מקריבים את המזבח

תחקיר 'בשבע' מתחקה אחרי תוכנית השלבים הסדורה של גופים פלשתיניים להשתלט על האתר הארכיאולוגי בן 3,000 השנים ולמחוק את ההיסטוריה היהודית שמאחוריו, בדומה למתרחש באתרי מורשת נוספים ביהודה ושומרון

יוני רוטנברג , ו' באדר תשפ"א

מקריבים את המזבח-ערוץ 7
ההריסות ליד מזבח יהושע בהר עיבל (בשטח החום למעלה)
צילום: 'שומרים על הנצח'

בדרך כלל מקובל להגדיר את הפוליטיקה כאומנות האפשר, ואת הממצא המדעי כתחום שבו רק ההכרחי והמוכח קיימים. השבוע, כשברקע זמזומי הבחירות ואילוצי הקמפיין, התגלה שהפוליטיקה מסוגלת לכופף גם את המדע לצרכיה. אתר מזבח יהושע על הר עיבל, אחד מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל, נגרס ונרמס תחת כף של בולדוזר פלשתיני, אך שר הביטחון של מדינת ישראל התכחש לממצא והחליט שהחומה שנפרצה אינה חלק מהאתר.

הדיווח הראשון על פגיעה באתר הארכיאולוגי הגיע ביום רביעי שעבר. כתבת חדשות 12 ליה ספילקין הביאה למסך צילומים שהגיעו לידי ארגון 'שומרים על הנצח', ובהם נראים כלים כבדים פלשתיניים כשהם גורסים לחצץ אבנים שלטענת המצלם הן אבנים מאתר המזבח. רחפן שהעלו אנשי הארגון חשף את התמונה המדאיגה: עשרות מטרים של חומה היקפית התוחמת את האתר נחרבו כליל לטובת כביש חדש שסוללים הפלשתינים בסמוך.

הדיווח עורר סערה ציבורית וגרר התייחסות של נשיא המדינה וראש הממשלה. ראש הממשלה הבטיח לטפל בעניין ולהגביר את האבטחה סביב המקום. גם יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת צבי האוזר, ביקש לעשות מעשה ולהביא את חברי הוועדה לסיור במקום, ולצורך כך ביקש את אישורו של שר הביטחון בני גנץ, שממונה על האבטחה במקרים כאלה. יצוין שהאתר נמצא בשטח B, שעל פי הסכמי אוסלו נשלט אזרחית על ידי הרשות הפלשתינית וביטחונית על ידי צה"ל. גנץ בתגובה שלח להאוזר מכתב שבו הוא טוען שהאתר לא נפגע, ושהקבלן פעל על דעת עצמו ובניגוד להנחיות שקיבל. אי לכך הוא לא רואה טעם בהקצאת משאבי אבטחה רבים לצורך סיור.

אתר המזבח נמחק מהמפה

דבריו של גנץ נסתרו מיד על ידי כל גורמי המקצוע. מכתב מחאה חריף של 50 ארכיאולוגים בכירים, ובראשם חתן פרס ישראל פרופ' עמיחי מזר, הגיע לשולחנו של גנץ ובו נכתב כי החומה שנפגעה היא בת יותר מ־3,000 שנים וכי הפגיעה בה בלתי הפיכה. אך בצד הטעות הארכיאולוגית, גם פטירת האירוע כשגגה וניתוקו מההקשר הכרונולוגי הם הטעיה והיתממות. גנץ טען כי נציגי המינהל האזרחי שוחחו עם ראש מועצת עסירה א־שמאליה הסמוכה, מזמינת העבודות, והלה טען כי מדובר בטעות. גם בעיתון 'הארץ' פנו לאותו ראש עיר, שאמר בתגובה כי "העירייה לא הייתה מודעת לכך שגדר האבן היא חלק מהאתר הארכיאולוגי וחשבה שגבולותיו מצומצמים יותר. נערכה פגישה בין ראש העיר ובין המינהל האזרחי שבה בחנו יחד את הנזק והוסכם כי העירייה תשיב את האבנים למקומן". כמובן שהרשות הפלשתינית לא הוזכרה על ידי אף גורם רשמי.

אלא שמעקב אחר ההתרחשויות בחמש השנים האחרונות מגלה פעילות שיטתית ומאומצת של הרשות הפלשתינית יחד עם גורמים אחרים, ושל עיריית עסירה א־שמאליה בפרט, במטרה להשתלט על אזור המזבח וסביבתו, להרחיק ממנו ישראלים ולמחוק את הסיפור היהודי שמאחוריו. נזכיר כי על פי הנספח האזרחי להסכם הביניים בין ישראל לרשות, על הפלשתינים לשמור על אתרי המורשת היהודיים שנמצאים בשטח שנמסר להם ולמנוע כל פגיעה בהם.

