עמותה מגויסת

אחרי שנים של הכחשה והתנערות, קמפיין חדש שהעלתה עמותת 'אלומה' ודברים מפורשים שאומר ל'בשבע' חבר הנהלה בכיר חושפים את מגמת העמותה לעודד בנות דתיות להתגייס לשירות בצה"ל, ולא רק להעניק להן מידע על מסלולי הגיוס

חגית רוזנבאום , ו' באדר תשפ"א

עמותה מגויסת-ערוץ 7
חיילות דתיות
צילום: באדיבות 'אלומה'

מה צריכה בחורה צעירה לעשות כדי לזכות לככב בעמוד נחשק בעיתון? לא יותר מדי. אם היא בת דתית שהתגייסה לצבא, סיימה את השירות ונשארה דתית – בינגו. מבחינת עמותת 'אלומה' היא אישיות משמעותית וחשובה מספיק כדי להופיע בעמוד בולט במוסף דיוקן של 'מקור ראשון'. מזה שבעה שבועות מתנהל קמפיין מושקע מבחינה ויזואלית וטקסטואלית בכפולה הפותחת של מוסף 'דיוקן', בשיתוף עמותת 'אלומה', ובו מדי שבוע מצולמת בחורה דתייה בוגרת שירות בצה"ל, אשר מספרת במילים נרגשות על הסביבה הדתית שבה גדלה והתחנכה, על נסיבות החלטתה להתגייס ועל תקופת השירות המשמעותית, המכוננת והמעצבת שעברה - לא חשוב באיזה תפקיד. כל מרואיינת כזו אוחזת בידה תמונה מהימים שעשתה במדים. בחצאית, תמיד בחצאית. ההעצמה שבוחרת 'אלומה' לעשות לבנות הללו, לא משום שהגיעו בשירותן לאיזשהו הישג הרואי אלא אך ורק בשל בחירתן ללבוש מדים במקום לשרת בשירות הלאומי, מסירה את המסכה האחרונה שמאחוריה ניסו להסתתר ראשי העמותה במשך השנים.

בריאיון לעיתון זה בשנת תשע"ו הצהירה יפעת סלע, עד לאחרונה מנכ"לית 'אלומה', כי העמותה בראשותה אינה מעודדת גיוס בנות דתיות לצה"ל לכתחילה. 'אלומה' רק תומכת במי שבוחרת במסלול הזה מרצונה החופשי, ומעניקה מעטפת שתאפשר לה לעבור את תקופת השירות תוך שמירה על צרכיה הדתיים. "'אלומה' מעודדת צעירות דתיות לשרת שירות משמעותי ומלא של שנתיים. בהתאם להשקפתן ולתפיסת עולמן, עליהן להחליט האם לממש מחויבות זו במסגרת השירות הלאומי או הצבאי", הסבירה סלע את מטרות העמותה. כשנשאלה לפשר שיתוף הפעולה ההדוק של 'אלומה' עם המאמץ של צה"ל לגייס בנות דתיות, חזרה על עמדתה ש'אלומה' רק מעניקה מידע ולא מעודדת גיוס: "'אלומה' חרתה על דגלה את המחויבות להעניק מידע, ייעוץ והכוון מקצועיים ומלאים לכל נערה דתית שמתלבטת או שהחליטה להתגייס לצה"ל. שיתוף הפעולה עם צה"ל הוא נדבך חשוב בעבודתנו, המקדם ומאפשר השתלבות צעירות דתיות בתפקידי שירות משמעותיים מחד, תוך שמירת וטיפוח זהותן הדתית מאידך".

דברים ברוח זו, ואף תקיפים יותר, פרסם פרופ' אמנון שפירא במאמר חריף בעיתון זה שנה קודם לכן. שפירא, איש הקיבוץ הדתי ומבכירי 'אלומה', טען בלהט כי "בכל פעילותנו רק ביקשנו לתת מענה לאותן בנות שעל דעת עצמן, ובעצמן, החליטו לשרת בצבא. כי לדעתנו, שהיא דעת תורה במובן העמוק שלה, חובה לעזור לכל יהודי בכל פרק בחייו, במיוחד כאשר הוא זקוק למשען, בבחינת 'לא תעמוד על דם רעך', ואסור להפקירן. כמדיניות חינוכית חד־משמעית הקפדנו בחומרה יתרה שלא להיות מעורבים בהחלטתן להתגייס, לא ברמז, לא בקריצת עין ולא בכאילו".

