עולם הרווקות: לחלום, ללחום, למחול

"הדמעות שלך הן מנוע הצמיחה" - ד"ר ציפי ריין על המפגש האישי שלה עם רווקה בת 32. ברביעי הקרוב תתארח בפרויקט 252

ד"ר ציפי ריין  , ט' באדר תשפ"א

עולם הרווקות: לחלום, ללחום, למחול-ערוץ 7
ציפי ריין
באדיבות פנימה

היא ישבה מולי בחדר ומהרגע שנכנסה וראתה את הטישו על השולחן עץ שלידה הדמעות כאילו נתנו לעצמן שליטה בה ופשוט ברחו לה מהגוף והעיניים, בלי להשאיר אפשרות למילים לזרום גם הן החוצה.

הבטתי בבחורה הצעירה שמולי, מההתכתבות בינינו שקדמה לפגישה ידעתי שהיא בת 32, גרה בדירה בירושלים עם שותפה. "מחפשת ב'קביעות' בן זוג, ועבודה חדשה (ולאו דווקא בסדר הזה)" - כך היא הציגה את עצמה בהודעת הוואטסאפ ששלחה לי, במין תחושה שהעבירה קלילות, והייתה כל כך שונה מהחוויה הכואבת והכבדה שנוצרה אצלי מאז תחילת הפגישה עמה.

"אני מתנצלת" היא אמרה לי תוך כדי השתנקות, "זה לא קורה לי אף פעם... אני לא מבינה מה עובר עלי מאז שנכנסתי אליך לחדר..." אמרה תוך כדי קטיעות אחדות.

"אני חושבת שפשוט הגוף שלך מאפשר לעצמו לשחרר מין אנרגיית כאב עצומה שטמונה בך מבפנים. אנרגיה שעדין לא היה אפשר להביע במילים, והיא הצטברה והצטברה ועכשיו את פורקת אותה בדמעות, שהן כל כך חשובות כדי לשחרר. כשיגמרו הדמעות יגיע הרגע שיתפנה מקום מבפנים ונוכל להבין על מה הדמעות, מה כל כך מכאיב והכאיב ואז לנסות להבין איך ניתן לעזור", עניתי לה.

וכך ישבנו לנו שתינו עוד כרבע שעה ונתנו לדמעות לצאת ולהשתחרר ולשחרר את הכאב שצמח לו בגוף כבר שנים ומסתבר שהגיע לשיאים חדשים בזמן הקורונה.

"גיליתי שאני לבד", הסבירה לי יעל בשלב מאוחר יותר. "תביני, זה לא שלא ידעתי לפני הקורונה שאין לי בן זוג. אבל עד אז החיים שלי היו מלאים – בעבודה, חברים, חברות, ועוד. הלו"ז שלי היה עמוס וכמעט ולא נתתי לעצמי להרגיש את הבדידות. ופתאום נחתה עליי הקורונה, וגיליתי שבזמן שבני המשפחה שלי האחרים (הורים, אחים ואחיות) הסתגרו כל אחד עם המשפחה החדשה/ישנה שיצר לעצמו, אני היחידה שהסתגרה ונשארה רק עם עצמה. הם גם היו כל כך עסוקים בלהסתדר עם כל הילדים בבית ולא היו פנויים להבין כמה כואב זה להיות בלי להסתגר עם אף אחד.

הגדילה לעשות אחותי הגדולה שאמרה לי שהיא מקנא בשקט שאצלי, ולא היה לי לב לומר לה שהייתי מחליפה הכל ברעש שאצלה. ופתאום הבדידות לפתה לי את הגוף והצוואר. הבנתי שבאמת באמת לאף אחד לא אכפת ממני, אין לי באמת אף אחד..."

הבטתי ביעל ונתתי לה לשוב ולבכות, להוציא ולשפוך את כל הכאב מהגוף ורק בסוף הפגישה החלטתי להוסיף: "הכאב הזה שאת מרגישה מסב הרבה סבל, אבל הוא יכול להיות גם מנוע – כי הוא מביא איתו הרבה אנרגיה ואם נצליח לנתב אותו נכון נוכל להשתמש באנרגיה שהוא מביא כדי לעבור תהליך ומסע להפגת הבדידות".

ברביעי הקרוב, י"ב אדר (24.2 למניינם) בשעה 21:00, תתארח ד"ר ציפי ריין בפרוייקט 252 לשיחה בנושא: "מיניות, משיכה ושמירת נגיעה".

הצטרפו לפרוייקט 252 לקבלת כלים והדרכות פרקטיות להגיע לזוגיות בקלות ובמהירות. לפרטים לחצו כאן.