אז השבת היא כמובן פרשת תרומה ועוסקת במשכן וכליו, אבל בלי עין הרע יהיו לנו עוד לא מעט פרשות כאלו בתקופה הקרובה ולכן נתמקד דווקא בקטע הקצר שקוראים במפטיר ונותן לשבת את שמה - שבת זכור.
המוטיב של זיכרון ושכחה מופיע הרבה בזמר העברי, החל משמות השירים, דרך הפזמונים ועד לסתם מטאפורה שמופיעה בחצי שורה, אבל למרות כל השפע הזה בחרתי להתחיל דווקא עם השיר 'סימני דרך' של נעמי שמר.
השיר, בביצוע של יורם גאון, מדבר על הדרך הביתה, אבל הוא פותח ב"מי זוכר ומי יודע". לכולנו יש דרך לעבור בחיים, ויש סימנים קטנים שמכוונים אותנו, רק צריך לזכור אותם.
ובמעבר חד מהמרגש והאישי, אל השיר 'זוכר לא זוכר' ההומוריסטי של כוורת שמתרפק על הזיכרון הלאומי. השיר נכתב לכבוד שנת היובל למדינת ישראל (1998 למי שאיבד את הספירה), ובוצע בהופעת איחוד של כוורת בפארק הירקון. אתה זוכר? לא זוכר...
וניתן דילוג קדימה לשיר חדש יחסית, 'זוכר כמעט הכל' של עידן עמדי. עמדי פורס את זיכרונות הילדות שלו בליווי לחן מרגש, ומסכם "אני זוכר כמעט הכל, כל מילה, כל חלק, וכמה כישלונות, כמה נצחונות, כמה רסיסי חיים".
שבת שלום.