הקמפיין החדש מבית היוצר של 'אלומה' אכן עונה להגדרתו של שפירא: לא ברמז, לא בקריצת עין ולא בכאילו. הרצון לעורר אצל כל שמיניסטית דתייה שמעלעלת בעיתון מוטיבציה לגיוס לצה"ל ניתז על הקורא מכל ציטוט במדור המכונה 'רות, סוף'. "היה לי שירות מדהים", קובעת אלי נוישטיין, ששירתה תחת דובר צה"ל, "המפקדים שלי כיבדו את שמירת השבת והכשרות שלי", היא מוסיפה, ומעדכנת שגם מקום העבודה הנחשק שלה כיום לא היה מושג אלמלא שירותה הצבאי. עמית בר לב ששירתה כמפקדת בגדנ"ע מאריכה בתיאור החיים הדתיים השוקקים שניהלה בסביבה חילונית, כולל תפילות שבת ואמירת תהילים שסחפו את הסובבים אותה, וקובעת כי התקופה "עשתה אותי חזקה יותר מבחינה רוחנית". גם שאר כוכבות המדור משתפכות ומספרות על חברויות האמת שצמחו בשורות הצבא, על התובנות העמוקות ועל הגשמת החלום שהשירות היה לכולן.

את המדור הפרסומי האטרקטיבי הזה צריך מישהו לממן בסכומים נכבדים של אלפי שקלים בשבוע. כיצד אם כן משקיעה 'אלומה', החתומה על המדור, כסף רב בקמפיין שמעודד גיוס לצה"ל, בניגוד לאג'נדה המוצהרת של העמותה עד היום? מדוע במשך שבעה שבועות לא הופיעה בו אף בת שמשרתת בשירות הלאומי, ש'אלומה' שותפה גם בו? נזכיר כי לאחרונה הוחלפה סלע, שעמדה בראש 'אלומה', במנכ"לית חדשה בשם תמי חלמיש־אייזנמן. אולי דווקא היא בחרה להסיר את הכפפות שעטו קודמיה בתפקיד ולהסתער בגלוי על גיוס הבנות הדתיות לצה"ל?

תשובה מעניינת לתהיות הללו נותן פרופ' אמנון שפירא, איש הקיבוץ הדתי, מי שהיה ממייסדי 'אלומה' ומשמש עד היום כחבר הנהלת העמותה. שפירא מודע אומנם לדברים שאמר בעבר וצוטטו לעיל, אך מוכן להכריז בריש גלי כי הוא חוזר בו מהדברים ועמדתו ביחס לעידוד גיוס הבנות השתנתה. "נכון שבהתחלה הייתי פסיבי, חשבתי שצריך רק לתת את המידע והליווי למי שבוחרת מעצמה להתגייס. אבל אין בית המדרש בלא חידוש. המטרה שלי היא תיקון עולם, שתהיה פה מדינה ברוח התורה, ולפי כל המחקרים והבדיקות אנחנו רואים שהבנות שהולכות לצבא רק מתחזקות מבחינה תורנית. ולא רק הן, אלא כל חבריהן וסביבתן מושפעים מכך לטובה. אני רואה את זה על הנכדות שלי ששירתו בצבא. הבנות מתחזקות בצבא, השפעתן גדלה, וזה גורם רק לחיזוק תורני להן ולכל החברה שלהן. לכן היום אני מעודד את גיוס הבנות לכתחילה, בעיניי זה לגיטימי. אני מודה בשמחה ובפה מלא שהשתניתי בעניין הזה. אני ליברל־תורני, מדובר פה בשינוי תורני, שנובע מתורה". שפירא מזכיר שבתפקידו ב'אלומה' הוא אחראי גם על עמותת השירות הלאומי 'בת עמי', כפי שיוסבר בהמשך, ובאותה מידה שהוא מעודד גיוס בנות לצה"ל הוא תורם את חלקו גם לעידוד בנות להתנדבות בשירות הלאומי. "אנחנו ב'אלומה' דואגים לכולן, גם לשירות הלאומי דרך 'בת עמי', ו'אלומה' בקטע שלה מעודד שירות צבאי".

