כנוס את 50 אחוז מהיהודים

מתווה פורים שאושר השבוע מאפשר חזרה לבתי הכנסת בתפוסה של 50% למחלימים ומחוסנים בלבד, אולם בקרב גורמי מקצוע וגם רבנים יש מי שטוענים כי המתווה אינו ישים, עלול ליצור מדגרת קורונה בבתי הכנסת ושההסכמה עליו הושגה בשל לחצים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים

רבקי גולדפינגר , ו' באדר תשפ"א

כנוס את 50 אחוז מהיהודים-ערוץ 7
קריאת מגילה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החשש הכבד בקרב גורמים מקצועיים במשרד הבריאות מהדבקה המונית באירועי פורים הצפויים בשבוע הבא, בא לידי ביטוי בהקלטות שפורסמו השבוע מתוך ישיבת קבינט הקורונה, בהן נשמע פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, אומר: "אנחנו מודאגים מאוד מהחג ושוקלים את הצעדים שצריך לנקוט - הדרכה והסברה, הגבלות ואולי סגר. צריך למנוע את מה שחווינו בצורה טראומטית בשנה שעברה". בדבריו מכוון הפרויקטור אש לאירועי פורים אשתקד, שהובילו בדיעבד לעלייה חדה בתחלואה בכל המגזרים.

לאור ניסיון העבר ומצב התחלואה הנוכחי בישראל, הוחלט כי גם השנה פורים יצוין תחת מגבלות הקורונה. מתווה ההגבלות לפורים פורסם ואושר השבוע ומטרתו מניעת הדבקה המונית. על פי המתווה, במהלך החג ייאסרו מסיבות, תהלוכות עדלאידע ואירועים רבי משתתפים. עוד הוחלט ואושר מתווה בתי הכנסת בפורים, הכולל היתר לפתיחת בתי הכנסת לתפילות על פי מתווה התו הירוק למחוסנים ומחלימים, על בסיס 50 אחוזי תפוסה במבנה בית הכנסת, וזאת בהתניה ברישום מראש. יצוין כי ההחלטה לפתוח את בתי הכנסת חלה כבר מהשבת הקרובה, שבת זכור, שבה צפויים להגיע לתפילה רבים. סעודות החג תתאפשרנה במסגרת המשפחה הגרעינית בלבד.

הילדים יישארו בבית

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו מברך על המתווה החדש וקורא להקפדה על ההנחיות וצמצום החגיגות בימים לא פשוטים אלה. עוד מבקש הרב לאו מציבור המתפללים להשתדל שלא להביא ילדים לבית הכנסת: "אני רוצה לקוות ולהאמין שאנשים יבינו שאין ברירה. רק מחלימים ומתחסנים יוכלו להתפלל במבנה בית הכנסת ב־50 אחוז תפוסה, זה בהחלט נשמע ונראה אחרת. בנוסף לכך, אין ברירה, הילדים צריכים להישאר בבית", מבקש הרב הראשי מההורים. "הם לא מחוסנים ולא מחויבים וצריך לעשות את המאמץ ולהשאירם בבית. זה לא נעים אבל כך צריך לנהוג. והיות שנשים החמירו על עצמן לשמוע פרשת זכור, אז כן הייתי רוצה שתבואנה לבית הכנסת. נשים מחוסנות ומחלימות - למה שלא תגענה לבית הכנסת?"

כי צריך לשמור על הילדים.

"יש לכך פתרונות. יש שעות שונות למניינים, מתמרנים, יש גם ילדים גדולים שיכולים לסייע. ואישה שמתקשה לא מחויבת. חד־משמעית אם אין פתרון לילדים, חשוב יותר שתישאר איתם".

מי לדעתך אמור לפקח על הנכנסים לבית הכנסת אם הם מחוסנים או לא?

