האם מפלגות הציונות הדתית שינו את ייעודן?

הדתיים הציוניים צריכים להיות בחזית המחאות נגד אלימות במשפחה, אפליה גזענית וסחר בבני אדם – לא מפני שזה פוליטיקלי קורקט ולא מסיבות פרוגרסיביות, אלא בראש ובראשונה מפני שלכך קוראת התורה.

הרב ד"ר כתריאל ברנדר , ט' באדר תשפ"א

האם מפלגות הציונות הדתית שינו את ייעודן?-ערוץ 7
הרב כתריאל ברנדר
צילום: שרה פודולסקי

בהכנות לקראת עלייתי ארצה לפני שנתיים, אחד הדברים העיקריים להם ייחלתי לאחר 57 שנים בארצות הברית היא ההזדמנות המרגשת להשתתף לראשונה בחיי בבחירות בישראל, לנצל את זכותי כאזרח ישראלי יהודי מן השורה ולתרום את קולי לעיצוב גורלנו המשותף במדינת היהודים.

לא יכולתי להעלות אז על דעתי שבתוך שנתיים וחצי בלבד אצביע שש פעמים – ארבע פעמים לכנסת, ופעמיים בבחירות המקומיות לראשות עיריית ירושלים. יתרה מכך, לא דמיינתי אז עד כמה תשתנה גישתי האישית להצבעה, בעודנו ניצבים בפתחו של סבב בחירות נוסף. בתקווה שיתחוללו השינויים הדרושים לשיפור עתיד המדינה, וכתוצאה מכך, לשיפור עתידם של יהודי התפוצות וכלל האנושות.

בעבר המפלגות המגדירות עצמן כחלק מה'ציונות דתית' לקחו על עצמן לקדם באינטנסיביות סוגיות בעלות השפעה ישירה על קהילותינו– עידוד ההתיישבות, שמירת שבת בפרהסיה, ותמיכה בזרם החינוכי שעלתה בידי הזכות להיות ממוביליו.

ברם, מנקודת מבטי כדתי לאומי ותיק ובה בעת כעולה חדש, אני חש כי המפלגות המתיימרות להיקרא "ציונות דתית" יצרו גישה קרתנית וצרה המתמקדת במקבץ קטן ומצומצם של נושאים. תפיסה דתית ציונית אמיתית, שהגאולה נר לרגליה – שעליה התחנכתי, הערצתי ואימצתי, ושפותחה על ידי גדולי התורה בהם: הרב קוק, הרב הרצוג והרב סולוביצ'יק, והורחבה על ידי הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין ויבדל"א הרב ריסקין והרב מדן, שאינה מגבילה עצמה לסוגיות מקומיות בלבד. אנשי החזון שמניתי דרשו ודורשים שנחשוב באופן רחב על צרכי ושאיפות העם בכללותו, ועל יכולתנו לרתום את יהודי התפוצות ולגאול את החברה העולמית.

ואני שואל את עצמי: האם אותן מסגרות פוליטיות שמתיימרות לייצג את אותו חזון אכן ישקיעו בהקמת חברה טובה וצודקת יותר על בסיס אידיאלים תורניים רחבים, ותהיינה מחויבות לרווחתם ואחדותם של כלל תושבי המדינה?

הייתי שמח להצביע למפלגה שתפגין מחויבות ברורה להוות גשר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. עלינו לשוב לשורשי הציונות הדתית ולפעול לאחדות, לבניית אתוס ויעד משותפים בדיאלוג כנה, וליצירת לגורל משותף לזרמים וגוונים שונים של יהודים. מפלגה דתית ציונית אמיתית תהפוך כל אבן - הלכתית ופוליטית - על מנת למצוא דרכים להכיר בזהותם היהודית ובמורשתם של כלל יהודי העולם ואף להעלותן על נס, ולא משנה באיזו מידה הם שומרי מצוות או היכן הם ממקמים את עצמם על המפה הפוליטית. היא תוביל הקמת גופים שיחפשו פתרונות הלכתיים לאזרחים שהגיעו ארצה מכוח חוק השבות, ובכל זאת אינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה. היא תסייע לכל מי שאיבד את דרכו בנבכי דרישות הגיור של המדינה.

אם הציונות הדתית מבקשת להנגיש את התורה כדרך חיים מאוזנת לכלל הציבור, היא חייבת להסיר את האבק שהצטבר במשך אלפיים שנה על חלקים מסוימים בתורה, כתוצאה מחיים נטולי עצמאות, ולהתעקש על הרלוונטיות שלה בזירה הציבורית של עם ישראל כולו. עלינו לפעול ליצירת מדינה המקדמת את תפיסת התורה לגבי חברה צודקת, כולל פתרונות הלכתיים לעגינות נשים והגנות הנדרשות על יתומים, אלמנות, עניים, עולים, עובדים ומיעוטים.

הדתיים הציוניים צריכים להיות בחזית המחאות נגד אלימות במשפחה, אפליה גזענית וסחר בבני אדם – לא מפני שזה פוליטיקלי קורקט ולא מסיבות פרוגרסיביות, אלא בראש ובראשונה מפני שלכך קוראת התורה.

מפלגה שחורטת על דגלה את ההגנה על האינטרס הכלל-יהודי צריכה להוביל קו של התייחסות אנושית לכל חלקי האוכלוסייה, ללא הבדל גזע, מגדר, או נטייה מינית שאיננה כרוכה בהונאת דברים. ייתכן שפוליטיקאים מסוימים מאמינים שנקיטת עמדה בדלנית תפעל לטובתם בקלפי, אך היא מנוגדת בבירור לעמדת חוזי הציונות הדתית, שסברו שגם לשמירת מצוות פחות ממושלמת היא משמעותית ויש לה מקום ראוי בקרבנו.

ללכת לקלפי תוך התמקדות צרה בסוגיות מקומיות בלבד, כמוה כזניחת חלקים נכבדים מחזון הציונות הדתית. מפלגה שדואגת אך ורק לקהילה המקומית שלה ולא לעם כולו, מתאימה אולי למקומות אחרים בעולם. כאן, במדינת ישראל המודרנית, גישה שכזו היא צרת-אופקים מטבעה, ואינה עולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה הדתית-ציונית האותנטית, גם אם היא עטופה בדגלי כחול-לבן. אם ברצוננו להוות מקור להשראה לילדינו, עלינו להציע להם חזון שראוי להילחם ולהקריב למענו – תפיסה מקיפה, מעוררת השראה ומחישה את הגאולה.

מכל הסיבות הללו ב-23 במרץ, כשאלך בגאווה ובשמחה לקלפי כציוני דתי, אחפש מפלגה שתישא בגאון את דגלי האחדות והפצת האור בעם, על מנת להקים חברה סובלנית, המעלה על נס את הפסיפס המלא של התורה באופן צודק בקידומן של כלל הקבוצות המרכיבות יחד את העולם היהודי. אני מאמין שנכון לחזור ולדייק ולשדרג את ערכי היסוד האלה, ומתפלל שאכן תהיה מפלגה כזו, שכה רבים מייחלים לה.

הרב ד”ר כתריאל ברנדר הוא נשיא וראש מוסדות ‘אור תורה סטון’, הכוללים 30 מוסדות חינוכיים, תוכניות ומיזמים חברתיים, וכ-300 שליחים רבנים ורבניות, מחנכים ומחנכות הפועלים בכל רחבי העולם.