בית לא נאמן בישראל

מלחמת קמפיינים נוספת שניהלה 'אלומה' לאחרונה זכתה ברשתות החברתיות לכותרת "#הרבה יותר מ־29". מדובר בקמפיין רשת שעלה בתגובה לנתוני למ"ס שפרסם ארגון 'חותם', ולפיהם שיעור הבנות הדתיות שמתגייסות לצה"ל ומגדירות עצמן דתיות גם בשנים שלאחר הגיוס זעום ביותר ועומד על 36 אחוזים בלבד. הנתונים מתבססים על סקרי עומק של הלמ"ס, אשר חוקרים שורה ארוכה של פרמטרים בקרב הנשאלים ועליהם מתבסס ניתוח זה. יצוין כי רמת מהימנות הנתונים הוגדרה בינונית, כך שטווח הטעות גבוה ועומד על כתשעה אחוזים, אולם גם בטווח הטעות האפשרי מדובר ללא ספק בנתון מטריד. בהשוואה, באותה קבוצת גיל של בנות ששירתו בשירות הלאומי נרשמו 82 אחוזים של בנות שהמשיכו להגדיר את עצמן דתיות גם לאחר השירות הלאומי, כאשר נתון זה מוגדר ברמת מהימנות גבוהה.

ב'אלומה' לא אהבו את הנתונים ובחרו ללעוג להם. הנתונים שפרסם 'חותם' עומדים בניגוד לתודעה שמבקשת 'אלומה' לבנות כבר שנים במטרה למשוך את הבנות הדתיות לצה"ל, ולפיה השירות בצה"ל לא רק שאינו מרופף את דתיותן של הבנות אלא אף מחזק אותה. כך למשל, במחקר שהוזמן על ידי 'אלומה' לפני כארבע שנים, פורסם בכלי התקשורת והוצג בכנסת נטען כי צעירות ששירתו בצה"ל דיווחו על התחזקות ברמתן הדתית אף יותר מאלו ששירתו במסגרת השירות הלאומי. במחקר סיפרו 37 אחוזים מהנשאלות הדתיות בוגרות השירות הצבאי שהשתחררו לאחרונה כי הצבא חיזק את זהותן הדתית, זאת לעומת בוגרות השירות הלאומי, שם 26 אחוזים בלבד מהנשאלות סיפרו על התחזקות דתית במהלך שירותן. בנוסף לכך, 52 אחוזים מיוצאות צה"ל הדתיות אמרו כי דבר לא נפגע בזהותן הדתית הקיימת במהלך השירות.

אל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמצביעים על מגמה הפוכה מזו שמבקשת 'אלומה' להציג, כוונו חיצי זלזול וניסיונות הפרכה מצד גורמים שונים. ב'אלומה' טענו כי הנתונים שמציג 'חותם' אינם אמינים ומבוססים על מספר נשאלות נמוך במיוחד – 29 בנות, מה שלדבריהם אינו יכול להיות מדגם מייצג. תגובת הנגד הייתה קמפיין הרשת "הרבה יותר מ־29" שבמסגרתו העלו בנות דתיות רבות בוגרות שירות צבאי את חוויותיהן החיוביות מהשירות, גם בהקשר הדתי. הקמפיין שהוצג כספונטני היה זרוע סימנים של יוזמה מאורגנת היטב, שכן מילות הפתיחה של רוב הפוסטים שהועלו היו כמעט זהות וחזרו על הטענה שאי אפשר לקבוע את מספר המתחלנות בצבא על סמך 29 בנות.

אולם אם ב'אלומה' טוענים כי נתוני הלמ"ס אינם מדגם מייצג, הרי שהקמפיין שהרימו בוודאי אינו מדגם מייצג: מדובר בקבוצה נבחרת של בנות מותאמות קמפיין, ולא במקבץ אקראי של בנות, קטן או גדול ככל שיהיה. הנתונים שהציג 'חותם' בנויים על עבודת מחקר מקצועית של הלמ"ס, גוף נטול אג'נדה שמנוסה בתחום בניית מדגמים מייצגים וסקרי עומק. בנוסף לכך, המחקרים שמציגה 'אלומה' אשר מוכיחים לכאורה כי הבנות מתחזקות מבחינה רוחנית בצה"ל מתבססים על עדות הבנות על עצמן, מה שאינו מוסיף אמינות רבה לנתונים. בלמ"ס מצליבים שורה של נתונים בנוסף לדברי הבנות עצמן.

