ברית מדינות תאומות

כשאצלנו מתווכחים איך לעבור את פורים בשלום, בניו־זילנד סוגרים שני מיליון איש בגלל 3 מאומתים. אז למה באמת שלא נהיה ניו־זילנד?

דביר שרייבר , ו' באדר תשפ"א

ברית מדינות תאומות-ערוץ 7
מדינה עם אוכלוסייה מאוד ממושמעת, בדיוק כמו אצלנו. ניו־זילנד
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אז הנה שוב חזרנו בפעם המי יודע כמה למעגל הקבוע של ישיבות ממשלה לתוך הלילה וצעקות של בנימין על בני ולהפך ושרים שמתווכחים ביניהם האם לפתוח את המשק או לפתוח זה לזה את הראש, ושר החינוך שמבקש מארגוני המורים שיחזירו ימי לימודים בחופש ומקבל מהם תשובה שיחפש, ושר הבריאות שמבקש להתאזר בסבלנות ופתאום כולם שמים לב שיש לנו שרים מיוחדים למים ולתפוצות ולפיתוח קהילתי ורק שר סבלנות אין לנו, ואף אחד לא יודע מה יהיה מחר ואם יהיה בפורים סגר או כן ומתי כבר כולם ילכו להתחסן ונגמור עם הקורונה ונחזור לאנרכיה הרגילה, ולמה אנחנו לא יכולים להיות כמו מדינות נורמליות שניצחו את הקורונה, ניו־זילנד למשל.

כן, אני יודע מה אתם חושבים עכשיו: ניו־זילנד אומנם הצליחה להגיע לאפס הדבקות, אבל אנחנו לא ניו־זילנד, וכל מי שטוען שישראל דומה לניו־זילנד שילך לסדר את הג'ל בשיער כי הוא כנראה יאיר לפיד.

אז זהו, שניו־זילנד וישראל הרבה יותר דומות ממה שאולי נדמה לכם. כל כך דומות שלמעשה מדובר בשתי מדינות שהופרדו בלידתן, עד כדי כך שאם נשים אותן זו ליד זו אי אפשר יהיה להבחין מי מהן היא ניו־זילנד ומי צריכה להתמודד עם ברוכי קרא שחושב שהוא פרשן משפטי.

נתחיל כמובן בכך שבניגוד למדינות אירופה האחוזות זו בזו כמו מרצ באחוז החסימה, ניו־זילנד וישראל הן כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן־נון. בדיוק כמונו, ניו־זילנד מוקפת בים ממערב, באוקיינוס שורץ כרישים ממזרח, בים אלמוגים מצפון ובאנטרקטיקה בדרום. בדיוק כמונו ניו־זילנד קיבלה עצמאות מהאימפריה הבריטית, גם היא נהנית מכלכלה מפותחת ומעל ראש הממשלה יש מלכה, רק שאצלם אליזבת השנייה היא לנצח ואצלנו נשיאת העליון פורשת כשהיא מגיעה לגיל 70.

בישראל חיים 9.2 מיליון בני אדם על שטח של 22,000 קילומטרים, בדיוק כמו ניו־זילנד שיש בה 4.8 מיליון איש על שטח של 263,300 קילומטרים. כך שאם הם הצליחו להדביר את הקורונה בצפיפות קשה של 18 בני אדם לקילומטר מרובע, אין שום סיבה שאנחנו לא נצליח לעשות את זה בצפיפות של 392 בני אדם לקילומטר מרובע. זה לא הבדל כזה גדול.

גם הרכב האוכלוסייה ממש זהה גם בישראל וגם בניו־זילנד, חוץ מניו־זילנד. נכון שבניו־זילנד אין תמהיל מסובך של יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, בדואים, חילונים, חרדים, אשכנזים, מזרחים והמון מוטציות שהצליחו מסיבה לא ברורה להיבחר לפרלמנט. נכון שבלב עיר הבירה וולינגטון אין מסגד גדול שבכל יום שישי נוהרים אליו עשרות אלפי מתפללים שאסור להגביל אותם, בניו־זילנד המשפטנים מייעצים לממשלה ולא שולטים בה, וכשיש הגבלות זה חל אפילו על מפגינים שרוצים לקלל את ראש הממשלה ולהפריע לשכנים שלו.

