עולים להתקפה: התוכנית לעצירת שיתוף הפעולה עם בית הדין בהאג

מאסר בגין מסירת מידע לבית הדין וסימון נכסיו כנכסי טרור: יוזמה חדשה מציעה לאסור בחוק שיתוף פעולה עם המוסד.

ערוץ 7 , ה' באדר תשפ"א

עולים להתקפה: התוכנית לעצירת שיתוף הפעולה עם בית הדין בהאג-ערוץ 7
ניצנה דרשן לייטנר בכניסה לבית הדין בהאג
צילום: דוברות

לאחר החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג לאפשר לתובעת, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלחמה, התגובה הישראלית לא מאחרת לבוא: ארגון שורת הדין מציע הצעת חוק חדשה אשר תעניק רשת ביטחון משפטית לחיילי צה"ל ולראשי המדינה בפני בית הדין הבינלאומי בהאג.

בין סעיפי הצעת החוק: איסור פלילי למסירת מידע וסיוע לבית הדין בהאג שעונשו עד 5 שנות מאסר, איסור הסגרת גורמים ישראליים, מימון הוצאות הגנה משפטיות בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, והטלת סנקציות כנגד בית הדין וגורמים הפועלים לטובתו.

הצעת החוק נכתבה בהשראת "החוק להגנת אנשי השירות האמריקאי", אשר נחקק בקונגרס האמריקאי בשנת 2002 והידוע בכינויו חוק "הפלישה להאג", שמעניק לנשיא ארה"ב סמכויות מרחיקות לכת לעשות "כל הנדרש" כדי לשחרר כל אזרח אמריקאי שנעצר או הועמד לדין על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, לרבות תוך הפעלת כוח.

בארגון שורת הדין מסבירים כי הצעת החוק נועדה לייצר רשת ביטחון משפטית עבור חיילי צה"ל ובכירי המדינה אשר עלולים לעמוד לדין בחו"ל. כמו כן, על פי הצעת החוק, ייאסר על כל גורם ישראלי, אזרח, חברה או רשות, לשתף פעולה עם בית הדין ללא היתר מיוחד, לנהל חקירה על אדמת ישראל, ואף לתת סיוע כלכלי ולמסור מידע מסווג לבית הדין.

בנוסף, הממשלה תפעל, בכל אמצעי העומד לרשותה, לשחרורו של כל אדם המצוי במעצר או משמורת בשל פעילות של בית הדין בהאג, ואף תישא בהוצאות הגנתו של אזרח, חייל, עובד ציבור או נבחר ציבור מפני פעילות של בית הדין. יחד עם זאת, יוטלו סנקציות על אנשי בית הדין כדוגמת איסור על החזקת נכסים בישראל, איסור כניסה ושהיה בישראל והגבלות על גורמים זרים המסייעים לבית הדין.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין ויוזמת הצעת החוק: "מדינת ישראל צריכה לעשות היום מה שארה"ב עשתה לפני 20 שנה מיד כשהוקם בית הדין בהאג. בזמן שבית הדין נוקט בעמדה אנטישמית כנגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל, עלינו לעגן בחקיקה ברורה כי אף גורם או רשות ישראלית לא תמסור מידע לבית הדין כנגד ישראלים.

''למדינת ישראל מערכת אכיפת חוק עצמאית ואיתנה, ואם עולה חשד, ולו הקל ביותר, לביצוע "פשעי מלחמה" – הנושא נחקר במלוא החומרה, והאשמים מועמדים לדין. מסירת מידע להאג על ידי גורם ישראלי הוא חתירה תחת ריבונותה ועצמאותה של מדינת ישראל. אף ארגון בינלאומי לא יקבע לנו היכן יעברו גבולותיה של המדינה, ובוודאי היכן יתיישבו אזרחיה ותושביה", הוסיפה דרשן לייטנר.