"אלו שהיו בכל החודשים האחרונים. בכל פעם מחדש כשאני מגיע לבתי הכנסת בארץ, אני מתפעל ומתרשם מההקפדה. רוב רובו של הציבור מקפיד על ההנחיות. אני לא מדבר על אלה שעדיין לא מסוגלים לקלוט שמדובר במגפה ובסכנת חיים. אני מדבר על הרוב המכריע של הציבור, שמבין שצריך לעשות הכול כדי להישמר, ואותו רוב מכריע שמר ושומר. אנחנו מסתכלים הרבה מאוד ימינה ושמאלה, יודעים להגיד במה הציבור הזה אשם והציבור ההוא לא בסדר. אני מבקש שכל אחד ייקח אחריות על עצמו ועל סביבתו ולא מעבר לכך".

בנוסף לכך מבקש הרב לאו להקפיד ליטול חלק בקריאת מגילה בציבור, אך לפצל את הקריאה לקבוצות קטנות עד כמה שניתן ובכך לצמצם את ההתקהלויות. "לא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה בזום, אלא יש לשמוע בצורה ישירה וכדאי במניינים ובפורומים קטנים. מגילה כשרה מצויה בהרבה בתים ואני לא רואה שתהיה עם כך בעיה". עוד אומר הרב לאו: "לגבי ישיבות ומוסדות חינוך שעושים מדי שנה מסיבות פורים, השנה אני מבקש שהבחורים יישבו וילמדו תורה ויישארו בישיבות. במסגרת הישיבה כמובן אפשר לשמוח, אבל לא להסתובב בחוץ. אנחנו חייבים לשמור על המגבלות הקיימות, זה תלוי בנו. צריך לומר תודה לבורא עולם על העובדה שיש לנו חיסון ופשוט לרוץ ולהתחסן כל אחד ואחת, להקפיד על ההנחיות ובעזרת השם נזכה לחייך ביחד בפסח".

השר לשירותי דת הרב יעקב אביטן משבח אף הוא את המתווה החדש ורואה בו בשורה גדולה: "זה מתווה שלא הגיע בלחיצת כפתור. צריך להבין שמתווה כזה מגיע אחרי הרבה שעות של עבודה, לפני הקבינט, בתוך הקבינט, עם הרבה חשיבה של שר הפנים הרב אריה דרעי. כולם דואגים לספורטאים, לתיאטרון, לכדורגל, והוא דואג לזהות היהודית של המדינה. ואם עד עכשיו דיברנו על קיום תפילה בבתי הכנסת, שהיא מדרבנן, פרשת זכור היא כבר חובה מדאורייתא. כשראינו שיש יותר משני מיליון מתחסנים אחרי חיסון שני וכמעט מיליון מחלימים - פעלנו לפתוח את בתי הכנסת למתחסנים ולמחלימים ב־50 אחוזי תפוסה. כך שבית כנסת שיש בו מאתיים איש, אפשר יהיה להכניס בו מאה מתפללים, כך שפתחנו את בתי הכנסת", הוא אומר בהדגשה. "פתחנו אותם, ולא לעשרה אנשים אלא ב־50 אחוז. מעבר לכך, המתווה נותן עידוד למי שמתחסן. אם לא התחסנת, לא תיכנס לבית הכנסת. חשוב לך מצוות דאורייתא לשמוע זכור? לך לקיים מצוות דאורייתא של ונשמרתם לנפשותיכם, לך תתחסן. התחסנת? אתה נכנס פנימה לבית הכנסת.

"זה דבר גדול שבא בזמן הנכון. לא יכול להיות שיפתחו כל מיני דברים ובסוף ישכחו שזו מדינה יהודית. לגבי סעודות החג, בואו נתכנס במשפחות הגרעיניות שלנו. מצוות מתנות לאביונים אפשר לעשות בטלפון. בסוף אנחנו רוצים להגיע לפסח בריאים ולא רוצים שחלילה תהיה מכשלה בפורים".

האם אתה לא חושש שהתכנסות ב־50 אחוזי תפוסה תהפוך למדגרת קורונה ושלא בכל בתי הכנסת יקפידו על כניסת מחוסנים דווקא?

