בין "מרובעות" למציאות

יש כאלו שעוד לא נפל להם האסימון... ההיצמדות לכללים שנקבעו, מחייבת אותם יותר מהפעלת שכל ישר

מאיר גרוס , ט' באדר תשפ"א

בין "מרובעות" למציאות-ערוץ 7
מאיר גרוס
צילום: עצמי

קבוצת ווטסאפ של אנשים מבוגרים, שקועים בעשייה בעולם תיירותי וחברתי. לחלקם זו בכלל קריירה שנייה לאחר צבא קבע, הוראה ועוד. כלומר, נשים ואנשים המתמצאים וגם נמצאים בכל רבדי החברה והנושאים המעסיקים אותה.

והנה, בימים אלו, שלח אחד מיקירי קרתא דווטסאפ הודעה על 2000 חיסונים, הנמצאים במקום מסוים, וחייבים להשתמש בהם עד הערב. כי כל הנותר ייזרק לפח הזבל. ההודעה הגיעה אליו מאתר אחר והוא מיד הפיץ הלאה. וכידוע, לא מדובר רק בחסכון כספי- שאף הוא חשוב- אלא בהצלת חיים.

ואז זה קרה. חבר אחר הבהיר שהקבוצה התחייבה לעסוק רק בנושא המקצועי המשותף. וכל מה שחורג מזה, הכניסה עבורו אסורה. רק מידע על השתלמויות והרצאות למורי דרך, הצעות עבודה או מידע מקצועי ספציפי. והקורונה על תחומיה אסורה לבוא בקהל המקצועי המוגדר הלזה.

נראה לי הזוי. וניסיתי להבין אם מותר לפרסם, למשל, על מטיילים התקועים במצוק, והם בסכנת חיים. וכל מי שיכול להגיע למקום ולעזור נא לעוף לשם. האם זו הודעה לגיטימית? והיה מי שענה: לא. זה לא ממטרות הקבוצה. והתפתח ויכוח.

משמע, יש כאלו שעוד לא נפל להם האסימון...  ההיצמדות לכללים שנקבעו, מחייבת אותם יותר מהפעלת שכל ישר. ואפילו מגפת הקורונה לא תשנה את הכללים המקובעים בחייהם. הקורונה אצלם לא נתפסת במישור של הצלת חיים. הגם שעתה כבר ידוע שהחיסונים אכן מצילי חיים. זה מזכיר לנו את אנשי הדמוקרטיה, שלדידם היא מצדיקה את המחיר של משלוח בני אנוש לבתי קברות, רק כדי לשמר את הזכות שלהם להפגין. ואגב כך, אותה דמוקרטיה אינה זכותם של המתגוננים מן המגפה.

סיפרתי זאת לשכנה. היא חייכה, והביאה סיפור משלה. היא חברה בקבוצה של טרמפים. והיא דווקא בצד הנותן. כלומר, מציעה לאחרים להצטרף ליעדי הנסיעה שלה. יום  אחד חצה עדר של חזירי בר את הכביש. היא מיהרה לשלוח אזהרה בקבוצת הווטסאפ של הטרמפים. וכידוע, כבר היו אסונות לא מעטים במפגש המפחיד של כלי רכב עם בעלי חיים. אבל, פה יש אנשים המקפידים על הכללים. העיפו אותה מידית מהקבוצה, כי זה איננו מיעדי החברים והחברות שם.

מסקנה ברורה היא שצריך גם "קומון סנס". אף פעם אי אפשר לקבוע כללים שיתאימו לכל מצב ובכל שאלה. המציאות תמיד יותר חזקה. ואם תרצו, גם דמוקרטיה חייבת לאפשר לבני ובנות אדם לחיות. וזה הכלל שהוא עדיף על כל תקנה, חוק או סתם גחמה. אגב, מגילת העצמאות מדברת על מדינה יהודית בלבד. מסתבר שמנסחיה ראו למרחוק וידעו היטב למה. 

ואי אפשר לסיים נושא כזה, בלי סיפור ממלחמת יום כיפור.

יחידת חיילים- שהמשוריינים שלהם נלקחו על ידי יחידה זריזה יותר- פנו לימ"ח אחר וביקשו מהחייל שם לפתוח להם את המנעול ולהוציא את כלי המלחמה. הלה סרב בהסבירו שמדובר בכלים שיש לשומרם ל...שעת חרום. לאחר דין ודברים הזיזו אותו הלוחמים, שברו את המנעול ולקחו את הכלים. הם מיהרו להציל חיים ויצאו למלחמה.

אז, זו מלחמה. ומלחמה קשה. ואנחנו חייבים לנצח בה. ונדמה לי שזו המלחמה הראשונה שיש ציבור שלא מסתפק בסירוב שלו להילחם בה. אלא מפריע ללוחמים- וגם כל מתחסן הוא כזה- לנצח בה.