מכיוון שהאתר נמצא בשטח B, כאמור, הגישה לישראלים אליו מוגבלת לזמנים מסוימים מאוד וכרוכה בליווי ותיאום צבאי. הביקורים של מטיילים ישראלים במקום עוררו התנגדות פלשתינית כבר ב־2016. בכתבה שהופיעה בעיתון אל־וואטן הסעודי מתואר זעם בעסירה א־שמאליה על הנוכחות המוגזמת לטעמם של ישראלים באתר. בעיניהם החשדניות מדובר היה בניסיון השתלטות ונישול. כך התבטא נאצר ג'וואברה, ראש עיריית עסירה א־שמאליה הקודם, באוזני כתב העיתון: "המקום שידוע לאנשי הכפר כבורנאט או אזור אל־מורוג' (אתר המזבח – י"ר) הוא בעל חשיבות אסטרטגית רבה. הוא מפריד בין עסקר לעסירה א־שמאליה ומשקיף על העיר שכם. זה מה שהפך אותו ליעד למתנחלים ושאיפותיהם לבעלות על הארץ, כשהם משתמשים בטענות דתיות על קיומו של המזבח לכאורה של יהושע בן־נון".

עליית מדרגה במאבק הפלשתיני נרשמה לקראת סוף שנת 2018. השר אורי אריאל, שהיה אז שר החקלאות, הודיע על כוונתו לסייע בסלילת כביש שיוביל את המטיילים הישראלים אל האתר בבטחה ובנוחות, בניגוד לכביש החתחתים שאפיין את הדרך למזבח יהושע עד אז. הדבר עורר את חמת הפלשתינים, ונתפס בעיניהם כאיום על שטחם. תושבי עסירה א־שמאליה ותומכים מארגונים אחרים התחילו במנהג חדש של היטפלות לסיורים הישראליים ועליות תכופות משלהם לאתר עם דגלי פלשתין תוך קיום תפילות ועצרות. השיא היה בדצמבר של אותה שנה, כאשר פעילי פת"ח יחד עם פעילים מארגוני BDS שונים קיימו בהר מבצע נטיעות שבו השתתף השר לענייני התנחלויות של הרשות, וליד עסאף. גם אז הדגישו הגורמים הרשמיים ברשות את מחיקת ההיסטוריה היהודית של המקום. סוכנות ידיעות פלשתינית בשם 'מרכז המידע הפלשתיני' הביאה את דבריו של אותו נאצר ג'וואברה, שמאז כבר הספיק לפרוש ולפנות את כיסאו לחאזם יאסין, לפיהם כל סיפור המזבח הוא קונספירציה למטרות כיבוש. "הכיבוש תובע את האתר המכיל את המזבח לכאורה", אמר, "בניסיון להצדיק את השליטה בו ולהפוך אותו לנקודת אחיזה בהר עיבל, בדומה למיקום קברו של יוסף, מזרחית לעיר". גם העמדה הרשמית של משרד התיירות והעתיקות הפלשתיני הובאה בכתבה שערך העיתון אל־וואטן על העימותים, ולפיה מזבח יהושע בן־נון הוא מיתוס ולא היסטוריה, ומדובר בכלל במזבח כנעני שבו הועלו קורבנות לאלים כנעניים.

המגמה הזאת היא חלק מרכזי במאמץ הפלשתיני. הוועד הלאומי הפלשתיני לחינוך, תרבות ומדע, גוף פלשתיני רשמי, פרסם הודעה באתר שלו לפיה הוא "מגנה את מסעות הכיבוש הציוניים החוזרים ונשנים המכוונים לאתרים ארכיאולוגיים בפלשתין", כשהוא מציין במיוחד את האתר "בורנאת" בהר עיבל. מזכ"ל הוועד הלאומי, מוראד אל־סודני, מצוטט שם כמי שמכחיש את קיומו של מזבח יהושע בן־נון, והדגיש כי "מטרתן של טענות הכיבוש הללו היא לשלוט במורשת ובעתיקות הפלשתיניות" וכי "נרטיב הכיבוש נועד לחסל את המציאות הפלשתינית, למחוק את העתיקות ולזייף אותן". לידי ארגון 'שומרים על הנצח' הגיעו מפות רשמיות של עיריית עסירה א־קבליה שלקוחות מתוך התוכניות שלה לפיתוח, ובהן מצוינים אתרים ארכיאולוגיים באזור. במקרה הזה ההכחשה עלתה מדרגה, ובזמן שאתרים שוליים או מומצאים הופיעו בה, אתר מזבח יהושע כלל לא צוין בה.

במהלך החורף של שנת 2019 התקיימו בהר כמה אירועי נטיעות בחסות הרשות הפלשתינית, אך הגל המשמעותי הבא של המאמץ הפלשתיני הגיע בקיץ העוקב. בספטמבר 2019 דיווחו סוכנות הידיעות TPS ואתרי חדשות פלשתיניים על סיור שערך במקום מושל שכם אבראהים רמדאן יחד עם משלחת ממשרד התיירות והעתיקות של הרשות ומהנדסים של העירייה, כשלצידו ראש עיריית עסירה א־שמאליה חאזם יאסין. מושל שכם התריע על כך שהמקום מאוים על ידי המתנחלים הישראלים. על פי הדיווחים הללו מטרת הפגישה באתר הייתה תכנון של הקמת אתר מורשת פלשתיני על הר עיבל.

