הרב יואל בן נון: פגיעה חמורה בביטחון המדינה, יש גבולות לביקורת פומבית

הרב ד"ר יואל בן נון מבקר בחריפות את דבריו של האלוף (במיל.) יצחק בריק, "זו פגיעה חמורה בביטחון המדינה ובביטחוננו, האזרחים".

הרב יואל בן נון , ז' באדר תשפ"א

הרב יואל בן נון: פגיעה חמורה בביטחון המדינה, יש גבולות לביקורת פומבית -ערוץ 7
הרב ד"ר יואל בן נון
צילום: חזקי ברוך

בימיו של יצחק רבין ז"ל כראש ממשלה לקחתי על עצמי תפקיד לא קל לשמש חוליית קשר ישיר ואישי בין המתיישבים ביהודה ובשומרון לבין ראש ממשלת ישראל, לפני ובמיוחד אחרי הסכמי 'אוסלו' עם כל המתח והסכנות שנוצרו אז בשטח.

אמרתי אז ליצחק רבין, שאני פוטר אותו מלענות לכל מכתב שלי, ורק שייקח את הדברים לתשומת לב של מקבל ההכרעות החשובות ביותר. כתבתי יותר מ-200 מכתבים, וקיבלתי תשובות בודדות, ובעיקר פגישות אישיות חשובות עד מאד.

אחרי פיגוע קשה סמוך לצומת הזכוכית בצפון חברון כתבתי לרוה"מ מכתב מחאה נגד התבטאויות של קצינים בכירים בתקשורת שראיתי בהן פגיעה בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, מפני שגם האויב קורא ושומע תקשורת ישראלית, וכנראה אף יותר מהישראלים עצמם. זמן קצר אחר כך התקשרו אלי קצינים בכירים כדי להסביר ולהתנצל – לא הבנתי והתקשרתי לאיתן הבר ז"ל (ראש הלשכה של יצחק רבין ואיש הקשר שלי אליו), ואז התברר לי, שיצחק רבין אמר לאיתן הבר:

'יואל צודק, הפץ את מכתבו לקצונה הבכירה, שילמדו לשתוק'.

בשנים האחרונות מתנהלת ביקורת קשה וחושפנית בתקשורת על מצבם של כוחות היבשה בצה"ל, ובעיקר יחידות המילואים לעת חירום, עד כדי פירוט מדויק של הצפוי בזמן מלחמה להן ולכולנו, ללוחמי המילואים אם יידרשו לתמרון יבשתי בעזה או בצפון, ולעורף הישראלי כולו – המוביל העיקרי של כתבות ביקורת אלה הוא (אלוף במיל.) יצחק בריק, שכותב כאילו אין אויב קורא ומבין.

יש מה להעיר על תוכן ביקורתו הנוקבת מפני שבמכוון הוא מצייר תמונה חלקית של כוחות צה"ל, למשל, פעילות חיל האוויר נעדרת לחלוטין מתיאורי הקרבות הצפויים שהוא מתאר במלחמה עתידית, וגם לא נזכרת כלל האפשרות להכשיר במהירות כוחות מילואים ייעודיים בשלב הראשון ללחימה, בזמן שהסדירים ויחידות מילואים מעטות השומרות על רמת אימון וכשירות טובה ינהלו את המערכה, עד שיצטרפו כוחות מילואים נוספים. איום הטילים והטילים המדויקים מתואר כאילו למדינת ישראל אין הגנה מעבר לימים אחדים.

אבל אני מעדיף לצאת מנקודת מוצא, שלפיה הרבה נכון בביקורת החמורה הזאת של אלוף (במיל.) בריק, וכל פעם שאני קורא אותה אני חושב על המודיעין של נסראללה ועל המודיעין האיראני, שקוראים מאמרי חינם אלה בעיון רב ומגישים חוות דעת מקצועיות לממונים עליהם –

בטני מתכווצת שוב ושוב לנוכח הפגיעה החמורה בביטחון המדינה!

אינני מצליח להבין איך מתירים לפרסם כתבות כאלה, שהאויבים מפיקים מהן מידע רב ומעודכן בחינם, רק מפני ש'אסור להשתיק ביקורת' חשובה בנושאים כה חמורים –

ואז עולה בי הרהור: אולי זה חלק מתרגיל הונאה ישראלי מתוחכם, שמטרתו להטעות אויב פוטנציאלי ולהביאו למהלכים מוטעים, טקטיים ואסטרטגיים?

למרבה הצער זה לא מתקבל כלל על הדעת, בעיקר מפני שלפחות חלק ניכר מהעובדות המתוארות בביקורת הן נכונות ככל הנראה, וקשה מאד לראות בהן חלק מהטעיה מודיעינית מכוונת.

מה שגלוי לעין במאמריו של יצחק בריק זו החרדה שלו מפני מחדל חמור שעלול להיחשף רק לעת מלחמה והוא עלול לגבות מחירים כבדים בחיי אדם הרבה יותר ממחדל יום הכיפורים – אני מבין שיצחק בריק אומר: 'לא מקשיבים לי בדיונים פנימיים, ולכן לא ארפה מביקורת ציבורית עד שמישהו יזדעזע ויתחילו לתקן לפני שיקרה אסון' – וגם אם איש לא יקשיב ולא יתקן, לפחות יידעו הדורות הבאים שהיה מי שהזהיר...

אכן, זו מוטיבציה המוכרת לנו ממחאות נביאי ישראל מול המנהיגים בסוף ימי בית ראשון, ואפילו הם לא הצליחו לשכנע; הדברים נשמרו לדורות 'למען יקראו וייראו'.

אבל הנזקים של הביקורת הגלויה הזאת הם חמורים לא פחות ממצב העורף הישראלי, וכוחות היבשה (בפרט כוחות המילואים), והם –

האויב קורא לומד ומבין, ונערך בהתאם.

המוטיבציה של האויב ותקוותו להביס את צה"ל במלחמה עתידית, עולה.

האמון של מפקדים וחיילים בכוחות היבשה בפיקוד הבכיר של צה"ל, מתערער.

המוטיבציה של חיילים ומפקדים לתת את הכל להצלת המדינה ואזרחיה בעת חירום, נפגעת.

הסיכוי שמישהו 'יעבור לדום' מקריאת מאמרי הביקורת האלה, ויתחילו לזרום תקציבי עתק לשיקום מערכי המילואים וציודם ולהגנת העורף, הוא אפסי – ואילו הפגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה היא קשה וחמורה, לדעתי.

והנה (האלוף במיל.) יצחק בריק מתראיין בפומבי, חוזר בפירוט רב על כל האשמותיו, וגם מגיב על הטענות האלה, והוא אומר – 'ממילא כבר אין שום הרתעה ישראלית אצל האויב (כנראה הכוונה היא לחיזבאללה), וגם האמון של הציבור בצה"ל כבר נשחק לגמרי'.

זה חמור עד מאד, כי המשמעות היחידה היא: חסן נסראללה כבר למד היטב את כל מה שיצחק בריק אומר זה כמה שנים, והאויב כבר ערוך למלחמה שצה"ל והעורף יתקשו מאד להתמודד מולה; גם הציבור כבר מבין ומאבד אמון –

אם חלילה יתקיימו אפילו חלק מתחזיות האסון לעת מלחמה – יצחק בריק עצמו יהיה אשם מרכזי במה שעלול לקרות, כי הוא בפיו הפתוח לרווחה נתן, וממשיך לתת לאויב תמונת מצב מודיעינית יותר מכל ריגול, וחלק מאיומיו של נסראללה הוא העתק מדויק ממה שהוא קורא בתקשורת הישראלית.