בניגוד מוחלט לדעתו של מצנע, אישרר מרכז מפלגת העבודה את החלטתה של הוועידה מחודש יולי 2002. על-פי ההחלטה, תמשיך מפלגת העבודה בחתירה למשא ומתן בין ישראל לבין הפלשתינים, שתכליתו הקמת שתי מדינות. כן תילחם ישראל נגד הטרור ותשלים את גדר ההפרדה הבטחונית. את ההצעה לאשרר את ההחלטה, בישיבת המרכז, העלה מקורבו של בנימין בן-אליעזר, אפרים סנה.

במהלך הישיבה הטיח מצנע דברים קשים בסנה וטען כי זו הצבעה לעומתית המיועדת למעשה נגדו

"אתם מנסים לנגח יו"ר מפלגה מכהן" צעק מצנע. "זה לא יעזור כי נמשיך בדרך שהצבנו לעצמנו. זו לא פעם ראשונה שאפרים סנה מנסה לפגוע בי. גם אם תצביעו בעד ההצעה ונגדי - זה לא יעזור לכם".

חברי המרכז הגיבו וקראו לו "אז תתפטר". מיד אחר כך ירד מצנע מהדוכן ועזב בזעם את הישיבה.

מה שחשוב בהחלטה הוא דווקא מה שאין בה: איזכור לאפשרות נסיגה חד-צדדית בתוך כשנה, אם המשא ומתן עם הפלשתינים לא יתקדם ופינוי יישובים מבודדים ביש"ע תוך כדי הנסיגה. שני הדברים הללו היו מדגליו של עמרם מצנע במערכת הבחירות האחרונה, אך בניגוד לעמדת רבים במפלגת העבודה.

הדבר מסמל יותר מכל את אי-ההסכמה של מרכז המפלגה עם הליכתו של עמרם מצנע שמאלה.

היו"ר מצנע כעס מאוד על החלטת מרכז מפלגת העבודה. מצנע קרא לעבר חברי המרכז: "אני המנהיג הנבחר ולא אסכים לכך". רבים קראו לעומתו: "אז תתפטר".

מכה נוספת למנהיגותו של מצנע באה מכיוונה של יו"ר סיעת העבודה, ח"כ דליה איציק, שנבחרה לפני כחודש לתפקיד יו"ר הסיעה, לאחר שמצנע לא סייע לה בהתמודדות מול איתן כבל. דליה איציק אמרה ביום ה' לאחר החלטת המרכז, כי היא קוראת לקיים בחירות לראשות מפלגת העבודה בתוך שלושה או ארבעה חודשים ולא בתוך כשנה, כפי שמחייבת חוקת המפלגה.

מקורות במפלגת העבודה העריכו כי החלטת מרכז מפלגת העבודה מקדמת את קריאת התגר של אישים כבן-אליעזר, סנה ואיציק ואולי אף את קיצה של תקופת עמרם מצנע בראשות מפלגת העבודה.

מקורות במפלגה הביעו פליאה, על כי מצנע יצא נגד החלטת המרכז שהתקבלה עוד בוועידה ביולי בשנה שעברה והדגישו, כי מנהיגותו של מצנע אינה יכולה לכלול ביטול וזלזול בהחלטות המרכז או הוועידה.