"מי שלא התחסן או לא החלים מקורונה ונכנס לבית הכנסת הוא פושע, חד וחלק. רק מתחסנים ומחלימים נכנסים, שיהיה ברור. הרי אתה שלא מתחסן עובר על דברי חכמים ועובר על תורה. זהו צו תורה להתחסן. אני סומך באחריות מלאה על הציבור הדתי, ציבור בני התורה והמצוות, שהוא שומר על ההנחיות, מקפיד ומתחסן. אין לי ספק שאף אחד לא יכשיל אותנו, ולא ניכשל. אין לי ספק שבעזרת ה' מדובר באחד המתווים האדירים", הוא אומר בהתלהבות. "זו פשוט בשורה ואני יודע כמה עבודה ועמל והכנות היו כדי להביא את הדברים הללו לידי מעשה. החיסון הוא נס הפורים שלנו שמחזיר אותנו לבתי הכנסת ומי שלא התחסן שיישב בבית. כשר לשירותי דת אני מכיר מקרוב איך בתי הכנסת פועלים, ואני יודע שהם שומרים וישמרו על המתווה".

"מתווה מפוקפק, להתפלל בחוץ"

פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, דווקא מוטרד מעלייה נוספת בתחלואה שעלולה להתרחש בעקבות פתיחת הסגר. "קשה מאוד לנבא כעת לאן ישראל והעולם הולכים. ספציפית אני מקווה שההנחיה של מתחסנים בלבד בבתי הכנסת ובאירועים תישמר, אחרת ברמת התחלואה כרגע בארץ אנחנו עלולים להיגרר לגל נוסף, והפעם עם וריאנטים יותר עמידים ואלימים".

אתה רואה את המתווה הקיים לפורים כמתווה ישים, או שחלילה נחזור על טראומת פורים שעבר?

"אני מוטרד. אינני יכול לנבא איך התחלואה תתנהג וגם יש הבדלים ברמת החיסוניות בגילים הצעירים בין המגזרים השונים".

הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צוהר, מודאג גם הוא מהמתווה שנרקם: "בעקבות המתווה הנוכחי הרגשות מעורבים. מצד אחד, יש שמחה גדולה והתרגשות לקראת החזרה לבתי הכנסת, אבל מצד שני יש חששות גדולים. על פניו זה נראה מקסים, 50 אחוזים מהתפוסה, מתווה ירוק, אבל אני לא רואה את המתווה הזה ישים, זה כמעט בלתי אפשרי".

למה?

"את מכירה בית כנסת בעולם שבשבת יתחילו לבדוק למי יש תעודת חיסון ולמי אין?"

לכן הדגישו שיש לערוך רישום מראש.

"את מכירה את החבר'ה שלנו שיירשמו מראש? אני לא אומר, יכול להיות שקהילה מסוימת תתנהל כך, אבל רק חלקם. ומה עם הנשים? וכתוב במתווה שהילדים לא באים - את רואה שבת זכור ככה?", הוא קובל. "ואם לא מחוסנים, אז עשרה מתפללים מקסימום בבית הכנסת. יש בית כנסת שיסגור את שעריו למתפלל ה־11? ואיך יבדקו שאכן מדובר ב־50 אחוזים מהמתפללים? זה כל כך לא ישים. רוצים ליצור מצג של רצינות והקפדה, אבל בעצם יש תפיסה ש'הכול מותרים'. אני רואה את התהליך הזה מתרחש. אני מכיר את הדינמיקה. לא בכל בתי הכנסת, אבל בחלק ניכר מבתי הכנסת. אם היו שומעים לעצתי, אז בתי הכנסת היו קוראים פרשת זכור ומגילת אסתר בחוץ. אני יודע שזה לא פשוט, במיוחד בתנאי מזג אוויר שלא ידועים עדיין, אבל הקריאה בבתי הכנסת במתווים המדוברים היא פוטנציאל אדיר למדגרה. לכן מצד אחד אני מאוד שמח על האפשרות לחזור לבתי הכנסת, אבל מצד שני מאוד חושש".

איך תנהג בקהילה שלך בשוהם?

"אני מתכוון לקרוא לגבאים ולכל מי שיכול להתפלל בחוץ. וכל מי שקשה לו, אם זה בגלל גיל ומצב בריאותי, שיתפללו בהתאם להנחיות. אבל אנחנו צריכים לשמור על הבריאות לא בגלל משרד הבריאות, אנחנו צריכים לשמור על הבריאות בגלל התורה. משרד הבריאות יש לו חשבונות אחרים, מדינה, כלכלה, פוליטיקה. אלו לא חשבונות של תורה, אלו חשבונות של פוליטיקאים. החשבונות שלנו צריכים להיות חשבונות של בריאות".

ומה עם הנשים שחפצות לשמוע קריאת זכור השבת?

"נכון שנשים יבואו לשמוע זכור וראוי שתבואנה לשמוע אחרי קריאת התורה, ולא בפורום של מאות אנשים אלא בקריאה מיוחדת למענן. וראוי לעשות כמה קריאות זכור לנשים כדי שלא תהיה צפיפות. הכלל בעולם ההלכה הוא 'ברוב עם הדרת מלך', אבל הפעם הכלל הוא בדיוק הפוך. למען הבריאות שלנו ולהרבות בכבוד שמיים - כמה שניתן לצמצם יותר בהתכנסויות כך יותר טוב. כמה שיותר מניינים קטנים זה ראוי יותר ורצוי יותר מהתכנסות במתווה בבתי הכנסת, שהוא מאוד מפוקפק מבחינה מעשית".

להצמיח יוזמות מלמטה

גם פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וחבר קבינט המומחים של 'מגן ישראל', מסתייג ממתווה הפורים החדש: "אני פחות אוהב את המתווה הזה. זה לא מה שהמלצתי וכך גם אחרים בתוך קבינט המומחים. אני חושב שעדיין יש להשאיר את המצב כמו שהוא עכשיו", הוא מדגיש. "אני ממליץ להשתדל לעשות תפילה בחוץ, אפשר עם גגונים והצללה. גם ביום הכיפורים עשו הרבה מאוד דברים לקיים תפילה בחוץ, אני עצמי התפללתי ככה וזה היה מאוד מיוחד. אני חושב שיש בזה חוויה אחרת. אנחנו עדיין בתקופה מאוד רגישה בתחלואה".

איך ניתן לאכוף ולמנוע התקהלויות לא מותרות בפורים?

"אני אדם שפחות מאמין באכיפה. אני חושב שאם עושים עבודה בשטח ולוקחים את המנהיגים של הקהילות, ואם לקהילה אכפת - זה ישפיע. צריך לעשות המון הסברה. אבל אי אפשר לצפות שרק מסרים שעברו ממשרד הבריאות כלפי מטה יצליחו להשפיע. בדיוק כמו שעושים עם מבצע החיסונים: המון דברים יפים שהגיעו מלמטה, המון יוזמות מקומיות. אותו דבר, כל קהילה צריכה לשבת ולחשוב איך אפשר להתנהל נכון. הייתי מצפה שכל קהילה תשב עם עצמה ותעשה מתווה לפי החוק כמובן ולפי ההיגיון הבריא. הייתי ממליץ להתחלק למניינים קטנים יותר ולנסות לעשות את הדברים בעיקר בחוץ".

אתה ממליץ להתפלל בחוץ, וזאת למרות המתווה המוצע שבו אפשר להיכנס פנימה לבית הכנסת?

"אני חושב שהרבה מהמתווים הם מתווים של פשרה, כי מבינים את הקושי של הציבור לעמוד בדברים ויש לחצים. כל קהילה יכולה לקחת על עצמה להמשיך לעשות תפילה בחוץ - זה תמיד יותר נכון. אם נערכים לכך והקהילה לוקחת אחריות, זה בסוף מציל חיים".