הקודרת העולה בימים אלה מדיווחי התקשורת לגבי היעדר אופק ליחסי חילונים – חרדים, המחקר העלה ממצאים מורכבים יותר - ואף מעוררי תקווה. כך, בעוד ש-91% מהחילונים ו-53% מהחרדים נחשפו בתקשורת למידע שלילי אודות הצד השני, 85% מהחילונים ו-86% דיווחו דווקא על רגש של תקווה לגבי עתיד היחסים.

חרדים תופסים חילונים באופן חיובי יותר מכפי שהאחרונים נוטים לחשוב. כך, למשל, המדגם החילוני הראה ש-96% מהחילונים חושבים שחרדים לא חשים כלפיהם אמפתיה ו- 91% סברו שלחרדים אין תחושת תקווה. זאת, שעה שאמפתיה ותקווה הם דווקא שני הרגשות הדומיננטיים ביותר שנמצאו בקרב חרדים כלפי חילונים. 95% מהחילונים חושבים שחרדים חשים כלפיהם סלידה ו- 93% מהם טענו שחרדים מרגישים כלפיהם כעס, בעוד שבפועל שיעור החרדים שציינו זאת עומד על כשליש מכך בלבד. המחקר אף זיהה ש-12.2% בלבד מהחרדים תופסים את החילונים בצורה הומוגנית, כלומר לפי סטריאוטיפים שהם מייחסים לכלל החילונים – נמוך משמעותית משיעור החילונים האוחזים בתפיסה זהה כלפי החרדים (49%).

עם זאת, גם בקרב החרדים מייחסים לחילונים רגשות שליליים יותר מאשר במציאות. כך, תחושת הסלידה שחילונים חשו כלפי חרדים הייתה נמוכה יותר ממה שהעריך המדגם החרדי, וחילונים מביעים תקווה גדולה יותר ליחסים טובים עם החרדים מאשר משערים החרדים.

בשני הצדדים אף רואים בקורונה הזדמנות לשיפור היחסים עם הצד השני. 23% מהחילונים ו-30% מהחרדים השיבו כך ביחס לפיתוח יוזמות משותפות. 32% מהחילונים ו-36% מהחרדים תופסים את הקורונה כמנוף לחיזוק היחסים.

תחושות קשות של אפליה בקרב כל צד, וחוסר מודעות מספקת לחוויה של הצד השני

המחקר העלה פערים ניכרים בתחושות האפליה שחווים חילונים וחרדים כלפי עצמם ולגבי התחושות בקרב הצד השני. לדוגמא, בתשובה לשאלה האם המשטרה מפלה חרדים, 95% מהחרדים השיבו בחיוב לעומת 22% בלבד מהחילונים. ביחס לאפליה בתקציבי מדינה, 92% מהחילונים סבורים שהם מופלים לרעה לעומת חרדים בעוד ש-90% מהחרדים חושבים שהם מופלים לרעה ביחס לחילונים. בנוסף, 99% מהחילונים חושבים שהנציגים החרדים בממשלה מנצלים את כוחם הפוליטי לעומת 32% בלבד מהמשיבים החרדים. בתחום אפליית חרדים בתעסוקה, 90% מהחרדים חשים כי קיימת אפליה כלפיה ורק 47% מהחילונים סברו כך.

קשיים וחששות לגבי השתלבות כלכלית וחברתית לצד נכונות גבוהה להתאמות ולשיתופי פעולה

87% מהחרדים ו-70% מהחילונים מזהים קושי בשילוב חרדים במקום עבודה חילוני. עם זאת, חילונים מוכנים בשיעור כפול מחרדים לביצוע התאמות על מנת לשלב חרדים במקום עבודתם.

חרדים אף פתוחים יותר משחושבים לעבודה עם חילונים. 55% חושבים שחרדים כמוהם לא יתנגדו באופן עקרוני לכך. כאשר נשאלו לגבי נכונותם האישית לעבוד עם חילונים, זינק הנתון ל-70%. בנוסף, רק 43% חוששים שהם עצמם, באופן אישי, יאלצו להסתיר חלק מאורח חייהם עם יעבדו עם חילונים - הרבה פחות מהשיעור הנוטה לדמיין שכך מרגישים חרדים כמוהם (66%).

דפוס דומה התגלה גם בקרב חילונים. 45% מהחילונים חושבים שמרבית החילונים כמוהם לא מתנגדים לעבוד עם חרדים, כאשר שיעור גבוה עוד יותר - 65% - ענו כי אינם מתנגדים ברמה האישית לעבוד עם חרדים. רק 37% הביעו חשש שיאלצו להסתיר באופן אישי חלק מאורח חייהם אם יעבדו עם חרדים בהשוואה ל-60% המייחסים בטעות חשש כזה לכלל החילונים.

קיימת תמימות דעים בין חרדים לחילונים גם ביחס למסוגלות להשתלבות של חרדים באקדמיה (90% חרדים ו- 82% חילונים), בתעסוקה (73% חרדים ו- 72% חילונים) ובחברה הכללית (68% חילונים ו- 64% חרדים), וכן ביחס לתרומה של שילוב חרדים בחברה לחוסנה של מדינת ישראל (89% חילונים ו- 83% חרדים).

באופן כללי, שני הצדדים גם אופטימיים בשיעורים גבוהים ביחס לשאלה האם שילוב מוצלח של חרדים בחברה הישראלית יקטין מתחים חברתיים: 93% מהחילונים ו-69% מהחרדים הסכימו עם התחזית החיובית הזו.

עוד נמצא, כי בניגוד לשיח הציבורי הקיים, שני הצדדים מביעים נכונות גדולה לקירבה חברתית עם הצד השני. 85% מהחילונים ו-64% מהחרדים מוכנים להחזיק בחבר מהצד השני. 71% מהחילונים ו-66% יסכימו להתגורר ליד שכן מהקבוצה השנייה. 98% מהחילונים ו-87% מהחרדים אף מגלים פתיחות בנוגע לאפשרות של מפגש עם בן משפחה שחזר בתשובה או יצא בשאלה (בהתאמה). נתונים אלה נתמכים על ידי הנתון, ולפיו כ-90% מהחילונים רואים ביהדותם רכיב משמעותי בזהותם – שיעור גבוה העשוי כשלעצמו לתרום לקירוב בין הצדדים.

יצוין, כי חרדים מזהים נכון יותר את מידת הנכונות בקרב חילונים לשתף פעולה. 70% מהמדגם החרדי חושבים שחילונים מעוניינים בשיתוף פעולה בהשוואה ל-44% בלבד מהמדגם החילוני, הסבור כך לגבי חרדים. ממצא זה מחזק את הצורך בהעלאת מודעות בקרב החילונים לכך שהנכונות לשיתוף פעולה בקרב חרדים גדולה יותר מכפי שחושבים.