אחות בת 70 קיבלה פיצוי של כ-213 אלף ש"ח, לאחר שבית הדין לעבודה בתל אביב פסק כי הדליות שהתפתחו ברגליה קשורות לאופי העבודה שלה בחדרי ניתוח.
מהתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה באמצעות עורכת הדין גל קורן ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, לאחר שהביטוח הלאומי דחה תביעתה, עולה כי האחות סייעה בביצוע יותר מ-13 אלף ניתוחים בית חולים שניידר, עת שמשה כאחות "רחוצה" ואחות "מסתובבת" בחדרי הניתוח.
בתביעה נטען כי האחות עבדה במהלך כ-20 שנה במשמרות בנות 8-16 שעות ובמסגרת תפקידה נדרשת לעמידה סטאטית על הרגליים ותזוזות חוזרות ונשנות סביב מיטת המנותח. כאחות מסתובבת עבודתה הייתה כרוכה בישיבה ועמידה סטאטית והן בתנועה בתוך חדר הניתח ולעתים מחוצה לו.
האחות סובלת מדליות ברגליים ואי ספיקה ורדית ומכאבים בשוקיים במשך שנים רבות. המומחה שמינה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי לעבודת האחות הייתה קרוב לוודאי השפעה משמעותית על הדליות ברגליים. הליקוי החמיר בהדרגה מאז שנת 2013 עם המשך עבודתה בעמידה. המומחה הסביר כי עמידה ממושכת גורמת לגודש ורידי ולהעלאת הלחץ הורידי הגורם למתיחת הורידים, הרחבתם ופיתולם. עקב כך מופיעה חולשה בדפנות הורידים ובהמשך נזק למסתמי הורידים והופעת דליות בוורידי רגליים. הפגיעה מבוססת על תורת המיקרו-טראומה.
המוסד לביטוח לאומי התנגד להכרה בפגיעה בטענה שהאחות עברה בעבר תאונה בברך ולקחה כדורים נגד היריון שיכולים גם הם לגרום לדליות ברגליים.
השופטת מירב קליימן מבית הדין האזורי לעבודה בת"א דחתה את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקיבלה את טענות עו"ד קורן. השופטת קבעה כי לאור חוות דעתו של המומחה, קיים קשר סיבתי בין עבודתה לבין התפתחות הדליות ברגליה ויש להכיר בכך כפגיעה בעבודה. השופטת הוסיפה כי על הביטוח לאומי לשלם לאחות שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 6000 ₪.
בנוסף לכך, בימים אלה ועדה רפואית קבעה כי האחות סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של כ-19%, המקנים לה מענק בסך 213,000 ש"ח.
עורכת הדין גל קורן ממשרד מרקמן את טומשין מסבירה כי על מנת להכיר בתאונת עבודה בדרך של מיקרו טראומה יש להוכיח פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר עד שהצטברות נזקים אלו, הביאה לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של העובד. לדבריה, בתי הדין נוהגים לדמות את הלכת המיקרו טראומה לנזק שהתהווה בגוף האדם, בדרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב.