ידיעת 'הארץ'

תוכנית לימודים חדשה למגמת של"ח, שמטרתה לחזק את הידע והקשר של התלמידים לא"י, מטיפה לוויתורים כואבים ופשרות למען השלום, מעוותת את תמונת המצב הגיאו־פוליטית ומתעלמת מהצורך הביטחוני.

שילה פריד , ז' באדר תשפ"א

ידיעת 'הארץ'-ערוץ 7
תלמידי של"ח בסיור. למצולמים אין קשר לכתבה
צילום: משה שי, פלאש 90

"אין כמו השלום, אי אפשר בלעדיו. ממש כמו שהמים לדג - השלום הוא עבורכם, בני האנוש. שלום ביניכם לבין עצמכם, ביניכם לבין הסובבים אתכם, בין המדינה שלכם למדינות אחרות".

המשפט הזה נראה כאילו נלקח מתוך דף מידע של 'שלום עכשיו' או תשדיר בחירות של מפלגת שמאל מובהקת, אך למעשה הוא מופיע במקום בעייתי הרבה יותר.

מדובר בתוכן מתוך תוכנית לימודים של משרד החינוך ללימודי השל"ח. החוברת, שעתידה להיכנס ללימודי מגמת של"ח בשנה הבאה, כוללת סדנה בשם "הבקע כגבול השלום" שבה מתבקשים התלמידים לגבש הסכמי שלום, לתכנן יוזמות שלום וללמוד על השלום כערך עליון תוך התעלמות מוחלטת משיח על צורכי הביטחון של המדינה, סיכונים שבשלום עם מדינות ערב ותוצאות קשות של הסכמי שלום שנחתמו בעבר.

בין הערכים שמתבקשים המורים להעביר לתלמידים: "הסדנה דנה בצורך לוותר מתוך הבנה שלעיתים עדיף לוותר על מנת להשיג מטרה חשובה שיכולה לקדם אותנו במעגלים רחבים יותר דוגמת השלום".

במקום אחר מציגים כותבי תוכנית הלימוד כמטרות למידה הנחות שעומדות בלב הוויכוח בין ימין ושמאל בישראל: "הבנה כי מדינת ישראל שואפת לשלום עם כל שכנותיה, דבר המתבטא אף במגילת העצמאות. הכרה של הסכם השלום שנחתם בשנת 1994 ותוצאותיו שהובילו את האזור לשגשוג בתחומים רבים: מדיניים, כלכליים וחברתיים, תוך גילוי כי השלום הנו מפתח לקידום הפרט והחברה. יחד עם זאת, גילוי כי תהליך השלום דורש משני הצדדים ויתורים ומעמיד לא מעט אתגרים בתחום הרגשי ובתחומים נוספים". עוד מתבקשים המורים להנחיל לתלמידים את היכולת "להבין ולהעריך שהשלום הוא ערך קיומי".

על פי פסקה אחרת התלמידים צריכים להגיע ל"הכרה של הפוטנציאל הטמון בשילוב היתרונות של שני הצדדים, והבנה כי זה ימוצה רק עם השלום שיתרום לשגשוג, ליציבות אזורית ולהעצמת שני הצדדים". בתוך החוברת ניתנות לתלמידים גם משימות שנויות במחלוקת, כגון: "התלמיד יעמוד על הצורך בנכונות לוויתורים כדי לקדם שיתוף פעולה ושלום". הספר מתובל גם בקטעים שכתבו ירון לונדון, ג'ון לנון והוגי דעות נוספים מעולם הערכים השמאלי.

"רמת כתיבה של ילד בתיכון"

לימודי של"ח מתקיימים באלפי בתי ספר מכיתות ח' ועד י"א, ומטרתם להנחיל ידיעת הארץ ולחנך תלמידים רבים לשמש כמדריכים בתנועות נוער ובמיזמים שונים הכוללים חיבור לארץ, שדאות ומחנאות. פרט לכך, מדובר בשיעורים המיועדים להנחיל שיח ערכי של ציונות, ישראליות ואהבת הארץ.

"הזדעזענו מקריאת החוברת", אמר ל'בשבע' מורה לשל"ח שמלמד את המקצוע כבר שנים ארוכות. "זה נראה כמו סדנה שנכתבה על ידי הקרן החדשה, 'שלום עכשיו' ומרצ. אחרי המפה של כיתות א' שלא כללה את יהודה ושומרון, ראוי ששר החינוך יהיה רגיש לתוכנית הלימודים. בטח ובטח לתוכנית הלימודים של של"ח, שמצטייר בעיני התלמידים כשיעור ערכי שמחנך לאהבת הארץ".

מורה אחר אמר כי "יש כאן תפיסה שטחית, שלא לומר ילדותית ומנותקת מהמציאות, כאילו ישראל רק צריכה לרצות שלום ויהיה שלום. המסר ש'אין מחיר לשלום', 'שלום הוא כמו מים לדג', מתעלם מהמצב הלא סימטרי שהאויבים שלנו רוצים להשמיד אותנו. יש בפרק מניפולציות רגשיות שמשוות את השלום בין הילדים לשלום בין מדינות, הפשטה שחוטאת למציאות. הבעיה העיקרית היא שאין באמת יחס רציני לשאלת ההדדיות בשלום. נאמר שירדן 'ויתרה על דברים', ממש טקסט ברמת כתיבה של ילד בתיכון, ולא מחדדים מה בדיוק היא נתנה".

