כשכל העובדים רוצים לצאת לחופשה

עם פתיחת המשק מחדש עולה חששם של מעסיקים למצוא עצמם מול דרישה של כלל העובדים לצאת לחופשה לאחר שנה ללא חופשה. מותר להם?

שמעון כהן - ערוץ 7 , י' באדר תשפ"א

כשכל העובדים רוצים לצאת לחופשה-ערוץ 7
מגבלות החופשה
צילום: שמעון כהן

רבים מהעובדים לא ניצלו את ימי החופש שלהם ב-2020, כי לא היה ממש לאן לצאת, אבל כעת, משנפתח המשק והטיסות יחזרו לשגרה, קיים חשש שמאסה של עובדים מחוסנים יבקשו כולם לצאת לחופשה בבת אחת. עו"ד נעמה שבתאי בכר, מומחית לדיני עבודה

"יש חוק משנת 51' הסדיר את נושא החופשה השנתית, אבל גם הוא לא חזה את המציאות הקיימת, אבל אפשר לראות את העקרונות והרוח בפסיקת בתי הדין לעבודה", אומרת עו"ד שבתאי בכר.

לדבריה "הסמכות והאחריות להוציא עובדים לחופשה נתונה בידי המעסיק. הוא אמור לדאוג ליציאתם לחופש, שירעננו כוחות, ובתוך האחריות גם הסמכות לקבוע שבמועד מסוים זה לא מתאים. אם כל העובדים רוצים לצאת לחופשה זכותו לומר שזה לא אפשרי, והוא יצטרך להחליט מי כן ומי לא, אבל מטעמים ענייניים".

מהם שיקולים ענייניים בהיבט זה? על כך משיבה שבתאי-בכר במספר דוגמאות: "אם יש עובדים שיתרות החופשה שצברו לאורך השנה גבוהות מאוד יכול מעסיק לומר שעובד שצבר יתרת חופשה פי שניים יקבל קדימות כי זה אומר שהוא לא יצא לחופשה הרבה זמן. שיקול של פסח יכול גם הוא להיות רלוונטי במשרד עורכי דין, שם מעסיק יכול לומר לעורכי דין שכל מי שלא נדרש להופיע בבית משפט ייצא בתקופה הזו לחופשה".

שיקול שאינו רלוונטי הוא שיקול מגדרי, מסבירה עו"ד שבתאי בכר ומציגה דוגמא של מעסיק ששאל אם יוכל לאפשר חופשה רק לנשים כי הן צריכות להיערך לפס. טיעון שכזה אינו רלוונטי.

ומה באשר לחברות שההנהלה שלהן בישראל והעובדים בחו"ל, האם החופשות ניתנות על בסיס החוק בישראל או בארצות הפעילות? על כך מציעה שבתאי-בכר להתייעץ שכן הדברים משתנים ממדינה למדינה וממציאות למציאות ומעסיק יכול למצוא עצמו מחויב להוציא לחופשה על פי חוקי שתי המדינות.