אורית סטרוק
אורית סטרוקצילום: יח"צ

המערכה על שטחי C, כבשת הרש שנותרה בידי ישראל בעקבות הסכמי אוסלו הארורים, מתנהלת באופן מוזר מאוד במעמד צד אחד בלבד: הרשות הפלשתינית מנהלת אותה נגדנו הישר ממשרד ראש הממשלה שלהם, בהשקעה תקציבית אדירה ותחת מטרייה בינלאומית – תקציבית וגם מדינית – עם מאות ואלפי תקני כוח אדם, בליווי משפטי צמוד לכל כפר, בית וטרסה, ובעיקר עם תוכנית אסטרטגית סדורה, רשמית, גלויה מצד אחד ומתעתעת מצד שני.

מול כל המערך הזה ניצבת ישראל בלי שום ניהול מגבוה, שום אסטרטגיה, עם כמעט אפס כוח אדם, כמו שוטר מקוף עם אקדח קפצונים שמנסה למנוע את פעילות המאפיה. כאילו לא מדובר במערכה על הארץ שלנו, על הביטחון שלנו, כאילו לא ברור שקו הגבול עובר – כפי שהגדירה גם תוכנית טראמפ – בקו המחרשה.

לא בכדי ניתן למערכה הזאת לאחרונה השם "המלחמה השקטה". מלחמה שמטרתה ותוצאתה כיבוש שטח ושינוי גבולות. שקטה מאוד מצד הרשות הפלשתינית, שמנהלת אותה בלי ירייה אחת. שקטה עוד יותר מצד ישראל, שלא מנהלת אותה בכלל.

לפני כשנה וחצי, בסוף יולי 2019, כשבצלאל סמוטריץ' היה חבר בקבינט המדיני־בטחוני, זכינו – לראשונה אחרי עשר שנים - לדיון קבינט בנושא, להצגת האיום ומשמעויותיו, להתחלה של גיבוש אסטרטגיה מדינית ואפילו להחלטת קבינט ראשונה. הדיון הזה נכפה על הקבינט כתוצאה משיתוף פעולה מצוין בין השרים סמוטריץ' ואלקין, כשגם שרים נוספים מהליכוד הצטרפו למהלך. החלטת הקבינט שהתקבלה אז קבעה שעל שר הביטחון להגיש לקבינט תוכנית עבודה לבלימת ההשתלטות הפלשתינית ולשימור השטח בידי ישראל, תוכנית שעד היום לא הוגשה. לזכותו של נפתלי בנט יצוין שכשר ביטחון הוא הבין את גודל האיום והמחדל ואת חשיבות המשימה, ותכנן למנות פרויקטור מיוחד לניהול המערכה על שטחי C, אך אז הגיעה הקורונה וטרפה את כל התוכניות.

מאז כמעט כלום לא התקדם. תיקון: הרשות הפלשתינית מתקדמת בצעדי ענק, בבנייה, בנטיעה, בסלילת כבישים והנחת תשתיות, ברישום קרקעות ובשלל פעולות שלטוניות בשטח שבו הסמכויות האזרחיות אמורות להיות – על פי ההסכם – בידי ישראל בלבד. ישראל לא התקדמה במטר. תיקון: היא נסוגה כל העת. חמור מכך: שר הביטחון גנץ פעל ממש לאחרונה בניגוד לאותה החלטת קבינט, כשהסדיר בנייה פלשתינית בלתי חוקית על אדמות מדינה (והקפיא במקביל את הסדרת ההתיישבות הצעירה). אמור מעתה: זו כבר לא מלחמה במעמד צד אחד בלבד, הצד הישראלי משמש כוח עזר לרשות הפלשתינית: הם בונים, אנחנו מסדירים.

המלחמה השקטה לא יכולה להמתין לסיום משבר הקורונה, כי בכל שבוע שעובר אנחנו מאבדים עוד ועוד חלקים מארצנו, הפלשתינים מהדקים יותר ויותר את טבעות החנק סביב היישובים שלנו, יוצרים עוד ועוד חיבורים ורצפים פלשתיניים ובכך מקדמים את המדינה הפלשתינית דה־פקטו, בלי צורך בהסכמים או בהחלטות רשמיות.

הממשלה שתקום אחרי הבחירות חייבת לקבל מיד עם הקמתה החלטה להקים רשות לשימור שטחי C. החלטת הממשלה כבר כתובה ומוכנה – הגשנו אותה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני לפני קרוב לשנתיים, והיא תהיה תנאי סף מבחינתנו גם עכשיו. גם תוכניות העבודה מוכנות כולן, ואנו נעמוד על כך שהן יאומצו ויקודמו. כדי לממש אותן צריך יהיה להתעמת עם הרשות הפלשתינית, עם האיחוד האירופי, עם מועצת זכויות האדם של האו"ם, עם בית הדין בהאג וכנראה גם עם הנשיא החדש של ארצות הברית. צריך יהיה להילחם: בשטח, בבתי המשפט, בזירה הבינלאומית. ממשלה עם השמאל לא תעשה זאת, אלא תלך בדרכו של בני גנץ - כניעה ללא קרב. לתשומת ליבכם ברגע האמת בעשירי בניסן.

הכותבת חברה ברשימת 'הציונות הדתית' לכנסת