חיסון נגד קורונה
חיסון נגד קורונהצילום: ISTOCK

רק מאז דצמבר 2020 הם כאן ומרגיש כאילו תמיד היו פה – חיסוני הקורונה.

הפיתוח הגיע מהר מן הצפוי לשמחתנו, אך החיסונים חוללו מהומה לא קטנה ברמת השמועות סביבם, שברי המידע וה"פייק ניוז" שמבלבלים את הציבור. בתוך בליל המידע הזה, אחת הסוגיות הבוערות שעלתה נושא החיסונים לנשים בהיריון- בעד ונגד.

כדי לפזר את עננת חוסר הוודאות ולהפיג את החשש לגבי בטיחות החיסון בהיריון, פנינו לד"ר ארנון שחר, מומחה ברפואת משפחה במכבי והמנהל הרפואי למאבק בקורונה.

למה מראש היו ספקות לגבי חיסון נשים בהיריון?

כשמפתחים חיסון, כל חיסון, מסביר ד"ר ארנון, לא כוללים נשים בהיריון בניסויים הקליניים. היריון מעצם טבעו, הוא תהליך מורכב ושברירי ולכן גם מטעמים בריאותיים וגם משיקולים אתיים, לא כוללים נשים בהיריון בקבוצות הניסוי, כדי לא לסכן אותן ואת העובר שברחמן שלא לצורך.

העניין הוא שיש לכך משמעות שחייבים להבין – אין למעשה מידע על האופן בו החיסון משפיע או לא משפיע על ההריונית ועל העובר.

מדוע יצאו הנחיות סותרות לגבי חיסון נשים בהיריון?

כאמור, כקבוצה הנמצאת באופן טבעי בסיכון גבוהה יותר וככזו שאין לגביה מידע משלב הניסויים הקליניים של פיתוח החיסון, הגופים האמונים על בריאות הציבור, נטו בתחילה להשאיר את חיסון הנשים בהיריון כמוצא אחרון כדי למנוע מצב בו מתפתחות תופעות שלא התגלו בניסויים וכדי לא לסכן את קבוצת האוכלוסייה הזו.

מאוחר יותר, כשכבר הצטבר מידע רב מהשטח בעקבות חיסון חלק גדול מהאוכלוסייה (מיליונים ברחבי העולם) וכשהחלה להתגלות תחלואה משמעותית יותר בקרב נשים בהריון, הוחלט לאפשר לנשים בכל שלבי ההיריון להתחסן.

באיזה שלב בהיריון מומלץ להתחסן?

עבור נשים הרות בשליש הראשון, הנמצאות בקבוצת סיכון לתחלואה משמעותית (חשיפה לציבור או מחלות רקע) – ההמלצה היא להתחסן. נשים בהיריון שאינן נמנות בקבוצות האלו – יכולות להתחסן בשליש השני (על מנת למנוע קשר, אפילו אם מקרי, בין קבלת החיסון לבין תופעות שונות בהיריון).

עבור נשים הרות בשליש השני והשלישי – ההמלצה היא להתחסן. עמדה זו תואמת את עמדת ארגון הבריאות העולמי והמרכז לבקרת מחלות (CDC) על כך שאין כל הוכחה על נזק לעובר או למהלך ההיריון כתוצאה מהחיסון.

האם החיסון מהווה סיכון לנשים בהיריון?

חשוב להסביר שגם כאשר פותח החיסון, היה ברור שדרך פעולתו והמכניזם הביולוגי עליו הוא מבוסס, אינו מסכן לא את האם ולא את העובר. נחזור שוב בקצרה על כמה עובדות בסיסיות הנוגעות לחיסון – במנות החיסון הניתנות מוזרק לגוף חלק מאד ספציפי ממעטפת הנגיף (אותו "כתר" על שמו קרוי הנגיף – קורונה בלעז = כתר) המשמש אותו על מנת לחדור לתאי גופנו. החומר הזה אינו הנגיף עצמו אלא מעין "תעודת זהות" שלו.

המשמעות היא שהחומר הגנטי (אותו DNA שכולם מזכירים), אינו נוכח ולכן לא יכול למעשה לחולל מחלה כלל! שלא לדבר על שום שינוי בקוד הגנטי של המתחסן. החומר המוזרק מעורר את מערכת החיסון של המתחסן ומעודד אותה לייצר חלבונים המשמשים כ"צבא" שילחם בנגיף האמיתי, היה וזה יחדור לגוף המתחסן. תהליך זה, מתקיים אצל כל מתחסן וגם אצל נשים בהיריון ואין שום עדות לכך שהוא משפיע בצורה כלשהי לא על מהלך ההיריון וגם לא על העובר עצמו.

ומה לגבי תופעות הלוואי?

תופעות הלוואי אכן מופיעות אצל חלק מן המתחסנים ולכן יש סיכוי שיופיעו גם אצל נשים בהיריון, אך חשוב להבין כי מדובר בתופעות שחולפות מהר ובכל מקרה, הן עדיפות על פני הידבקות בנגיף חלילה, מצב שבו האם והעובר יהיו בסיכון משמעותי.

להצטרפות למועדון 'שווה בריאות' לחצו כאן>>

והשבוע: סדרת הרצאות בריאות במוצאי שבתות, בהנחיית ד"ר חנה קטן – ללא עלות!