כותרת חגיגית באתר ynet בישרה השבוע על הפיכתו של צה"ל למשרד שידוכים, שבו מוצאות בנות דתיות שבחרו להתגייס לא רק שירות משמעותי אלא גם את בחירי ליבן. ארבעה זוגות שהכירו בצה"ל ונישאו מרואיינים בכתבה, אולם רק שניים מתוכם הם זוגות דתיים. השניים האחרים מורכבים מבנות דתיות שהתגייסו לצה"ל והכירו שם חבר חילוני, שאיתו בחרו להקים את ביתן. האם גם זוהי חלק ממגמת ההתחזקות הדתית של הבנות בצה"ל? ב'אלומה' לא התרגשו כנראה גם מהסיפורים הללו, ובאותה כתבה, שאולי אף קידמו בעצמם, נמסר מהעמותה כי "השירות בצה"ל מהווה פלטפורמה למפגש ייחודי בין הצעירים החולקים משימה לאומית משותפת. לשמחתנו, לצד התרומה למדינה, הצעירות והצעירים גם נתרמים – ופעמים רבות מוצאים במהלך השירות את מי שאיתם הם מחליטים לבנות את הבית הפרטי שלהן". הקמת בית שאינו דתי כתוצאה מהשירות הצבאי, כך נראה, אינה מהווה בעיה מבחינת 'אלומה'.

אלומה: "רק מספקים ליווי"

אבל אלה לא הסתירות היחידות במהותה של העמותה. קונפליקט פנימי עמוק ומשמעותי לא פחות נוגע למעורבותה של 'אלומה' בפעילותו של השירות הלאומי. עמותת 'בת עמי', אחת העמותות המרכזיות שמפעילה את השירות הלאומי, מנוהלת בידי לא אחרים מאשר ראשי 'אלומה'. אל 'בת עמי' בשמה הרשמי נוסף הצירוף 'אלומה־אמונה', שני גופים ציבוריים שמנהלים את העמותה בשותפות. בוועד המנהל של 'בת עמי' יושבים יו"ר 'אלומה' יאיר ריינמן, וסמנכ"לית 'אלומה' שרון פורייטר. לצידם יושבים גם דוד הדרי וליאורה מינקה, ראשי תנועת האישה הדתית 'אמונה'. מציאות שבה ארגון שמעודד בנות דתיות לשרת בצה"ל – בגלוי או בסתר – מנהל גוף שמעודד בנות להתנדב לשירות הלאומי היא לא פחות מקפקאית. "זה כמו למנות את עורך 'הארץ' להיות העורך של 'בשבע'", ממחיש גורם שמכיר את המערכות הללו מקרוב, "שני הארגונים הללו לגמרי סותרים זה את זה, וזה זועק לשמיים". בשיחות סגורות חברי ההנהלה של 'אלומה' אינם מסתירים את תמיכתם בגיוס בנות דתיות לצבא, ובעבר גם ציינו כי המנהל שימנו ל'בת עמי' אינו חייב להיות תומך בשירות הלאומי לכתחילה (מה שלא קרה לבסוף).

בהנהלה ישבו אומנם בעבר נציגי ציבור שביטאו דעות נוספות, אולם האצבעות שנספרות בהצבעות הן רק של חברי ההנהלה החוקיים, שביניהם ישנה תמימות דעים בנושא הגיוס לצה"ל. יצוין כי גם יו"ר 'אמונה' ליאורה מינקה, חברת הוועד המנהל, לא הביעה מעולם הסתייגות משירות בנות דתיות בצבא. בוועד המנהל דאגו להבהיר לנציגי הציבור כי כל החלטה הנוגעת ל'בת עמי' תתקבל רק על ידי מנהלי העמותה – אנשי 'אלומה' ו'אמונה'. התוצאה המשונה יוצרת מצבים אבסורדיים שבהם מאותה עמותה יוצאות לבתי הספר רכזות שיפנו את הבנות לצה"ל ואחרות שיפנו אותן לשירות הלאומי.

אם מגמת טשטוש האג'נדה של 'אלומה' הולכת ונחשפת, מתברר שיש דברים שב'אלומה' מעדיפים עדיין לא לחשוף לאור השמש. בקשת חופש מידע שהגיש לאחרונה ארגון 'חותם' למשרד החינוך אודות פעילות של 'אלומה' בבתי הספר נתקלה בסירוב. התברר כי אנשי 'אלומה' הגישו עתירה לבית המשפט נגד בקשת חופש המידע של 'חותם', והם מסרבים לחשוף לציבור את המידע המבוקש.