אבל חוץ מהדברים הפעוטים האלה הם ואנחנו ממש אותו דבר. הנה, רובו המוחלט של תקציב מדינת ישראל מושקע בביטחון, וגם ניו־זילנד מחזיקה צבא אדיר של 9,000 חיילים שתפקידו להגן עליה מפני שכנותיה האכזריות אוסטרליה ופפואה ניו־גינאה. בניו־זילנד עכשיו קיץ, וגם אצלנו. בניו־זילנד יש הרי געש, אצלנו יש גדעון סער. לראש ממשלת ניו־זילנד יש ילדה בת שלוש, וגם לנו יש ראש ממשלה שהבן שלו עוד לא לגמרי התבגר. ניו־זילנד מורכבת משני איים בלבד, אצלנו יש גם אי סדר, גם אי הבנה, גם אי רציונליות וגם אי הסכמה.

ומה שהכי חשוב, האוכלוסייה בניו־זילנד מאוד ממושמעת. כשאומרים לניו־זילנדים להישאר בבית הם לא נוסעים להישאר בבית של חברים. כשאומרים להם לא להתקהל הם לא עושים מסיבות טבע של 500 איש. ואם מישהו יוריד את המסכה אל הסנטר כולם יידעו שהוא ישראלי, כי אף ניו־זילנדי נורמטיבי לא יעלה על דעתו שהנוחות האישית שלו חשובה יותר מהסדר הציבורי. בדיוק כמו אצלנו.

בגלל זה כשאצלנו אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד שעה, בניו־זילנד החיים מתנהלים בשגרה מבורכת ובסדר מופתי. כי ניו־זילנד היא מדינה מסודרת, היא עשתה בדיוק מה שצריך לעשות וניצחה לחלוטין את הקורונה. אה, והשבוע היא הטילה סגר על העיר הגדולה במדינה, אוקלנד, כי נמצאו בה שלושה מאומתים.

באמת שאני לא רואה שום סיבה שלא נעשה את אותו הדבר גם אצלנו.

*** איך יודעים שבא אביב ***

אף פעם לא הייתי בניו־זילנד כך שאני לא יודע אם גם אצלם באמצע החורף מגיע אביב, אבל אצלנו כמובן הבלגן חוגג. ומי הכי נפגע מהמזג הישראלי הכל כך לא יציב? היונים.

איך שמתחיל החורף ובא היורה תופסות היונים מחסה ולא יוצאות ממנו, אלא כדי ללקט פירורי מזון וללכלך את המכונית שלי. ואז מגיע פברואר, ובשיא החורף מזג האוויר מתקלקל ובעלי החיים שומעים בתחזית שיהיה חם מהרגיל ומבינים שהאביב הגיע והחמה יוצאת מנרתיקה והם יוצאים לעשות חיים: ברחשים מעופפים באוויר, מרבי רגליים חורכים את העשב, נמלים מוציאות את המחושים מהקן והמוני יתושות מזמזמות לי ליד האוזן בלילה ומנהלות ביניהן שיחות נפש עמוקות:

- "היה חורף ארוך, הא?"

- "תקשיבי, אני ממש משתגעת כבר עם כל הילדים בבית".

- "החליטו כבר מתי פותחים את הגנים?"

- "איפה, אלה בממשלה כל הזמן רבים ביניהם, עוקצים זה את זה, מוצצים אחד לשני את הדם".

- "איכס. טוב, אני על היד ואת על הרגל או להפך?"

וככה הן מסתערות עליי ומזמזמות בגיחוך כשאני מנסה להתגונן ולצעוק שעדיין חורף ושיעזבו אותי בשקט. הן מניחות לי רק עם עלות השחר, כשהיונים מתעוררות משנת הלילה והתורים מקדמים את האביב בהמייה ושרים שהנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו, ומביאים ענפים וזרדים ובונים לאהובתם קן ושרים לה יונתי בחגווי הסלע הנך יפה עינייך יונים, תראי איזה משקיע אני, איזה תותח אני, איזה תור הזהב אני. ואז מתקדרים השמיים ורוח קרה מנשבת ויורד גשם ושלג וברד ומבול וחושך על פני תהום, והיונה מסתכלת על התור מהצד ואומרת לו:

"אתה מוכן להסביר לי בשביל מה הוצאת אותי מהבית בקור הזה?"

"חשבתי... שאביב..." אומר התור בתורו.

"רבות מחשבות בלב איש, לא במוח של ציפור", היא אומרת, "מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו בגשם?"

"אה... הכניסיני תחת כנפך?"

"תזרוק את הזבל אחרי שאתה מסיים לשטוף את הכלים".

"בסדר, מה שתגידי", הוא אומר, והולך ללכלך לי את האוטו.

dvirbe7@gmail.com