אותו מורה מסביר מדוע לדעתו, פרט לאג'נדה שעומדת מאחורי הטקסט, הספר גם רדוד מבחינה מחשבתית ונובע מתפיסות לא רלוונטיות. "הספר מקדם בורות, לדוגמה כתוב בו שהכינרת מתוקה כי על כל טיפה שהיא מקבלת היא גם מזרימה לים המלח וים המלח רשע וקמצן ולכן הוא ים המוות. הספר עדיין תקוע בימי טרום מלחמת ששת הימים ומספר על הגבול בין ישראל לסוריה בבקעת הירדן, מה שלא נכון כבר יותר מ־50 שנה. גם לגבי המצב לפני ירדן יש עיוות כשכתוב שיהודה ושומרון היו 'בשטחה של בקעת הירדן', למרות שהיה שם כיבוש.

''הספר מתייחס לשכנותיה המדיניות של ישראל ולרשות הפלשתינית כבעלות מעמד זהה. ועל כל אלה נוספו טקסטים רעילים של הוגי דעות שונים הכוללים קומוניזם, פציפיזם, אתאיזם ואנטי־לאומיות בעטיפה ילדותית שילדים הולכים שבי אחריה. אין בספר שום מילה על ביטחון. להפך, בסיכום נאמר שאם רק נשקיע את משאבי הביטחון במטרות אזרחיות יהיה כל כך הרבה יותר טוב".

"אם זו התוכנית – לא נלמד"

המורים התבקשו לחוות דעה לפני כניסת החוברת לתוכנית הלימודים. רבים מהם מתחו ביקורת חריפה על כך שהתוכנית כמו משכנעת תלמידים לנקוט צד פוליטי מסוים באשר לתפיסת השלום, אך מורים שעמם שוחחנו לא מאמינים שהשיח יוביל לשינוי. "לא באמת יהיה שינוי", הם אומרים. "רבים מהמורים חוששים להביע דעה. יש מורים ימנים, אבל הם מרגישים עננה מאיימת מעל לראשם בכל הקשור לנושאים פוליטיים בתוך חומר הלימוד. קרוב לוודאי שאם לא תהיה התערבות משמעותית מלמעלה החומר שהופיע בטיוטה יובא לתלמידים ללא שינוי".

מורה לשל"ח מבית ספר חילוני במחוז תל אביב התבטא גם הוא נגד התוכנית: "אם זו התוכנית של משרד החינוך וככה היא תצא לקראת השנה הבאה הרי שלא נוכל ללמד אותה. לא נעשה בבית הספר קמפיין לא בעד ולא נגד תפיסות מדיניות כאלה ואחרות. בכל שיעור שלי שנוגע בפוליטיקה אני מביא את כלל הדעות והעמדות, אבל לא ייתכן שנטיף לתלמידים לנקוט עמדה כמשימה לימודית בלי לתת שום ביטוי למי שחלוקים על עמדה זו". עוד סיפרו מורים כי כבר בעבר ניתן היה לראות מגמה של נקיטת צד פוליטי, כאשר המורים הוזמנו להרצאות של אנשי שמאל או של גורמים קיצוניים מהמגזר הערבי, אך לדבריהם מעולם החומר לא חדר לתוכן הלימוד.

ד"ר שחר גולן, חבר הוועד המנהל של תנועת 'אם תרצו', נחשף למקרה המקומם ואמר כי הספר מציג תפיסה פשטנית ורדודה של המציאות במזרח התיכון. "תלמיד שניזון מהספר עלול להבין שהשלום במזרח התיכון תלוי ברצון של מדינת ישראל בלבד, כשהוא מולעט בסיסמאות כמו 'אין מחיר לשלום' ו'שלום הוא כמו מים לדג' שמתעלמות מהאתגרים הביטחוניים שאיתם מדינת ישראל מתמודדת.

''זהו החומר שמוצג לילדים צעירים שאינם בקיאים די בנעשה בסביבה שבה מתנהלת מדינת ישראל. הספר עושה שימוש במניפולציות רגשיות כמו השוואה של יחסים בין מדינות ליחסים בין חברים לכיתה, שימוש בשירים אוטופיסטיים ובסוף אפילו מביא טקסט בשם א-לוהים שמדקלם את המסרים של המחבר. במסגרת הספר מובאות טענות ועובדות לא מדויקות שגורמות לבורות.

''כך לדוגמה נכתב כי יהודה ושומרון היו חלק אינטגרלי מירדן, בעוד שבפועל הם היו שטח כבוש שלא הוחלה עליו מעולם ריבונות. בנוסף לכך הרשות הפלשתינית מוצגת כבעלת מעמד שווה למדינות שכנות של ישראל. מעל הכול חסר דיון אמיתי בשאלות היסודיות שעומדות בבסיס כל הסכם שלום: הדרישה לביטחון והציפייה להדדיות ולהפסקת מעשי האיבה. מדובר בטקסט אינדוקטרינציה ברמה נמוכה שאינו מלמד נושא מורכב אלא מנסה להנדס את התודעה לתפיסה רדודה ולא מציאותית".

בתנועת 'אם תרצו' אף פנו השבוע לשר החינוך יואב גלנט ודרשו כי הספר לא יגיע לשנת הלימודים הבאה ברוח הטיוטה, אלא זו תיגנז ובמקומה תובא תוכנית מאוזנת והגיונית יותר. ד"ר גולן אומר כי "אנו בטוחים שמשרד החינוך יקבל את הביקורת על הספר ויפעל לשינוי הטקסטים, שכן במצבו כעת הוא אינו קביל לחינוך ילדי ישראל".