מדובר במידע הנוגע לבעיית כפל תקציבים שהתגלתה בפעילות של 'אלומה' במשרד החינוך. 'אלומה' זכתה בתקציבי משרד החינוך בשני ערוצים – מכוח זכייתה במכרז ומכוח תקנה. בלי להלאות את הקוראים, נסביר כי למעשה 'אלומה' תוקצבה פעמיים על אותה פעילות שהיא עושה בייעוץ וליווי תלמידות התיכונים הדתיים, מה שאסור על פי חוק במסגרת כפל תקציבים. כדי לפתור את הבעיה יצר משרד החינוך הפרדה מובהקת בין סוגי הפעילויות השונים שתוקצבו, ודרש מעקב אחרי מילוי ההוראות. במבחן התמיכה של משרד החינוך שעליו נשענת 'אלומה' נכתב כי מטרת הפעילות היא הענקת מידע, הכוונה וליווי אודות מסלולי השירות בצה"ל למי שלא בחרו בשירות הלאומי. אולם, מדגישים במשרד החינוך, אסור כי הפעילות תעודד את הגיוס לצה"ל: "למען הסר ספק, התמיכה אינה מיועדת לעידוד לגיוס תלמידות לצה"ל", נכתב במבחן התמיכה.

במסמך עבודה רשמי של 'אלומה' לשנת 2019, אשר מציג את התוכנית שזוכה למבחן התמיכה של משרד החינוך, 'אלומה' אכן מצהירה כי היא פועלת לפי הדרישות וכי התוכנית מיועדת למתן מידע, הכוונה וליווי לתלמידות הדתיות בנוגע לאפשרויות השירות בצה"ל. ב'חותם' הגישו את בקשת חופש המידע על מנת לקבל תוכניות לימוד ותוכניות נוספות של 'אלומה' כדי לוודא שאכן ההבטחות על הנייר ממומשות בפועל וש'אלומה' אינה חורגת בפעילותה מהסמכות שניתנה לה, ואינה מעודדת בנות להתגייס. כאמור, ב'אלומה' סירבו לחשוף את המידע ובימים אלו הם מנהלים משפט נגד ארגון 'חותם' בגין בקשת חופש המידע.

ב'אלומה' מסבירים כי ההתנגדות לשתף פעולה עם בקשת חופש המידע של 'חותם' נובעת ממחויבותה של העמותה לפרטיות הגורמים שעמם היא עומדת בקשר. "אין ל'אלומה' מה להסתיר אך היא עומדת על זכותם של הפונים אליה, הן התלמידות והן בתי הספר, לפרטיות בנוגע להתקשרות איתה", נמסר מ'אלומה'. עוד אומרים שם כי הם פועלים על פי חוק, וכי ההתנהלות הלא שקופה שייכת דווקא ל'חותם': "לעניין הטענה לחופש המידע חשוב לציין כי 'אלומה' פועלת בשקיפות ועל פי חוק. על כן השאלה הראויה להישאל היא מדוע ארגון 'חותם', שעמד מאחורי הבקשה לקבלת מידע, סירב במשך קרוב לשנה לאפשר למשרד החינוך לגלות ל'אלומה' כי הוא הגוף שעומד מאחורי הבקשה, ורק עתירה לבית המשפט גרמה לכך ששינה את עמדתו".

בנוגע לקמפיין החיילות הדתיות ב'מקור ראשון', ממשיכים לטעון ב'אלומה' – בניגוד לדבריו של חבר ההנהלה פרופ' שפירא - כי אין מדובר בעידוד בנות לגיוס, אלא אך ורק בהצגת האפשרויות לבנות בוגרות השמינית. "בשני העשורים האחרונים 'אלומה' מובילה מתן מידע, ייעוץ והכוונה לצעירות דתיות לקראת ובמהלך השירות. הנתונים מראים שלמעלה מ־25 אחוזים מהצעירות הדתיות בוחרות בשירות צבאי. הפרסום ב'מקור ראשון' נועד להציג בפני הצעירות הדתיות את מגוון האפשריות הפתוחות בפניהן, יחד עם האתגרים הצפויים להן במהלך השירות הצבאי. לכל צעירה זכות לבחור כיצד והיכן לשרת, ותפקידנו כקהילה להושיט לה יד וללוות אותה בבחירה שלה לשירות משמעותי".

ב'אלומה' חוזרים ואומרים כי "המסר של 'אלומה' הוא כי לכל צעירה דתייה ששוקלת את האפשרות לשרת בצבא, או שהחליטה לשרת בצבא, יש זכות לקבל מידע זמין, אמין ועדכני הרלוונטי לבת הדתייה ולסובבים אותה, שיסייע לה לקבל החלטה מושכלת ביחס לשירות הצבאי".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com