כתב של סוכנות TPS שנכח במקום ניסה לראיין את ראש עיריית עסירה א־שמאליה חאזם יאסין, שהסכים להתראיין "מבלי להתחייב שאתייחס לתוכניות של העיר בכלל ולגבי האתר הזה בפרט, שהיהודים לקחו עליו בעלות ללא כל הוכחה להיותו אתר יהודי". הוא כן אמר לסוכנות, ברמז יותר מעבה: "בשבילנו, מקום המזבח, כמו שאר העיר, הם שטח B שהוא תחת אחריות אזרחית פלשתינית. לכן לא אאשר ולא אכחיש את הטענות על תוכניות שלנו להפוך את האתר למפותח יותר". בסמוך לכך קראו שני המנהיגים המקומיים לתושבי האזור לקחת חלק במבצע של רישום שטחי האתר על שמם בטאבו הפלשתיני, במטרה לחזק את האחיזה במקום, כך על פי הדיווח של TPS.

חוגגים את פינוי החווה

המהלכים של קיץ 2019 הסתמנו כמיסוד וחיזוק של המאמץ בהר עיבל. כדי לרכז את הפעילות הוקמה כמה חודשים קודם לכן ועדה מיוחדת בשם "הוועדה לשמירה על אתרי המורשת". אחת הפעילויות האהובות על הוועדה היא נטיעה של עצי פרי רבים, כאשר המטרה היא לקבוע עובדות בשטח ולסמן טריטוריה של שליטה פלשתינית. בדצמבר האחרון, במקביל לאירועי ט"ו בשבט בישראל, הרימה הוועדה בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים מבצע נטיעות ענק במקומות שונים ביהודה ושומרון, חלקם אתרים בעלי ערך היסטורי לעם היהודי. כמובן שגם בהר עיבל נערך אירוע דומה, כשהפעם הטריגר הוא פינוי חווה שהקימה משפחת משולמי על ההר על ידי כוחות המינהל האזרחי.

האירוע המושקע נערך בחסות ועדת ההתנגדות לחומה ולהתיישבות – ארגון רשמי של הרשות הפלשתינית, קרן זיאד אבו־עין, עיריית עסירה א־שמאליה והקבוצה הערבית להגנת הטבע. בהזמנה קראו המארגנים לציבור להשתתף ב"מערכה הלאומית לטיפוח שטחים מאוימים". על פי התוכנית, צעדה תצא מבניין העירייה בעסירה א־שמאליה אל ראש הר עיבל ושם יינטעו 300 עצים. האירוע הזה, כמו כל הפעילות של הוועדה לשמירה על אתרי מורשת, הוקדש לזכרו של זיאד אבו־עין – מחבל מורשע שכיהן כשר ההתנגדות לגדר של הרשות, ונהרג במהלך התפרעויות סמוך לשילה. תאריך נוסף שציינו הנוטעים בהתרגשות הוא מלאות 33 שנים ל"אינתיפאדה המפוארת", כלומר האינתיפאדה הראשונה.

כך התפארו אנשי הקבוצה הערבית להגנת הטבע, ארגון שפועל מירדן וממומן על ידי גופים ערביים ואירופאים רבים, בדף הפייסבוק שלהם: "החברה להגנת הטבע החזירה לחיים אדמה ששוחררה לאחרונה בשכם ולא עובדה מזה 20 שנה... הקמפיין נפתח במקביל לציון 33 שנים לאינתיפאדה הראשונה, בציפייה לנטוע 17 ראשי הרים מצפונה ועד דרומה של פלשתין. התוכנית היא לשחרר את האדמות שהכניסה אליהן נאסרה על בעליהן מאז האינתיפאדה הראשונה". ככל שעלה בידנו לברר, לא שמענו על איסור כניסה ועיבוד שדות של פלשתינים באזור.

החגיגות על סילוקו של משולמי מהחווה לא נגמרו באירוע הנטיעות. ב־21 בינואר, סמוך לפינוי החווה, הודיעה עיריית עסירה א־שמאליה בדף הפייסבוק שלה על הסכם חדש שחתמה עם מנכ"ל הסיוע החקלאי של הרשות, ולפיו ייסלל על ההר כביש באורך של שני קילומטרים, ישוקמו 60 דונמים של חקלאות ויוצבו ארבעה מיכלי מים. העבודות יצאו לדרך, ואת התוצאות העגומות ראינו כולנו בסרטונים שפורסמו בשבוע שעבר.

הדרג המדיני יכול לשקול כיצד נכון וראוי להגיב להרס העתיקות שמתבצע בשטחי יהודה ושומרון, וזו גם חובתו. אך אחרי ההיחשפות לפרטים שהבאנו, העמדת הפנים כאילו כל הבעיה היא טעות אנוש ולא חלק ממדיניות עקבית וממוקדת של הרשות הפלשתינית כבר איננה אפשרות.